חוק ברית הזוגיות לחסרי דת התקבל בכנסת ב-15 במרץ 2010. הוא מאפשר לשני בני זוג, שאף אחד מהם אינו משתייך לעדה דתית המוכרת בישראל, לרשום עצמם בתחליף נישואים הקרוי ברית זוגיות. בחו"ל משמש רישום זוגיות כהסדר לזוגות שרוצים להסדיר את יחסיהם המשפטיים, אבל אינם רוצים להתחתן, וכן לבני זוג מאותו מין.
את ההצעה המקורית של חוק ברית הזוגיות ניסחה ועדת בראון בימי ממשלת שרון-שינוי. ההצעה המקורית היתה אמורה לאפשר לכל אזרח בישראל, לרבות יהודים, שאינם רוצים או שאינם יכולים להינשא ברבנות, להתקשר בברית זוגיות. כן היתה אמורה לאפשר לעולים שאינם יהודים על פי ההלכה להתקשר עם בני זוג יהודים. ועדת בראון קיוותה שהרבנים החרדים לא יראו בברית הזוגיות נישואים ולא יתנגדו. אלא שהתקווה לא התממשה, והמפלגות החרדיות פתחו במאבק חריף נגד היוזמה.
הצעת חוק ברית הזוגיות המקורית של ישראל ביתנו התייחסה, כמו הצעת ועדת בראון, לכל זוג של אזרחים ישראלים. אלא שבסופו של דבר נכנע יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, ללחצי הסיעות החרדיות וצמצם את החוק רק לחסרי דת המתקשרים עם חסרי דת אחרים. התוצאה נחשפה: רק 15 איש נרשמו בחודשיים הראשונים ליישום של מה שהוצג כחוק מהפכני.
