דיסק קשיח במחשב הנייד מורכב משני חלקים עיקרים. החלק הראשון כולל את דסקיות המתכת המצופות חומר מגנטי ומסתובבות על ציר אחד במהירות קבועה היכולה להגיע למהירות של 15 אלף סל"ד. ככל שמהירות הסיבובים גבוהה יותר כך מסוגל לקרוא הוא ולהעביר נתונים רבים יותר בפרק זמן נתון. מעבר לאותם דסקיות ומהירותן קיימים אף גורמים אחרים אשר להם השפעה על מהירות קריאת והעברת הנתונים. שמו של דיסק קשיח נגזר מאותן דסקיות קשיחות.
החלק השני של הדיסק הקשיח הוא מנגנון הקריאה. מנגנון הקריאה הוא ראש מגנטי קטן ממש הממוקם בקצהו של זרוע המסתובבת סביב ציר הדסקיות. סיבובה של הזרוע מביא להסעת ראש הקריאה ממרכז הדסקיות ועד לשוליים שלה. אותו מנגנון קריאה מסוגל להגיע לכל נקודה על פני שטח הדסקיות ולבצע בה תהליך של כתיבה (שינוי השדה המגנטי = הכנסת מידע חדש) או תהליך של קריאה (תהליך זיהוי של חומר קיים ששמור במחשב).
נפח איחסון
נפח אחסון הנתונים בדיסקים הקשיחים עלה רבות ב-30 השנים האחרונות וזאת למול כך שגודל הדיסקים הקשיחים לא רק שלא עלה אלא קטן פיזית. היכולת להגדיל את נפח אחסון הנתונים למול היכולת להקטין פיזית את הדיסק הקשיח קרה בעזרת יכולת דיוק רבה יותר של מנגנון הקריאה. השטח הנדרש לאחסון נתונים קטן יותר עם השנים והשיפור שחל מצוי ביכולת מדויקת ממש של ראש הקריאה.
תנועת ראש
תנועת ראש הקריאה בדיסק הקשיח מתבצעת בעזרת סליל חוטי נחושת דקים. הסליל עצמו מוצב על גבי מגנט חזק שביכולתו להחזיק חפצים במשקל של 600 גרם. בסיטואציה בה הבקר של הדיסק הקשיח מעביר זרם חשמלי בסליל, נוצר שדה מגנטי שמזיז את המגנט ויחד איתו זזה הזרוע עצמה וראש הקריאה עצמו. התזוזות הן מהירות ומדויקות ומתבצעות בתאוצה של 500 ג'י ומעלה.
הסיבוב המכני של הדיסקיות בדיסק הקשיח צורך כמובן חשמל. בעבור חיסכון באנרגיה במחשבים ניידים מערכת ההפעלה לוקחת על עצמה לכבות את הכונן לאחר זמן שבו לא הייתה פעילות על גבי המחשב. במצב של עוררות מחדש ישנו עיכוב ואף קפיאה זמנית של המערכת עצמה בזמן ניסיונה לקרוא או לכתוב קובץ כלשהו. מערכת ההפעלה היא זו הגורמת לאותו עיכוב ואין היא "מרשה" לתוכנה להתקדם על מנת שלא תפספס פעילות כלשהי.
העתיד מצפה לנו
הצפי שנים קדימה הוא ביכולת משופרת ומשודרגת יותר של דיסק קשיח הן במחשבים נייחים והן אלו של המחשבים הניידים. זאת על מנת שנוכל ליהנות יותר מיכולות טכנולוגיות מגוונות ומשופרות של המחשבים שעוטפים אותנו יותר ויותר בשני העשורים האחרונים.
