"התנועה שאנו מקימים היום תשרת את עם ישראל שנים רבות." במילים אלו פתח ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון את מסיבת העיתונאים שבמהלכה הכריז על פרישתו מהליכוד ועל הקמתה של תנועה פוליטית חדשה בישראל – מפלגת קדימה. שרון, שנפל למשכב רק חמישה שבועות לאחר אותה מסיבת עיתונאים היסטורית ודאי לא תיאר עצמו שהמפלגה אותה הקים תקבל בשלב כלשהו שלושה מנדטים בסקרים, כפסע מאחוז החסימה
בשנים האחרונות השתרש במחוזותינו מנהג מגונה שעיקרו בשימוש פופוליסטי וזדוני בשיח השואה על מנת לתאר מצבים שהקשר בינם לבין האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז ומעולם הוא מקרי בהחלט. הגיע הזמן לשים לזה סוף. כמעט מדי חודש בחודשו אנו שומעים על הפגנות של פעילי שמאל הנערכות בסמוך למחסומי צה"ל השונים. קשה שלא להזדעזע מההשוואות הבוטות והחריפות בין החיילים שממלאים את תפקידם תוך סיכון פוטנציאלי מתמיד של חייהם לבין הפושעים הנאצים שטבחו בשישה מיליון יהודים בלי לחשוב פעמיים
בנימין נתניהו פתח את מסיבת העיתונאים האחרונה שלו בקול תרועה רמה. האירוע המיוחד הוקדש לרגל כניסתה של ממשלת נתניהו לשנתה הרביעית וראש הממשלה הגיע מצוייד עם נתונים מעודכנים ואפילו סרטון אנימציה שהוכן מבעוד מועד, אבל בפועל, ההישגים שבהם התפאר הם לא יותר מתיקון קוסמטי לבעיה חמורה בהרבה
התוצאות הרשמיות לא מותירות מקום לספק: שאול מופז הוא האדם שינהיג את מפלגת קדימה בבחירות הקרובות. מופז, למוד אכזבות מהפעם הקודמת בה גברה עליו לבני בפער של כ-400 קולות בלבד, לא הותיר בסיבוב הזה דבר ליד המקרה. ממבחן התוצאה ניתן להבין דבר אחד – יותר משהמתפקדים בקדימה חיפשו אלטרנטיבה לבנימין נתניהו – הם חיפשו אלטרנטיבה לציפי לבני
