התזונה שלנו מכילה יותר מדי נתרן – בעיקר ממזונות מעובדים ומפריטים ממסעדות. קיימים מספר מקורות חבויים של מלח וסיכונים בריאותיים העלולים להיות קשורים אליהם
לאחרונה היינו עדים לפריצות תזונתיות במספר חזיתות – הסכנות של קלוריות עודפות, שומנים, שומני טרנס וסוכר היוו לאחרונה מטרות. אך אם זאת נראה, שמלח (או נכון יותר לומר, נתרן כלורידי) מקבל סוף סוף את מקומו לאור הזרקורים.
ייתכן שזאת משום שכולנו מודעים היטב לסכנות הטמונות בצריכת יתר של קלוריות משומנים וממתקים – ואנו יכולים להיות עדים למחיר של קלוריות עודפות בצורת מגיפת השמנת היתר. אבל הבעיות הקשורות לצריכה גבוהה מדי של נתרן לא ממש נראות לעין – בדרך כלל אינכם רואים או מרגישים בהשפעותיו אלא אם כן אתם עומדים פנים אל פנים מול מד לחץ הדם.
אין ספק שאנו אוהבים מלח – והתשוקה אליו היא טבעית. הרבה לפני שהיו לנו מלחיות, הטעם הנעים של הנתרן במזונות צמחיים היה הדרך של הטבע לעודד אותנו לאכול אותם – לא רק כדי לקבל את הנתרן, אלא גם כדי להבטיח שנקבל את המינרלים החשובים האחרים כמו אשלגן, אשר בדרך כלל מצטרף אל הנתרן.
הדבר המדהים בקשר למלח– וקרוב לוודאי הסיבה שאנו חושקים בו – הוא שהוא מעניק הרבה יותר מאשר רק להפוך את המזונות למלוחים בטעמם. המלח גורם למזונות מתוקים להיות בעלי טעם מתוק יותר (האם ראיתם פעם מישהו בוזק מלח על אבטיח?), הוא מפחית מרירות, הוא מדגיש ארומה והוא אפילו משפר את 'תחושת הפה' – מושג שמשמש לתיאור התחושות שאנו חווים כאשר אנו שמים מזון בפינו.
אנו צריכים מעט נתרן בתזונה שלנו, אבל יש הבדל עצום בין הכמות שאנו צריכים לצרוך לבין הצריכה האמיתית שלנו. כמות הנתרן היומית המומלצת היא בערך 2300 מ"ג (ואפילו פחות אם אנו מעל גיל 50). זוהי דרישה גבוהה כאשר גברים צורכים בממוצע, למעלה מ-4000 מ"ג של נתרן ביום, כמות המתקבלת מכפית וחצי של מלח – ונשים צורכות בערך 3000.
הבעיה היא שקשה מאוד להימנע מנתרן. מזונות מעובדים ובמסעדות מכילים כמויות גדולות מאוד של מלח כך שגם אם אינכם נוגעים במלחייה קרוב לוודאי שאתם אוכלים יותר מדי מלח. אנו מקבלים כמויות גדולות של נתרן בגבינות, בשרים, תבלינים, חטיפים ומרקים.
מזון במסעדות מהווה איום כפול – לא רק שידם של השפים קלה על המלחייה, אלא גם המנות נוטות להיות גדולות מאוד. נתח של צלעות (מבלי לספור את התוספות) ממסעדת הבשרים הקרובה לביתכם מכילה כמות מלח של יומיים כמעט.
אתם יכולים להתחיל לצמצם על ידי הפעולות הברורות מאליהן – כמו חטיפים מלוחים, מרקים בקופסאות שימורים, ומזונות מעובדים. קראו את התוויות בחנות, וחפשו את מזונות ארוזים הדלים בנתרן, כמו שעועית, טונה וירקות. הכנת ארוחות לבד עשויה להוות הבדל גדול מאוד, לא רק שתוכלו לשלוט בכמות המלח, אלא גם תוכלו להכין מנות טעימות אפילו יותר בכך שתתבלו אותן בתבלינים בעלי טעם עז, בעשבי תבלין, לימון, בצל ושום.
הכותבת היא סוזן בוורמן M.S., R.D., C.S.S.D , יועצת להרבלייף
