בשלב ראשון מופצת טיוטת הקודקס להערות הציבור בעמוד הבית של אתר המינהל. מטרת הקודקס להסדיר את מערכת היחסים בין החוכר למינהל באמצעות עריכה מחודשת של ההחלטות הנוגעות להתנהלותם מול המינהל – לפי נושאים ולא כפי שהיה נהוג עד כה לפי מיספור כרונולוגי אקראי. הצורך לערוך קודקס מובנה ומקוטלג נבע מקשיי התמצאות בהחלטות השונות ובכך שחלק מההחלטות סתרו אחת את השניה ואף נמצאו ליקויים בניסוחן.
צוותים בראשות היועץ המשפטי למינהל, עו"ד יעקב קוינט, עמלו חודשים רבים על עריכת הקודקס, מספר החלטות צומצם בצורה משמעותית וההחלטות נערכו ונוסחו בצורה ידידותית ונוחה למשתמש כך שמלאכת ההתמצאות במבוך החלטות המועצה תהא מעתה קלה בהרבה ונגישה גם לאזרח הפשוט מבלי שיזדקק למאעכרים או למתווכים בקשריו עם המינהל.
איחוד ההחלטות עתיד גם להקל על אנשי המקצוע ועל עובדי המינהל. עם סיום גיבוש הקודקס תיערך בחינה של כלל נהלי המינהל הנהלים יערכו מחדש מתוך מגמה של צמצום הביורוקרטיה. השלמת מפעל הקודיפיקציה של החלטות מועצת מקרקעי ישראל לדורותיה מקפיצה את המינהל ואת ציבור המשתמשים בשירותיו כמה רמות מעלה למול המצב ששרר קודם לכן.
מבחינת המינהל ומקבלי ההחלטות – הקודקס מעניק כלי ניהולי עוצמתי שמאפשר בלחיצת כפתור לגלות אילו תחומי פעילות הוסדרו בהחלטות המועצה ואילו עדין טעונים הסדרה ובתוך התחומים שהוסדרו, ניתן לבדוק את מהות ההסדר, התאמתו למדיניות הקרקעית הנוהגת ולהסדרים בתחומים אחרים, תוך יכולת לשינוי רוחבי מהיר ופשוט.
מבחינת הציבור הרחב – מדובר בהנגשה וחשיפה דה פקטו חסרת תקדים בשירות הציבורי בכלל, של המדיניות הכוללת לפיה פועל המינהל, באופן שמאפשר לכל אזרח, למצוא מענה מהיר ברור ופשוט לשאלות שעולות ביחסיו למול המינהל, מה שמשרת גם את המטרה של הקטנת החיכוך שבין האזרח לרשות וייתור הצורך בפניות בע"פ ובכתב.
אם בעבר נאלץ מחפש תשובה לשאלה מסוימת להקיש את כל מילות המפתח הרלבנטיות ובהנחה שעשה זאת נכונה, להתמודד עם מספר רב של החלטות, שלא תמיד דברו בלשון אחת וחלקן הגדול הסדיר יותר מסוגיה אחת, הרי שכיום יכול המתעניין לעיין בעץ ההחלטות, להגיע לרמת ההחלטה הבודדת המעניינת אותו ולקבל את "המילה האחרונה" במדיניות המינהל באותה סוגיה, כשהיא ממוקדת ומזוקקת .
הקודקס מאגד את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המסדירות את מדיניות הקצאת מקרקעי ישראל, למסמך אחד.
יתרונו הגדול של הקודקס הוא עריכתו לפי נושאים, בניגוד למצב הנוהג עד היום לפיו היו החלטות מועצת מקרקע ישראל מסודרות בסדר כרונולוגי לפי מועד קבלתן. העריכה הנושאית מנגישה את ההחלטות לציבור, ומאפשרת למעיין לאתר את המידע הדרוש לו בקלות. בנוסף, לשזירת ההחלטות למסמך אחד, ולעיתים גם עריכתן וניסוחם מחדש, יתרונות נלווים כגון: שימוש במושגים אחידים, פישוט והבהרה של החלטות, ביטול החלטות לא עדכניות, וכיוצ"ב.
בנוסף במהלך הקודיפיקציה יבוטלו עשרות רבות של החלטות מועצה (מההחלטה בדבר חוות הבודדים ועד להחלטת הרפורמה הראשונה – 1066), שמעולם לא בוטלו רשמית, למרות שתוכנן אינו תואם יותר את מדיניות המינהל ואשר הישארותן על "לוח החלטות המועצה", יוצר בלבול ואי בהירות.
להלן מספר דוגמאות לפתרונות שמציע הקודקס :
· פונה המתעניין בהעברת זכויותיו במפעל שהקים, נדרש טרם הקודקס לאתר, לעיין ולפרש לא פחות מ7 החלטות רלבנטיות (534,695,967,1081,567,953 ו 318), בעוד שבעידן הקודקס כל שעליו לעשות הוא לפתוח את עלה העברת זכויות בתעסוקה ולקבל מענה לכל שאלותיו.
