בית המשפט העליון דן אתמול בערעור שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב את העיתון "מקור ראשון" לחשוף תמונות שצילמה צלמת העיתון, מירי צחי, באירועים האלימים שהתרחשו בחטיבה המרחבית אפרים בחודש דצמבר אשתקד. במהלך הדיון שנמשך למעלה משעתיים, הודיעה נציגת הפרקליטות, עו"ד נעמי גרנות, כי "מדובר בתיק שעלולות להיות לו השלכות משמעותיות על העיתונות בישראל", וכי המדינה אף שוקלת לבקש מבית המשפט להרחיב את ההרכב שידון בתיק
בשל חשיבות הנושא והאפשרות שבית המשפט יידרש לקבוע הלכה חדשה בנוגע להיקף החיסיון העיתונאי, דחו השופטים את הכרעתם והורו לצדדים להגיש השלמות טיעון עד לסוף החודש הקרוב. בנוסף, הודיעו השופטים כי יצפו בתמונות נשואות המחלוקת בטרם יתנו את החלטתם.
כזכור, למחרת האירועים בחטמ"ר, שבמהלכן נפצע סגן מפקד החטיבה מיידוי אבנים, דרשה המשטרה מהעיתון למסור לידה את התמונות שנתפסו בעדשתה של צחי במהלך האירוע. בשל סירובו של העיתון להיענות לדרישת המשטרה בטענה של חיסיון עיתונאי, התגלגל הדיון לבית המשפט. לפני כחודשיים קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים באופן עקרוני את עמדת העיתון וקבע כי רק חלק קטן מהתמונות שצילמה צחי יימסרו לידי המשטרה.
בהחלטה נקבע כי התמונות מוגנות בחיסיון עיתונאי, ונדחתה עמדת המדינה שטענה כי חיסיון חל רק על מקורותיו של העיתונאי ולא על מידע או חומר מצולם המצוי ברשותו. בעקבות ההחלטה, ערערה המדינה לבית המשפט העליון. במקביל, הגישה מועצת העיתונות בקשה להצטרף לתיק כ"ידיד בית המשפט" בנימוק כי בעקבות הדיון "עשויות להיקבע הלכות חשובות בנושא חיסיון מקורות עיתונאיים".
בפתח הדיון שהתקיים לפני השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית ועוזי פוגלמן, הציגה עו"ד גרנות מהפרקליטות ארבעה ארגזים עמוסים בחומרי חקירה, וטענה כי יש למסור את התמונות בשל "המצוקה בה נמצאת המשטרה" לאחר שהחקירה נקלעה לדבריה למבוי סתום. גרנות ציינה כי "המדינה איננה מעלה בדעתה לפגוע בחופש העיתונות", אך עם זאת הדגישה כי העברת התמונות למשטרה הכרחית "משום שאין צילומים אחרים של האירוע".
לדבריה, ההחלטה של בית המשפט המחוזי להטיל חיסיון על התמונות מהווה "הרחבה של עקרון החיסיון העיתונאי באופן שפוגע ביכולת לחשוף את האמת". מנגד, הדגישו באי כוחם של העיתון, עורכי הדין חגי אולמן ומתנאל מזור, את העובדה ש"בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתה של הצלמת שטענה כי היא הוזמנה למקום על ידי מקורותיה, וכי מסירת התמונות לידי המשטרה תביא לחשיפת מקורותיה העיתונאיים".
בנוסף, הפנו עורכי הדין את תשומת ליבם של השופטים לכך שהמשטרה דרשה מהעיתון למסור את התמונות כבר למחרת האירוע. לדבריהם, "המדינה אישרה שהיא לא מיצתה שום הליך חקירה לפני שהיא ביקשה לחשוף את התמונות" וכי "פתיחת חקירה בבקשה לשבירת החיסיון העיתונאי איננה עומד בדרישות שקבעה ההלכה".
בנקודה זו, העיר השופט עמית כי אכן "נראה שהמשטרה רצה מהר כדי לבקש לחשוף את התמונות".
ממלאת מקום נשיאת מועצת העיתונות, עו"ד ארנה לין, גיבתה את עמדת העיתון וטענה כי יש לשקול את הרחבת היקף החיסיון העיתונאי לאור השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות "ביצירה התחקירנית של העיתונאי" בעיקר בשל התפתחויות בתחום הטכנולוגי. לין הזכירה כי "פרשות מאוד חשובות כמו שמפניה, בראון-חברון, ודרעי, לא היו מגיעות לעולם אם מידע שמסרו מקורות לא היה מוגן בחיסיון".
