משרד הפנים נענה לפניות הרבות בנושא וגיבש הצעה שתונח על שולחן הממשלה באשר לתקצוב אבטחת ראשי הרשויות מתקציב המדינה, אולם זו טרם הובאה להחלטת ממשלה. תקצוב מטעם המדינה יאפשר הגנה על ראשי רשויות חלשות, המתקשות לעמוד בתשלום סל האבטחה, אשר במקרים מסוימים עומד על יותר ממיליון שקלים בשנה.
ראש מחלקת אבטחה באגף המבצעים במשטרה - נצ''מ ישראל סינגר, הסביר את הבעייתיות החוקית בנושא. לדבריו, חוק הסדרת הביטחון העוסק בנושא, אינו מעניק למשטרה סמכות חוקית להנחות את הרשויות המקומיות במקרה של איומים אלא רק "להמליץ" לה. כך קורה שראשי ערים רבים הנתונים לאיומים ברמת גבוהות מחליטים שלא לקבל את המלצת המשטרה לסל אבטחה כדי לא לגזול מתקציב הרשות מיליוני שקלים ובכך מעמידים עצמם בסכנה.
יו''ר הוועדה למניעת אלימות במרכז שלטון מקומי וראש עיריית אילת - מאיר יצחק הלוי, שהיה מאוים תקופה ארוכה, הזהיר מפני ההסלמה באיומים על ראשי הערים ואנשי ציבור: ''אנחנו רואים מגמה שהולכת ומחריפה ולכן שינוי חוק הסדרת הביטחון הוא מחויב המציאות. ברגע שיש נתונים על סכנת חיים אסור לנו להשאיר את זה לשיקול דעתם של ראשי הרשויות. לא צריך לחכות חס וחלילה לרצח ראש רשות כדי להסדיר את הנושא''.
לאחרונה הוגשה למשרד לביטחון פנים הצעה לשנות את חוק הסדרת הביטחון כך שהרשויות המקומיות יהיו "גופים מונחים", המחוייבים לקבל את הנחיות המשטרה במקרים של איומים חמורים ולממן את סלי האבטחה המתאימים לחומרת המצב.
יוזמה זו של הנהלת מרכז השלטון המקומי נבעה מתוך הצורך הממשי לטפל בטרור האלימות המכרסם בחברה הישראלית. "בימים אלה כאשר מדברים על משטרה קהילתית טוב יהיה, שקולו של השלטון המקומי יישמע" ציין ראש העירייה הלוי, המוביל את תוכנית "עיר ללא אלימות" והודיע, כי יש בכוונתו להרחיב את מעגל הרשויות המקומיות הפועלות למיגור תופעת האלימות בעירם ובכלל.
