ציורים, צילומים מצויירים וגרפיטי על קירות הבית שהיה של אורה ראובן, נוצרו במהלך השיבה ליפו וממנה לנהלל. כך היא מספרת: "נהלל - זיכרון מדומיין. שם פגש אבא את אמא. שם הרו אותי אבא, אוד מוצל מאש שביתו נחרב ואמא מעליית הנוער שגם ביתה נחרב, והיא נאספה אל הפנימייה לנערות חלוצות שעומדת בנהלל עד היום"
"יפו - זיכרון חי. לשם באו אתי אבא ואמא, אל הבית שנחרב בשביל יושביו הערבים שברחו ממנו. או גורשו ממנו. שם גדלתי. שבתי ליפו 30 שנה מאוחר יותר, במאה העשרים ואחת, כשהקמתי שם את הסטודיו שלי. הלכתי למחוז ילדותי עם המצלמה.
התמונות שצילמתי ביפו לקחו אותי עם המצלמה לראות את הזיכרון המדומיין בנהלל. בנהלל ראיתי דשא ירוק ובתים חרבים. גם יפו חורבה. על גבי הצילומים ציירתי את הזיכרונות". מספרת ראובן.
התערוכה תיפתח בקרוב בבית האמנים, רח' אלחריזי 9, תל אביב.
