כך עולה מנייר עמדה מיוחד על תפקידה של מערכת החינוך בזיהוי ואיתור ילדים בסיכון, שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת ישיבת ועדת החינוך בנושא זה בכנס באר שבע לשלום הילד, אשר התקיים היום באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
עוד עולה מנייר העמדה, כי לא בכל מוסדות החינוך יש יועצים ופסיכולוגים והמחסור ניכר במיוחד במגזר הערבי והחרדי. אוכלוסייה נוספת שאיננה מקבלת מענה במסגרת זו, היא אוכלוסיית הגננות, שלהן יש תפקיד משמעותי במיוחד באיתור מוקדם של ילדים נפגע התעללות.
בשנת הלימודים הקודמת, התקבלו בשירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך(שפ"י) למעלה מ-1,100 פניות להיוועצות בנושאים הקשורים בהתעללות בילדים, כשבעשור האחרון, נרשמה עלייה ניכרת במספר פניות אלה. רק כ-1,200 יועצים חינוכיים מתוך 4,600 העובדים במערכת החינוך קיבלו הכשרה ייעודית לצורך זיהוי תלמידים בסיכון.
יו"ר ועדת החינוך, חה"כ אלכס מילר, אמר בדיון כי למערכת החינוך יש תפקיד קריטי בזיהוי ואיתור מוקדם של ילדים בסכנה. המועצה לשלום הילד מפעילה תכנית מיוחדת באמצעות ניידת זכויות הילד, העוסקת בין השאר בנושא של התעללות במשפחה, ובדילמה שיש לתלמידים האם מותר או רצוי לספר סוד כזה.
מניסיונם של מדריכות הניידת עולה כי אין כמעט אף פעילות אחת שבה לא פונים תלמידים בתום הפעילות ומבקשים לספר למדריכות סיפור אישי שלהם הנוגע להתעללות במשפחה. ברוב המקרים, בעקבות בירור שנערך עם בית הספר, מסתבר כי הסיפורים הללו כלל לא היו ידועים במערכת החינוך.
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ציין כי הניסיון בארץ, כמו גם מחקרים שנעשו בארצות אחרות, מראים שהגורם החשוב ביותר לאיתור מקרי התעללות הם דווקא התלמידים עצמם, חברים של הנפגע או הנפגעת, שהם הראשונים אם לא היחידים לדעת.
ד"ר בלהה נוי, לשעבר מנהלת אגף שפ"י במשרד החינוך, שהשתתפה בדיון, ציינה אף היא, שהתלמידים, בני קבוצת הגיל, הם המשאב החשוב ביותר לחשיפת התעללות וכי בתקופה האחרונה נערכו בשפ"י תכניות המיועדות לתלמידים עצמם כגורם מסייע לחשיפת התעללות בחבריהם.
