הלהקה זוכה להצלחת ענק ברחבי העולם ואף הופיעה בישראל לפני 14 שנים. הופעות הלהקה מרהיבות: האמנים, לבושים בבגדים מסורתיים, משלבים ריקוד ונגינה אנרגטית על תופי ענק ובכלים מסורתיים.
"קודו" זה לא רק תופים, לא רק מוסיקה. מדובר בהשקפת עולם. ל-Kodo ביפנית יש משמעות ייחודית: "פעימת לב" שהיא המקור הראשוני לכל קצב. תופי הענק של הלהקה, תופים יפנים מסורתיים שנקראים "Taiko" הושוו בעבר לפעימת הלב של האם כפי שנשמעת ע"י העובר. המשמעות הנוספת היא "ילדי התוף", מושג שמתעורר לחיים כשרואים את 14 המוסיקאים-מתופפים, מקפצים על הבמה כאילו זו הפעם הראשונה שלהם. הם חיים ונושמים תופים, מכים בהם בעוצמה אדירה. המהלומות על תופי הענק הן מקצב מוסיקלי אדיר הסוחף אלפים בעולם.
מתופפי קודו: "המוסיקה שלנו היא מקצב. לא חשוב מה אתה שומע, חשוב מה שאתה מרגיש. זה המסר במוסיקה של התופים היפניים. צריך להדגיש- קודו זה לא פולקלור, אין מחול, הקצב איננו רקע לשום דבר. קודו הוא קונצרט של תופים, מוסיקה נטו."
בתחילה פותחת המוזיקה במקצב אחד קבוע, שקט כמו במערב, אלא שאז, אט-אט, מתחילה התרחשות מדהימה. מסע אל תוך הדמיון. פתאום מגיחים קצבים שונים ומשונים, וכמו בהרפתקה הם מופיעים, משתנים ונעלמים. מטביעים חותם על המאזין והצופה.
על הבמה מופיע יפני לבוש בד לבן שמכסה את חריץ עכוזו, מטפס לכיוון במת התוף הגדול בקוטר של שני מטרים. במשך 15 הדקות הבאות כשכל מכה בתוף באה מהלב ושרירי הגב של המתופף זועקים, המתופף נותן קטע מוסיקלי נוגע ללב ומלא עוצמה שכשהסבר היחיד לרמת הריכוז, המקצב והכוח הפיזי שמושקע הוא ברור: המתופף נכנס לסוג של מדיטציה אקטיבית. המופע מסתיים בקטע בהשתתפות הקהל שנפרד בהתלהבות, בעמידה ובתשואות ל"קודו" לצוות היפנים המופלא שהרעיד את הקהל בענק.
"כאשר התופים משמיעים את דברם, החוקים נוצרים את לשונם", כששומעים את קבוצת נגני קודו מיפן, מבינים זאת. לא רק החוקים נוצרים את לשונם. כמוהם עשו גם כל המאזינים. כל אחד מהם האזין בפליאה, כאילו היה משותק.
על הבמה הריקה ניצבו 11 תופים. לא אלה שאנו רגילים להם, אלא משהו הדומה יותר לחביות יין מהודרות, עשויות עץ דובדבן משוח בלכה מבהיקה, ועור מיוחד מתוח משני צידיהן . אחר כך, אחד-אחד עלו על הבמה 11 יפנים צעירים, בשנות ה-20-30 של חייהם. קלי תנועה, רזים, חייכנים, לבושים בגדי גוף שחורים צמודים, עם הדפס יפני לבן על הרקע השחור. רגליהם יחפות, פרט לגרביים בוהקים מלובן, ולראשיהם קשור סרט, גם הוא לבן.
"התופים גדולים כל-כך, והבחורים רזים כל-כך, מעודנים כאלה. כיצד יתמודדו עם התופים כבדי המשקל שמולם? ואז הם החלו להקיש בעוצמה על התופים, ולפתע, כמו הר געש השתחרר על הבמה. דבר שלא שמעתי מימי: הילולה של קצב, אורגיה של תופים. לפתע זינקו שלושה מתוך הקבוצה, פשטו את חלקו העליון של הבגד, וחצי עירומים נשכבו מתחת לתופים הגדולים יותר. ומתוך מצב זה של חצי שכיבה, הם הקישו בעוצמה אדירה. כאשר ביקשו ממני להיות נוכח בקונצרט, שכולו תופים בלבד, משכתי בכתפיי. מי יכול לשבת ולשמוע במשך שעתיים תמימות רק הלמות תופים, להאזין לקצב בלבד, ללא צליל מוזיקלי אחד. אחרי ששמעתי, נכבשתי. חוויה מוזיקלית חד פעמית, שכמותה לא חוויתי מעולם. כאן מדובר בחגיגה של חושים." חנוך רון, מתוך מאמר שהופיע ב 7 ימים, בידיעות אחרונות בשנת 1996 .
הופעת בכורה של קודו תתקיים ביום רביעי 29.9 באמפי "מקהל" בגלבוע ב 14:30
1.10.2010 המשכן לאומנויות הבמה, תל אביב. יום שישי ב- 15:00
2.10.2010 - היכל התרבות, תל אביב. יום שבת ב- 20:30
4.10.2010 - מרכז הקונגרסים, חיפה. יום שני ב- 20:30
5.10.2010 - בניני האומה, ירושלים. יום שלישי ב- 20:30
