בועידת האקלים בקופנהגן התחייבה מדינת ישראל על יעד של הפחתת פליטות גזי חממה ב-20% החל משנת 2020 ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל'. משמעות ההתחייבות היא להביא להפחתה שנתית של 21 מיליוני טון שווה ערך פחמן דו חמצני.
בהמשך להצהרה זו וביוזמת השר להגנת הסביבה הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר שמטרתה לגבש תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל ולעמידה ביעד. הצעת ההחלטה המובאת לאישור הממשלה כוללת המלצות אשר יישומן יביא להפחתת פליטות בסך של כ-13 מיליון טון שווה ערך CO22020 אשר מהווים כ-60% מיעד ההפחתה. צעדים נוספים שיבצע המשרד להגנת הסביבה בתחום הפרדת פסולת ומהפכת המיחזור יגדילו את ההפחתה השנתית ל 15.6% מיליון טון אשר מהווים כ- 70% מיעד ההפחתה. בשנת
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן דורש שליעד זה יתווספו שני צעדים מרכזים נוספים: ביטול הקמת התחנה הפחמית באשקלון ויישום החלטת הממשלה בנושא אנרגיות מתחדשות. צעדים אלה יביאו להערכת המשרד להפחתה נוספת שתאפשר לישראל לעמוד ביעדי ההפחתה להם התחייבה בפני האו"ם.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:" בהחלטה יש קפיצת מדרגה משמעותית בהתייחסותה של המדינה לנושא הסביבה, כיון שלראשונה ממשלה בישראל מתקצבת סכומים חסרי תקדים של מיליארדי שקלים לטובת הפחת פליטות גזי חממה, נושא שכמעט ולא טופל בעבר. ועדיין, התוכנית אינה שלמה ובכוונתי לדרוש שיחד עם אישורה יקבע לו"ז קצר לאישור תקציב נוסף לשילוב אנרגיות מתחדשות וביטול הקמת תחנת כח פחמית נוספת באשקלון. רק באמצעות יישום כל היעדים הללו ניתן יהיה לעמוד בהתחייבות שנתנה ישראל בועידת קופנהגן."
עיקרי ההצעה: השקעה מוערכת של 1.2 מיליארד ₪ לעידוד גריטת מקררים ומזגנים בשנים 2011-2020, מתוכם 269 מיליוני ₪ יושקעו בשנים 2011-2012.
תקצוב המשרד להגנת הסביבה בסכום של 626 מיליוני ₪ בשנים 2011-2020, מתוכם 114 מיליוני ₪ שיושקעו בשנים 2011-2012 לתמיכה בהשקעות להפחתת פליטות גזי חממה במגזרים התעשייתי, מסחרי וציבורי.
39 מיליוני ₪ יושקעו בקידום פרויקטי חלוץ לבניה ירוקה חדשה וקיימת. בנוסף, מתוך סכום זה יתבצע סקר מבנים, בדגש על מבני ציבור בישראל, בכדי לקדם בנייה ירוקה שתחסוך בצריכת אנרגיה ובפליטת גזי החממה. כמו כן, יבוצע פרויקט ניסיוני משותף למשרדי הגנת הסביבה ובינוי שיכון אשר במסגרתו יבוצע שדרוג הבידוד האנרגטי בשכונה הכלולה בפרויקט שיקום השכונות.
46 מיליוני שקלים יושקעו בפרויקטים לחינוך והסברה להעלאת המודעות ולקידום שינוי ההתנהגות של הציבור לחסכון בחשמל ולהפחתת פליטות גזי חממה , בשנתיים הקרובות.
40 מיליוני שקלים יוקצו לתמיכה בהטמעת טכנולוגיות ישראליות חדשות להפחתת פליטות גזי חממה בשנתיים הקרובות.
לשר להגנת הסביבה ניתנו סמכויות לפיקוח ביצוע הצעדים הנדרשים בהחלטה מכלל המשרדים - שר התשתיות יקדם תקנות לשיפור יעילות אנרגטית של מכשירי חשמל. הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל תשפר את מערך המונים החכמים המאפשר תעריף חשמל מפוצל –בין תעריף יום ללילה כך שיכלול צרכנים קטנים נוספים. שר האוצר ינקוט בצעדים בתחום המיסוי לקידום השימוש באמצעים להפחתת פליטות גזי חממה ובפרט בתחום כלי הרכב.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר: "עיקרי ההמלצות שגובשו בשנה האחרונה, הם צעד סביבתי כלכלי ראשון וחשוב שבבסיסו תוכנית מפורטת שתוביל להפחתת פליטות גזי החממה. התוכנית מגשרת ומקשרת בין קידום האינטרס הסביבתי לבין ההזדמנויות הכלכליות העומדות בפני המשק הישראלי ובכך תומכת בצמיחה בת קיימא".
מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, הוסיף: "עיקרי ההמלצות שיוצגו לאישור ממשלה צפויות להביא למיתון משמעותי בגידול גזי החממה, בעיקר באמצעות התייעלות אנרגטית במשק. בבחינת ההמלצות שמנו דגש גם על הפחתת זיהומים מקומיים שעלולים לפגוע באורח החיים של כולנו לצד בחינת היבטים כלכליים, כך שבסך הכול, מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה. אני רוצה להודות לכל חברי הועדה ובייחוד לנציגי משרדי התשתיות הלאומיות והמשרד להגנת הסביבה על תרומתם הרבה לעבודת הועדה. "
בדיוני הועדה השתתפו המנהלים הכללים של המשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, משרד התשתיות הלאומיות, שאול צמח, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, משרד התמ"ת, שרון קדמי, יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, אמנון שפירא, ונציגי היועץ המשפטי לממשלה, משרדי התחבורה והפנים.