· פונה אחר המבקש לדעת מהן ההנחות להן הוא זכאי, נדרש לפנים לעיין בלא פחות מ 22!! החלטות תקפות (625, 486, 1129, 509, 1092 וכו' וכו') כיום כל שעליו להקיש הוא על פרק ההנחות בחלק ההקצאות ולקבל התמונה כולה.
· מעבר לפישוט, בא הקודקס גם לפתור סתירות שהתגלו בין החלטות שונות מתקופות שונות.
כך למשל ההחלטה שקובעת את סדרי עבודתה של מועצת מקרקעי ישראל, קובעת כי במקרה של שוויון קולות בהצבעה, לא תתקבל ההצעה, אלא שהמחוקק סבר אחרת וקבע כי במקרה שכזה, יינתן ליו"ר המועצה קול נוסף. כמו כן החלטת המועצה העניקה למועצה שק"ד רחב בשאלת פרסום החלטותיה, בעוד המחוקק קבע כי כאשר יש עניין ציבורי בהחלטה, קמה חובה לפרסמה.
· סתירות נוספות שהוסדרו ניתן למצוא בהגדרות השונות לאותם מונחים בהחלטות שונות (קרוב, חוזה חכירה, שטח מבונה, תעסוקה) ההגדרות השונות יצרו בלבול ואפשרו לעורכי דין לנסות ולשכנע את בתי המשפט לאמץ לשאלה מסוימת הגדרה הלקוחה מהחלטת מועצה שלא נועדה לשם כך. הקודקס בא לתקן זאת בכך שקבע פרק הגדרות כללי ובו הגדרות הרלבנטיות למספר חלקים שונים ומנגד בכל פרק ופרק נקבעו הגדרות ייחודיות לו הגוברות על ההגדרות הכלליות.
· במהלך העבודה נתקלנו גם בסתירות פרטניות רבות, כמו למשל המושג דמי חכירה נמוכים שבהחלטה 239 מוגדר כ 39% ובהחלטה 968 הוגדר דווקא כ 40% או בדמי שימוש בתעשיה שבמקום אחד עמדו על 40 ₪ למ"ר ובהחלטה אחרת על 45 ₪ למ"ר וגם סתירות אלה יושבו.
· הקצאת קרקע חקלאית לתקופה ארוכה שלא בתנאי נחלה (מטעים ועיבודים חקלאיים אחרים לתקופה ארוכה) מוסדרת כיום ב-6 החלטות מועצה שונות אשר משלימות ומעדכנות זו את זו (38,39,205,236,462 ו-1146). במסגרת הקודקס רוכזו הכללים להקצאת קרקע חקלאית שלא בתנאי נחלה בפרק ההקצאות וכך גם לגבי תנאי החכירה אשר חלים על חוכרים אלה.
· תנאי החכירה החלים כיום לגבי בעלי זכויות בנחלות מפוזרים כיום בהחלטות שונות (לפי נושא) ולא באופן מרוכז, המאפשר לקורא לקבל תמונה מלאה של התנאים החלים ביחס לחוכר מסוג זה. בפרק משנה שני לחלק שמיני רוכזו תנאים אלה, ובין היתר, הוראות בדבר הקמת מבנים חקלאיים בחלקה א' בנחלה, בניה למגורים בנחלה, קביעת (עיגון) זכויות למגורים בחלקת המגורים, הלנת עובדים זרים, חובת החברות באגודה והכללים לביצוע תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים.
· אדם המתגורר בישוב קהילתי ומבקש למכור את ביתו יפנה לחלק העוסק בתנאי החכירה בקרקע עירונית, לחלק משנה שני שעניינו בניה נמוכה, לפרק שעניינו העברת זכויות וימצא שם את כל המידע הדרוש לו לגבי מדיניות ממ"י בנושא. בסימן הראשון דמי הסכמה, ובסימן השני הגבלות על העברת הזכויות לגבי קרקע שהוקצה בפטור ממכרז, ובסימן השלישי הצורך בקבלת הסכמת המיישבת. שלושה נושאים שונים, שהוסדרו עד היום בהחלטות מועצה שונות.
· מוסד ציבורי – הנושא הוסדר בחלק נפרד שעניינו הקצאה למוסדות ציבור למטרה ציבורית. הנושא הוסדר בסדרה של החלטות מועצה, חלקן ישנות מאוד. כך, החלטה 1105 קובעת כי לא ניתן להקצות למוסד קרקע בתחום שטח ההפרשות לצורכי ציבור. רק מי שמצוי בהחלטות המועצה לפרטיהן ידע שהחלטה ישנה שמספרה 176 מאפשרת הקצאה למוסד בתחום ההפרשות בתנאים אחרים- תשלום דמי חכירה סמליים. בכדי לברר מהו הסכום יש לאתר החלטה נוספת. כעת, במקום משחק "חפשו את המטמון" ההוראות מרוכזות במקום אחד.
· ההגבלה על העברת זכויות לזרים הוסדרה בעבר בהחלטות מועצה. לאחר הסדרת הנושא בחקיקה התייתר הצורך בהחלטות מועצה אלה.
ניתן לעיין בקודקס בכתובת: http://www.mmi.gov.il
