במשרד הפנים אומרים היום כי: "בעשור האחרון אנו עדים לגל מסתננים בלתי חוקיים, שרובם מהגרי עבודה, המגיעים מאפריקה לישראל דרך גבול מצרים. וזאת בשל העובדה שמדינת ישראל מדינה מערבית מפותחת ונתיב יבשתי חשוב מאפריקה למערב. היקף ההגירה לישראל גדול ומעמיד בספק את יכולת ההכלה של מדינת ישראל."
בהחלטת ממשלת ישראל מס' 2507 מיום 28.10.2010 נקבע, בין השאר: להטיל על משרד הביטחון בהשתתפות נציגי המשרד לביטחון הפנים, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, משרד המשפטים ואגף התקציבים, לגבש תכנית להקמה ולהפעלה של מרכז שהייה למהגרי עבודה, ללא אישור עבודה, שהסתננו מגבול מצרים, או מבקשי מקלט אחרים.
מחנה המעצר יאפשר שהייה של המסתננים מגבול מצרים, השוהים כיום במדינת ישראל וכן כאלה שיגיעו לאחר קבלת החלטה זו, אשר לעת עתה לא ניתן להרחיקם, ויסופקו בו צרכיהם הפיזיים ובפרט, מקומות לינה, מזון, שתייה וצרכי בריאות. גודל המרכז והיקף השירותים שיינתנו בו, לרבות אפשרויות של הפעלה בדירוג, ייכללו בהמלצת הצוות.
הצוות הבין-משרדי, לאחר שבחן את הניסיון במרכזים דומים בעולם לשהיית מסתננים באופן בלתי חוקי, המליץ על הקמת מרכז שהייה סגור באזור קציעות שבנגב. הצוות הנחה כי מבנה המרכז יתוכנן כך שיאפשר את הפעלתו ברמות פתיחות שונות, בהתאם לנסיבות ולצרכים. כמו כן הוחלט כי המרכז יתוכנן כך שניתן יהיה להקימו באופן מדורג עבור קיבולת שוהים משתנה עד לקיבולת שוהים מרבית וזאת על מנת לאפשר גמישות מרבית.
בינואר 2011 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על מתן הוראה בדבר הכנת תכנית מתאר ארצית עם הוראות של תכנית מפורטת להקמת מרכז השהייה (תמ"א/46). המועצה הארצית בחנה חלופות מיקום שונות להקמת המרכז ולאחר הערכת החלופות השונות החליטה כי המתקן יוקם באזור קציעות שבנגב, בצמוד למתקן סהרונים הקיים, המשמש את כיום שירות בתי הסוהר לקליטת המסתננים מגבול מצריים, ובסמיכות לבסיסי צה"ל הממוקמים באזור.
עוד קבעה המועצה הארצית כי גודלו של מרכז השהייה, היקף הבינוי ויעודי הקרקע יתאימו לשימושם של 10,000 שוהים, בנוסף לצוות הנדרש לתפעולו וכי התכנית תבטיח תנאי מחיה בסיסיים והולמים לכלל השוהים בו. (תמ"א 46)
המועצה הארצית מינתה את הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במשרד הפנים, הולנת"ע, כוועדת עורכים אשר תזמן לדיוניה את נציג רשות האוכלוסין וההגירה, שב"ס, משרד המשפטים, משרד הרווחה והמועצה האזורית רמת נגב.
בחודשים שחלפו מאז התקיימו מספר דיונים במסגרת וועדת העורכים בה הוחלט על מתווה תכנוני, היקפים פרוגרמטיים ומסמכי התכנית הנדרשים. כמו כן, בוצע סיור בשטח המיועד להקמת המרכז.
לצורך הכנת התוכנית למתקן השהייה הוכן תסקיר חברתי שהציג נתונים מהם עולה כי מהגרי העבודה מגיעים לישראל רובם מארתריאה וסודן ומיעוטם מאפריקה ואסיה. 85% מהמסתננים גברים, 12% נשים ו- 3% ילדים, שחלקם מגיעים ללא לווי הורים.
עוד עולה מהתסקיר החברתי כי יש צורך לספק מבני ציבור לשוהים על מנת שיוכלו לשמור על הזהות התרבותית שלהם, תוך הפרדה בין אוכלוסיות שעלולות להתקוטט זו עם זו .
התסקיר קובע כי יש לאפשר מגוון תעסוקות במתקן על מנת למנוע מריבות בין המסתננים השוהים במתקן, בין התעסוקות המוצעות: רכישת השכלה, הכשרה מקצועית, העשרה, שטחי ספורט ופנאי, שטחי גינון וחקלאות המותאמים לתעסוקה ולתרבות השוהים במדינות המוצא.
מבנה המתקן המוצע הינו דמוי מתומן, שבמרכזו עוברים כבישי גישה, המתקן כולל: מרכז לקליטת המסתננים, שבו מרפאה ובית חולים לטיפול בחולי שחפת, לצד מתקן הקליטה ממוקם מתקן שהייה ל- 7000 מסתננים הכולל חלוקה למתחמי משנה בני 1000 מסתננים כל אחד. למתקן זה צמוד מתקן עין סהרונים המיועד ל- 3000 שוהים בלתי חוקיים.
המתקן יבנה ממבנים יבילים ויכלול מתחמי מגורים ולצידם מבני ציבור בני קומה אחת, ביניהם: מטבח, מקלחות, מכבסה, מרפאה, מתקני סגל, מחסנים לציוד, שטחים פתוחים, מגרשי ספורט ואזור תעסוקה.
