מחקר חדש מפריך את הדעה הרווחת וקובע כי ההתמודדות של רוב בני הנוער עם ירי הטילים בשדרות ובישובי עוטף עזה הייתה טובה, על אף מצב הלחץ המתמשך במהלך שלוש השנים בהם היו בני הנוער חשופים לנפילות טילי קסאם בלתי פוסקות בשדרות ובישובי עוטף עזה (2006-2009), שבמהלכן אזעקות "צבע אדום" היו דבר שבשגרה. האלימות הפוליטית שאותה חוו בני הנוער גרמה להחלשות הערכים הכרוכים במושגים חברתיים ומוסריים. למרות שבני הנוער גילו יכולת התמודדות תקינה לאורך שנים אלו, האיום המתמשך הביא, בכל זאת, לירידה במשאבים האנושיים

כלים

כך עולה מממצאי מחקר אורך שנערך בשדרות ובישובי עוטף עזה, על ידי פרופ' שפרה שגיא וד"ר ארנה בראון-לבינסון, מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממצאי המחקר המלאים יוצגו בכנס בנושא: "מצבי לחץ במציאות הישראלית: שבילים להתמודדות ולצמיחה", שיתקיים באוניברסיטה ביום שני הקרוב, ה- 26.4.10. בניגוד למקובל בחקר לחץ (ובדיווחים המקובלים בתקשורת), בכנס הזה יושם הדגש על אפשרויות להתמודדות טובה ואפילו לצמיחה בעקבות מצבי לחץ.

פרופ' שגיא: "המחקר בחן משאבים להתמודדות כמו תחושת קוהרנטיות, תקווה ומערכת הערכים בקרב בני הנוער. גורמים אלו עשויים ללמד על התפתחות בריאה של בני נוער ועל המשאבים שלהם להתמודדות במצב הקשה שהיה באזור זה. בני הנוער המתגוררים באזור זה נחשפו במהלך שנים אלו לירי קסאמים בדרך כלל מספר פעמים בשבוע, מבלי יכולת לצפות מתי ואיפה יפול הטיל הבא. מצב כאוטי כזה עלול לעורר סימני שאלה רבים בנוגע להתפתחות התקינה של בני הנוער".

החוקרות מדגישות כי ממצאי המחקר הללו ניתנים להבנה גם על ידי העובדה שבמהלך שנים אלו, משפחות רבות שהיה ביכולתן לעזוב את האזור בחרו לעבור למקום רגוע יותר. בכך השאירו את האוכלוסייה החלשה יותר להתמודד לבדה עם המצב הקשה. נראה שבקרב האוכלוסייה החלשה יותר מבחינה כלכלית, המצב הפוליטי האלים משפיע באופן קשה יותר וגורם לירידה הדרגתית במשאבים האנושיים של תקווה, של ערכים ושל משמעות החיים.

"ממצאים אלו" מדגישה פרופ' שגיא "חייבים לעורר עניין ודאגה בקרב קובעי המדיניות, מחנכים ואנשי בריאות הנפש בכל הנוגע להתפתחותם התקינה של ילדים ובני נוער המתגוררים באזורים החשופים לקונפליקט אלים מתמשך. יש להציע תוכניות התערבות וחיזוק המשאבים האנושיים במשפחות ובקהילות, על מנת לתת מענה למתבגרים אלו".

הכנס "מצבי לחץ במציאות הישראלית: שבילים להתמודדות ולצמיחה" יתמקד בשני מצבי לחץ קשים: ההתנתקות מגוש קטיף ומבצע עופרת יצוקה. מנהיגים מקומיים, אנשי רווחה וטיפול ובני נוער יספרו על אופן ההתמודדות עם שני המצבים האלו, שהינם יחודיים למציאות הישראלית.

בכנס יוצגו מחקרים המדגישים את יכולת האדם, המשפחה והקהילה להתמודד עם הלחץ. מרכיב מרכזי בגישה זו (המכונה 'הגישה הסלוטוגנית'), הוא המושג תחושת קוהרנטיות, שמתאר את האופן בו אנשים תופסים את העולם כמשמעותי וכניתן לניבוי. אנשים בעלי תחושת קוהרנטיות חזקה תופסים את אירועי הלחץ כפחות מאיימים וכניתנים להתמודדות מוצלחת.

עדכונים אחרונים

ינו 29, 2024

מקצועות מבוקשים ומתגמלים לשנת 2024

גם על רקע המלחמה, שוק העבודה ממשיך להתפתח ויוצר הזדמנויות חדשות במגזרים שונים. בתקופת…
נוב 30, 2023

שליטה באמנות האנימציה: המשמעות של קורסי אפטר אפקטס במכללות לאנימציה

בתחום כמו אנימציה, חשוב להישאר מעודכנים תמיד. ככל שהתעשייה מתפתחת, כך גם הכלים והטכניקות…
אוק 24, 2023

התפקיד המכריע של ההכנה בתהליך החטיבה: הדרכת תלמידי כיתות ו' מחוננים

להכנה לחלוקה יש תפקיד מכריע בהדרכת תלמידי כיתות ו' המחוננים. תהליך זה חיוני כדי להבטיח…
אוג 03, 2023

מה חשוב ללמוד כשיוצאים לעבודה בהייטק

בעולם הטכנולוגיה המתפתח במהירות, חיוני להישאר בקדמת העקומה ולהצטייד בכישורים ובידע…
מרס 01, 2023

כל מה שחשוב לדעת על לימודי ניהול

תוכנית הלימודים בתואר ראשון בלימודי ניהול עוסקת בתיאוריות ובפרקטיקות של הניהול העסקי.…
ינו 16, 2023

סטודנטים? כך תקלו על עצמכם בתואר

לימודי תואר ראשון הם חוויה מרתקת ומעצימה, אבל גם תובענית מאוד.