מאמר דעה מאת אשתיאקו פורכרים, המזכיר הכללי של מפלגת העצמאות של כורדיסטן (16 באוקטובר 2026): מאזן הכוחות המשתנה במזרח התיכון טרם הכריע את שאלת הריבונות הכורדית. ממשלות מנהלות משא ומתן על הסדרי ביטחון, על שילוב כוחות חמושים ועל ויתורים מנהליים, בעוד הסמכות על עתידה של כורדיסטן נותרת מחוץ לשליטת תושביה.
לאורך החוף הסורי מתגבש שינוי שחורג בהרבה מחוזי נמלים או מתנועת מכליות בין עיראק לבניאס. האזור הזה, שבעשור האחרון נקשר בעיקר לנוכחות הצבאית הרוסית ולתפקידו כמוצא הימי של סוריה, זוכה היום לערך אחר: להפוך לקצה הים־תיכוני של רשת רחבה יותר של אנרגיה, סחר ותקשורת, המחברת את עיראק והמפרץ לטורקיה, לאירופה ולמזרח הים התיכון.
יו"ר ומייסד עמותת "מרוק קואקזיסטנס" במרוקו, פייסל מרג'אני, כותב לרגל יום הזיכרון למתקפת השבעה באוקטובר על זיכרון, אנטישמיות ואחריות ציבורית, ושולח מסר ליהודים ברחבי העולם ובמיוחד לישראלים: "אתם לא לבד".
"גל עכור מציף עכשיו את כל העולם המערבי. זה התחיל בבריטניה, ארץ שאומרים עליה שהיא מולדת הדמוקרטיה, מולדת של עם סביר במיוחד. העם הזה הצביע במשאל-עם לפרוש מהאיחוד האירופי, שהוא תמרור בדרך הקידמה האנושית, גוף שקם מהריסות מלחמת-העולם השניה הנוראה. מדוע? השד יודע. ממש בלי סיבה. בבחירות בארצות-הברית קרה דבר שלא-ייאמן: אדם שבא משום-מקום נבחר לנשיא. אדם ללא שום ניסיון פוליטי, בריון, שקרן מקצועי, בדרן. זהו כעת האיש החשוב ביותר בתבל, "מנהיג העולם החופשי".
