לאורך השנים הפכה אותה הומאופתיה קלאסית לשם דבר, מצד אחד, בעולם הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, ומצד שני היא הייתה נתונה למתקפות ולביקורות לא קלות, משום שמדובר לעיתים בחומרים שיכולים בפוטנציאל להזיק לגוף, וכאן המקום לומר שיש תמיד לפנות להומאופת מומחה ומוסמך על ידי הגורמים הרלוונטיים.
ברגע שאנו פונים לטיפול הומאופתי, אנו מתייעצים עם המטפל המומחה לגבי הבעיות שיש לנו, גם הפיזיות, אך גם בעיות נפשיות יכולות להיות רלוונטיות ומתאימות, משום שיכולים להיות סימפטומים נפשיים שמשפיעים בצורה כזו או אחרת על הגוף.
לאחר התשאול ירקח המטפל את התרופה הנכונה, או ליתר דיוק – רמדי. מדובר בחומר שאיתו המטפל יבחר לעבוד עם המטופל. הומאופתיה קלאסית מבקשת לקחת חומרים טבעיים שניתן למצוא בכל מקום, כולל חומרים שנחשבים בתצורה המקורית שלהם לרעילים ולהתחיל לדלל אותם. כל חומר עובר מספר עצום ורב של דילולים, עד שכמעט ולא ניתן לזהות את המרכיב העיקרי והראשוני של החומר הטבעי, ומכיוון שהכל מהול במים או עם אלכוהול וסוכר, אין שום דרך להינזק מכך.
הומאופתיה קלאסית רואה בגוף האדם כמכלול שלם של גוף ונפש, ואינה מחלקת בין שני החלקים הללו. מעבר לכך, כאשר יש בעיה כלשהי, יבדוק המטפל את המיאזמות של החולה, כלומר את הבסיס האנרגטי שמבחינת המטפל יצר את הסימפטומים של הבעיה, ובהתאם לכך הוא יטפל בבעיה עצמה. מכיוון שלא ניתן להפריד בין הגוף והנפש, מאמינים חסידי התורה ההומאופתית כי כוח החיים שמניע את כולנו ביחד וכל אחד לחוד צריך להיות טבעי וזורם כל הזמן, ויש לטפל במה שמניע את כוח החיים עצמו, את מה שנמצא מעבר להבנה הקונבנציונאלית שלנו.
כאמור, הנטייה היא לא לתפוס הומאופתיה קלאסית כתורה רפואית בלעדית ויחידה, משום שהרפואה הקונבנציונאלית המערבית התפתחה מאוד בשנים לאורך השנים וכיום היא מצליחה להעלות את תוחלת החיים ואת איכות החיים בעשרות מונים ביחס למה שהיה עד לפני כמה עשורים. מצד שני, להומאופתיה הקלאסית יש גם אחוזי הצלחה משמעותיים מאוד בטיפולים מסוגים שונים, ולמרות שמחקרים לא תמיד יכולים להוכיח בנושא בצורה מדויקת, ניתן למצוא לא מעט אנשים שסיפורם מהלל את הפיתרונות ההומאופתים שהצליחו אצלם, היכן שהרפואה הקונבנציונאלית כשלה. חשוב מאוד להכיר את שני הצדדים של המטבע – הקונבנציונאלי והמשלים.
