הקואליציה הפילה שוב את הצעת חוק "המשתמטות", שיזם ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר, ברוב של 36 ח"כים מול 26 ח"כים. על-פי הצעת החוק שיזם ח"כ חסון, נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית יצהירו כי למדו במוסד חינוכי-דתי ויציגו אישור רשמי ממוסד זה. הצעתו נדחתה בעבר פעמיים בשל לחצים ואיומים מצד המפלגות החרדיות בקואליציה בטענה כי היא מהווה פגיעה בסטאטוס קוו וזאת למרות שצה"ל וחלק מהשרים בליכוד ובעצמאות תומכים בה. גם הניסיונות להגיע לפשרה בינו לבין השרים החרדיים בנוגע לנוסח ההצעה עלו בתוהו

בטרם ההצבעה, הוצע לח"כ חסון לדחות את ההצבעה ולהצמיד את הצעת החוק שלו להצעת חוק ממשלתית שמתגבשת בנושא ומעוכבת מזה כשנה. ח"כ חסון סירב בטענות שהקואליציה מבקשת למשוך עוד זמן כדי לרצות את החרדים המתנגדים להצעתו, שהצעת החוק הממשלתית שונה בתכלית מהצעתו ושמימלא גם לה מתנגדים החרדים.

הצעת החוק שיזם ח"כ חסון אושרה בעבר על-ידי ועדת השרים לחקיקה, אך בעקבות ערר שהגישה ש"ס, נעצר תהליך החקיקה. בפעם האחרונה שהובאה ההצעה להצבעה במליאת הכנסת (יולי 2011), ח"כ חסון הסיר אותה מסדר היום בעקבות הסכמה שאליה הגיע עם הקואליציה, לפיה מזכיר הממשלה יקים צוות שיורכב מח"כים ושרים על מנת למצוא פיתרון לסוגיית השתמטותן של נערות משירות צבאי בשם הדת. כבר במהלך אותו דיון הכריז ח"כ חסון כי אם הצוות לא יגיע לפשרה עד לפתיחת מושב החורף, הוא יקדם את ההצבעה על הצעת החוק שלו במהלך המושב. מאז לא נעשה דבר, וכאמור, הצעת החוק תובא להצבעה מחר.

כיום, על-פי החוק הקיים, נדרשות המעוניינות בקבלת פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית להגיש רק תצהיר בפני שופט או דיין בבית דין רבני, לפיו טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות בטחון, הן שומרות על כשרות בבית ומחוצה לו והן אינן נוסעת בשבת. לאחר מסירת תצהיר זה, הן פטורות משירות ביטחון. על-פי הצעת החוק שיזם ח"כ חסון, נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל תידרשנה להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי במשך שנתיים לפחות בשלוש השנים שקדמו להגשת התצהיר. עוד מוצע, כי תוטל עליהן החובה לצרף לתצהיר אישור רשמי מהמוסד בו למדו. למרות זאת, במקרים שבהם לא למדה נערה במוסד חינוכי מעין זה, מוצע להשאיר פתח להפעלת שיקול-דעת וסיכוי למי ששכנעה את המראיין בלשכת הגיוס כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

לעומת זאת, הצעת החוק הממשלתית שמתגבשת בימים אלה, מבקשת לחייב את מי שהצהירה על דתיותה וקיבלה את הפטור, לשמור על כשרות ולא לנסוע בשבת במשך 24 החודשים המקבילים לשירותה הצבאי. אם זו תיתפס בהונאה, היא תועמד לדין. ח"כ חסון לועג לרעיון שעומד מאחורי הצעת החוק הממשלתית וטוען : "מי יקבע מי היא דתיה? בתי הדין הרבניים? הרי ישנם זרמים דתיים ביהדות שחבריהם נוסעים בשבת. מעבר לכך, היו מקרים של הונאה שהגיעו לבית משפט. בכל המקרים הללו, הבנות זוכו." ח"כ חסון מוסיף: "האם אנחנו רוצים שצה"ל יעסיק חברות חקירה שירדפו אחר בנות שהשתמטו בשם הדת? ומי יעקוב אחריהן? הרי יצטרכו להעסיק חוקרים לא-יהודים שנוסעים בשבת..."

ח"כ חסון זועם על הכניעה ללחץ הסיעות החרדיות אך לא מאשים רק אותן. לטענתו, "אי קידומה של הצעת החוק עד כה חושפת את צביעותם של פוליטיקאים שמשווקים עצמם כפטריוטים וכלאומיים. לא ייתכן שח"כים ממפלגה שחרטה על דגלה את הסיסמא "אם אין נאמנות, אין אזרחות" יעשו שקר בנפשם ויצביעו נגד הצעת החוק ביחד עם החרדים. גם בליכוד יש ח"כים רבים שמתהדרים בנוצות הנאמנות למולדת והחלוקה השיוויונית בנטל, אך כשמדובר בוטו שמטילים החרדים, השאיפות הפוליטיות, ההישרדות והרצון לשמור על יציבותה של הקואליציה גוברים." לדבריו, "אין פלא, שבשל אזלת היד הזו נוצר ואקום שאליו חודרות תופעות קשות במגזר החרדי ולחלקן נחשפנו לאחרונה."