המחקר השתמש במטלת מחשב הנקראת מבחן האסוציאציות הסמויות (implicit association test) בה משתמשים רבות לחקר אפליה. במבחן זה, מילים בודדות מוקרנות על צג המחשב ועל הנבדקים לסווגן מהר ככל האפשר על ידי לחיצה על שני מקשים במקלדת. זוהי מטלה הבוחנת תהליכי חשיבה אוטומטיים כיוון שלנבדק כמעט ואין זמן לחשוב על התשובות. הטריק הוא, שהנבדקים מסווגים שני סוגי מילים: מילים המתארות תכונות (חיוביות ושליליות) ושמות של אנשים. במקרה זה שמות ערביים כמו אחמד וסמיר ושמות יהודים כמו אבי ורונן. לדוגמא, הנבדקים קיבלו הנחיה ללחוץ על המקש "מ" כשראו שם ערבי או מילה עם משמעות חיובית, או "ק" כשראו שם יהודי או מילה עם משמעות שלילית. בדוגמא זאת, אם אנשים מקשרים באופן אוטומטי מילים "חיוביות" עם ערבים ומילים "שליליות" עם יהודים, הם יהיו מסוגלים לבצע את מטלת הסיווג מהר יותר, לעומת מצב שבו הם מקשרים אוטומטית בין מילים בכוון ההפוך. בחלקים שונים של המבחן מופיעים סטים שונים של זוגות מילים.
במחקר זה, ערבים ישראלים דוברי שתי השפות ביצעו את המבחן בשתי השפות במטרה לבחון האם השפה בה השתמשו השפיעה על האסוציאציות שלהם לגבי השמות. לנבדקים הערבים היה קל יותר לקשר שמות ערביים עם תכונות "חיוביות" ושמות יהודים עם תכונות "שליליות" מאשר לקשר שמות ערביים עם תכונות "שליליות" ושמות יהודים עם תכונות "חיוביות". אפקט זה היה חזק יותר כשהמבחן בוצע בערבית. במבחן בעברית הנבדקים הראו פחות אפליה חיובית לגבי שמות ערביים לעומת שמות יהודים. "השפה בה אנו מדברים יכולה לשנות את דרכי החשיבה שלנו על הזולת", אומר וורד.
ד"ר דנציגר למד בילדותו גם עברית וגם אנגלית. "אני דובר שתי שפות ואני מאמין שאני מגיב שונה בעברית לעומת אנגלית. אני חושב שבאנגלית אני מנומס יותר מאשר בעברית" הוא אומר. "נראה שאנשים יכולים להציג אישיויות שונות בסביבות שונות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהאישיות שבאה לידי ביטוי ברגע נתון מושפעת מהשפה בה דובר האדם באותו הרגע".
