פעמים רבות פונים אלינו הורים לילדים ושואלים באיזה גיל יש להתחיל ביישור שיניים. העיתוי המומלץ לביקור ראשון אצל רופא השיניים העוסק ביישור שיניים הוא לפני שנפלו כל השיניים הנשירות ולא הסתיימה עדיין בקיעתן של אלו הקבועות. הגישה הרווחת בקרב חלק מרופאי השיניים, להמתין עד שכל השיניים הקבועות של ילד יסיימו לבקוע, מאבדת כיום מתקפותה, ומחוזקת הגישה להימנע מהמתנה, אשר עלולה להיות מיותרת, או עשויה להביא למצב שהמקום המיועד לבקיעתה של שן קבועה הצטמצם לבלתי מספיק, לאחר נשירתה והיעדרה של שן חלבית זמן רב

כלים

תלונה שכיחה בקרב ילדים בני 12-13 המגיעים בפעם הראשונה לבדיקה אורתודנטית היא על הניבים שבקעו מחוץ לקשת השיניים. מיקום זה של הניבים עשוי לשוות לילד מראה דמוי ארנב והוא עשוי להיות חשוף ללעג מצד חבריו.

מומלץ לא להגיע למצב של צפיפות וחוסר מקום למכלול המשנן הקבוע, ולהגיע לבדיקה בזמן שעדיין קיים משנן מעורב (לפני שהסתיימה נשירת השיניים החלביות ומתקיים עדיין תהליך הבקיעה של השיניים הקבועות).

הטיפול המומלץ, בעת זיהוי מצורת מקום למשנן הקבוע בקשת השיניים, הוא פעולת הרחבה של הלסתות המתבצעות באמצעות מכשיר נשלף (פלטה), המותקן על גבי השיניים לפרקי זמן של 12-14 שעות במהלך היממה. ביצועה של הרחבה זו עשוי למנוע בעתיד צורך בעקירת שיניים קבועות כדי לקבל קשת רציפה ואסתטית.

מה עדיף: אצבע או מוצץ?

רופאי השיניים נשאלים לא פעם:" מה עדיף אצבע או מוצץ?" . התשובה אינה חד משמעית. שלושת הגורמים העיקריים שיש לבדוק בעת שבוחנים מה עלול להסב נזק להתפתחות הלסתות והמשנן הם העוצמה, המשך והתכיפות של מציצת האצבע או המוצץ.

הנזק הפוטנציאלי שעשוי להיגרם ממציצה של אצבע שאו מוצץ. בעוצמה, בתכיפות רבה ובפרקי זמן ממושכים, מתבטא בדרך כלל בדחיפת השיניים ובהבלטתן, שיובילו כפועל יוצא להיווצרות מנשך קדמי פתוח (היעדר מגעים בעת סגירת הפה בין שיני החזית העליונות והתחתונות).

מציצת אצבע עלולה להסב נזק משתנה שיהיה תלוי הן בגורמים שצוינו והן בגודל האצבע המשמשת את הילד: לעתים האגודל משמש למציצה, לעתים אצבע אחרת, וגרוע מכך, לעתים משמשות שתי אצבעות בעת ובעונה אחת.

כאשר הילד משתמש במוצץ, אפשר למתן את השפעותיו על ידי שימוש במוצצים שגודלם מתאים לילד וצורתם פחוסה באופן בסיסי. אפשר לרכוש מוצרים אלו בבתי המרקחת ולעתים כדאי לשקול לרוכשם על אף עלותם הגבוהה.

שלילה מוחלטת של השימוש במוצץ עשויה להיות קשה, ולא פעם התינוק זקוק להפעלת רפלקס המציצה כדי להירגע. עם זאת, מומלץ לגמול את הילד משימוש במוצץ מגיל שלוש. גמילה בגיל זה תאפשר למנגנוני ההתפתחות לתקן מקרים שבהם כבר חלו הטיות או מנשך קדמי פתוח.

כשהליך הגמילה של הילד ממציצת מוצץ או אצבע כשל ונמשך מעבר לגיל שש, מומלץ להיוועץ ברופא השיניים. במקביל לטיפול מתקן לפריסת השיניים, קיימים אמצעים לרשות המטפל למניעת המשך החדרתה של האצבע לחלל הפה: גודר לשון, שהוא חלק ממכשיר נשלף (פלטה), המונע הן את פעולות הדחיפה של הלשון והן את פעולת החדרת האצבע לחלל הפה.

אפשר להתחיל גמילה יעילה ומוצלחת של ילד כשמסייעים לו להבין מהם הנזקים הצפויים ומקבלים את הסכמתו לגמילה.

הכותב הוא ד"ר חיים גלאון, מומחה לאורתודונטיה, ברשת מרפאות כללית סמייל