חוזרים למקורות: לפני שהפך לחגיגה יחצ"נית של יצרניות החלב, נחגג חג השבועות כחג הקציר או חג הביכורים, שבו נהנים מתנובת האדמה. במרכז החג כיכבו שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. החלב אינו אלא תוספת מאוחרת לחג.
עמותת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים תקיים מחר בתל-אביב אירוע שבועות אלטרנטיבי: מתנדבים יגישו לעוברים ושבים עוגות ומשקאות ללא מוצרי חלב, ויחלקו עלוני הסברה על תנאי החזקת הפרות ברפתות בישראל. בערב תיערך ארוחת שבועות ללא חלב במסעדת "אבא גיל".
"מאחורי הדימויים הפסטורליים בפרסומות לחלב עומדות פרות שלעולם אינן יוצאות למרעה", אומר רונן בר, דובר אנונימוס. "המרוץ להגדיל את תפוקת החלב שלהן גורם להן לסבול מדלקות עטינים וזיהומים. חותכים להן את הקרניים ללא כל הרדמה או אלחוש, ואת העגלים מפרידים מאמותיהם מיד עם לידתם. הם אינם זוכים לטעום מהחלב שנועד להם".
השנה התחזקה המחאה הציבורית נגד תעשיית החלב. אלבום תמונות שצילמו מתנדבי "אנונימוס" ברפתות בישראל הועלה לעמוד הפייסבוק של העמותה, עורר תגובות נסערות וזכה למאות שיתופים.
לפי נתונים של מועצת החלב אשר הופיעו בכתב העת "משק הבקר והחלב", לפני כ-5 שנים רק אחוז אחד באוכלוסייה הישראלית נמנע מצריכת חלב, ואילו כיום שיעור הנמנעים מחלב עומד על 3%.
רק לפני חמישה עשורים שאבו מגוף הפרה לא יותר מ-8 ליטר חלב ביום, ואילו כיום, באמצעות ברירה מלאכותית (עיוות גנטי המכונה "השבחה"), גדלה כמות החלב לכ-30 ליטרים ויותר. הלחץ העצום על העטין גורם לקריעת כלי-דם. כשגידי התלייה של העטין מתרפים - העטין צונח, הפטמות מזדהמות, ובצקות ודלקות עטינים מתפתחות במהירות. פטמות 'מיותרות' עשויות להחריף תופעות אלו, ולכן הן נכרתות באמצעות מספריים, ללא משככי כאבים וללא הרדמה.
כ-35% מהפרות בישראל סובלות מדלקת עטינים קלינית, ו-30% מהפרות סובלות מדלקות ברחם. 2-16% מהפרות בכל רפת סובלות מלמיניטיס - מחלת פרסות וטלפיים הגורמת לצליעה. עקב תנאי ההיגיינה הירודים ברפת, 93% מהפרות סובלות מזיהום חיידקי במהלך ההמלטה ואחריה.
