חדשות מהעולם

שבוע אחד בסוף ספטמבר סיכם את כל מה שהשתנה ביחסי אנקרה וירושלים: נאום חריף בעצרת הכללית, משלחת ישראלית שיוצאת מהאולם, שר חוץ טורקי שמכריז על מאמץ מתואם "לבודד את ישראל", ונשיא שמבהיר בראיון לתקשורת האמריקנית כי טורקיה "אינה בונה את מדיניותה על תרחישי מלחמה בלתי נמנעים". מאחורי הרטוריקה מסתתרת אסטרטגיה סדורה – ומי שקורא רק את הכותרות מחמיץ אותה.

שר החוץ עבאס עראקצ'י קיבל בדוחה את תגובת וושינגטון ל"תוכנית שבעת הימים" והציג אותה הבוקר לממשלה בטהרן. על המטרות, כך נראה, כבר כמעט מסכימים. על השאלה מי מוותר קודם – עדיין לא. במקביל, צבא איראן מאיים ב"מהלך מקדים", ומטהרן נשמעים שני קולות שונים מאוד

שבעה שבועות אחרי שהחות'ים פרצו לחוף המערבי והשלימו את השליטה על באב אל-מנדב, המלחמה בתימן משנה כיוון: הפרלמנט אישר גיוס כללי, צבא הממשלה מדווח על יותר מאלף תקיפות בארבעה ימים, וריאד סופגת מטחי טילים וכטב"מים. ניתוח ההתפתחות המרכזית השבוע, מתוך המקורות הערביים.

בניו יורק מדברים על הקלות בסנקציות, על נכסים מוקפאים ועל "מי ימצמץ ראשון". בבתי הכלא של משהד, זאהדאן ואספהאן מדברים בשפה אחרת לגמרי. 22 הוצאות להורג בתוך 13 ימים בתחילת ספטמבר, תליות שקטות של אזרחים זרים באשמת ריגול בלי שום הודעה רשמית, וגל מעצרים בשכונות הערביות של אחוואז. המשטר של מוג'תבא ח'אמנאי מאותת כלפי חוץ על נכונות להתפשר, ובתוך הבית הוא מהדק את האחיזה בכוח.

בתוך ארבעה ימים עברו אנקרה וירושלים מהתנצחות מילולית לחזית דיפלומטית מלאה: ארדואן כינה את עזה "מחנה ריכוז" מעל דוכן האו"ם, נתניהו השיב ב"עריץ" מאותו דוכן, ובאנקרה מדברים כבר בגלוי על הרתעה, על "הסכם מכה" ועל "המגן של אכילס" היווני-ישראלי. ניתוח מבט מאנקרה ומהעולם הערבי.

בראיון לעיתון הדיגיטלי הטורקי Politurco מסביר תום וגנר כיצד רואים ישראלים רבים את סוגיית הביטחון אחרי ה-7 באוקטובר, מגנה את אלימות המתנחלים וטוען כי עוצמה צבאית לבדה לא תייצב את האזור.

שר החוץ עבאס עראקצ'י הודיע שהמפתח למצר הורמוז נמצא בלשכת המנהיג העליון. את "תוכנית שבעת הימים" העבירה איראן דרך קטאר. טראמפ הודיע שהוא דוחה אותה, אבל ממשיך לרמוז על עסקה. יו"ר המג'לס קאליבאף מאיים על כל תשתית במפרץ. ובזמן שבטהרן סופרים את השעות עד התשובה האמריקנית, הריאל ממשיך לצלול.