השר מיכאל איתן פנה היום במכתב לשר המשפטים יעקב נאמן, בו הוא קורא להסיר מייד את הרחבת הרשויות הרשאיות לקבל נתוני מיקום סלולריים מתזכיר חוק נתוני תקשורת. במכתב כותב השר איתן כי: "...ברצוני להגיב במהירות ובתקיפות ... (ו)להביע תדהמה נוכח העובדה שמשרד המשפטים, שתפקידו להגן על זכויות האזרח, מפיץ ביוזמתו תזכיר חוק המאפשר פגיעה של ממש בכבוד האדם ופרטיותו, וזאת על ידי הרחבת הגופים שיהיו זכאים לקבל את נתוני המיקום של תושבי ישראל."
כבר כיום מוסמכת המשטרה לקבל מחברות הסלולר מידע אישי עלינו, לצורך חקירה. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007, אשר זכה לכינוי "חוק האח הגדול" מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם – מידע על מיקומו, שמות האנשים או הארגונים שאליהם התקשר מהטלפון, אתרי אינטרנט שגלש בהם, אנשים שעמם התכתב באימייל ועוד.
בשנת 2008 הוגשו עתירות לבג"ץ נגד החוק מטעם האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין. העתירות נדונו בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים והן עדיין תלויות ועומדות.
בדיונים שקיימה הכנסת בנושא, התברר כי רשויות החקירה פעלו בניגוד לחוק כשלא דיווחו כנדרש על היקפי החדירה שלהן לפרטיות; בתוך זמן קצר, נמצאה עלייה של יותר מ- 50% באיסוף מידע על שיחות סלולריות, גלישה באינטרנט ועוד, ללא בקרה של שופט; אין דרך לדעת כמה אנשים נפגעו מהחדירה לפרטיותם, ולאף אזרח אין דרך לדעת האם המשטרה חדרה לפרטיותו. נציג של אחת החברות הסלולריות הודה באחד הדיונים כי איסוף מידע אישי על ידי המשטרה, ללא פיקוח של שופט, הפך זה מכבר לנורמה.
בתזכיר החוק עצמו מצוין כי: "...בנתוני מיקום הסיכון האפשרי לפגיעה בפרטיות משמעותי במיוחד לאור האפשרות לבצע מעקב אלקטרוני אחר מיקומו של אדם...". כלומר, משרד המשפטים מסכן את הפרטיות של תושבי ישראל, והשאלה הנשאלת היא לצורך מה?
איתן טוען כי "אם מדובר בביטחון המדינה או בביטחון הפנים, הסמכויות הללו כבר מסורות לרשויות המוסמכות. אולם מדוע לסכן את הפרטיות של אזרחי ישראל באופן משמעותי על מנת להעביר מידע לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החקלאות ועוד רשויות המופקדות על עניינים חשובים, אך לא חשובים יותר מפרטיות אזרחי המדינה.
תזכיר זה משדר זילות קשה של זכויות האדם. אשר על כן, אודה לך מאוד אם תפגין רגישות לא רק לצרכים של רשויות שונות אלא גם לזכויותיהם של תושבי ישראל ותורה כבר בשלב הנוכחי לעקר מתזכיר החוק את הרחבת מספר הרשויות הממשלתיות הרשאיות לעשות שימוש בנתוני מיקום".
עוד נמסר כי תזכיר החוק יהיה זמין להערות הציבור באתר shituf.gov.il , ואלה יועברו למשרד המשפטים אשר ידון בהן לפני העלאתו לקריאה ראשונה בכנסת.
גם ח"כ דב חנין (חד"ש) התייחס היום להצעת החוק שמקדם משרד המשפטים שתרחיב את סמכויות המעקב של רשויות בישראל. לדבריו: "עלינו לפתוח במאבק ציבורי כנגד יוזמת החוק הממשלתית המבקשת להסמיך עוד ועוד רשויות לעקוב אחר אזרחים,להאזין להם, לקרוא אסמסים ולפרוץ למחשבים. מחאה ציבורית הצליחה למנוע את חובת המאגר הביומטרי וכך גם יכול מאבק ציבורי לבלום את הצעת החוק ההזוייה והפוגענית הזאת" .
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, "תמוה שמשרד המשפטים ממהר להרחיב את סמכויות איסוף המידע עוד בטרם התקבלה הכרעת בג"ץ באשר לחוק הקיים, שמסמיך כבר כיום את המשטרה וגופי ביטחון נוספים לחדור לפרטיות של כולנו. בדיונים שהתקיימו בכנסת בשנים האחרונות התברר, שהמשטרה אספה מידע אישי, הרבה מעבר למה שהתיר לה החוק. אפשר רק לדמיין איזו הפקרות תהיה ברגע שגופים נוספים יצטרפו לחגיגה - על חשבון הפרטיות שלנו."
