תופעות קיצוניות כמו הדרת נשים אינן נובעות מרצונו של הרוב, אולם הוא מזין אותן בשתיקתו, ולמעשה יוצר את האווירה שהם יצמחו. אני חושב שזו הפרשנות הנכונה (לדוגמה) לכך שכל עם ישראל נענש בתקופת יהושע על מעשה עכן, בשל העובדה שהעם הזין את מעשה עכן, ועוד עניינים רבים בתנ''ך ובחז''ל. קל מאוד להאשים את התקשורת, בשל העובדה שההאשמות האלה גם נכונות. אולם יש יותר מדי דברים אמיתיים שאינם קשורים לתקשורת, שלא ניתן להתעלם מהם
כולם צריכים לעשות ''נחפשה דרכנו ונחקורה'', ולא רק להאשים אחרים, אלא לבדוק פנימה מה קרה לנו, מה קרה לדרך בה אנו לומדים תורה, מה קרה לצניעות האמיתית, מה קרה לבשורה שיש לנו לציבור החילוני, ועוד עניינים רבים אחרים.
מה יכול להזין את היחס הלא נכון לנשים – לא הלכתית ולא אנושית – בהתנהגות של הרוב ?
לדוגמא:
א. העובדה שאסור שתהיה תמונה של אישה בעיתון, צנועה, של פנים בלבד, ואפילו בתמונת הממשלה ריטשו את הפנים של נשים שמונו לשר. אין לזה כל קשר להלכה, ועצם העובדה שלאישה מותר ללכת ברחוב ללא רעלה מוכיח זאת. התנהגות כזו, לדוגמה, אינה מזינה באמת את הקיצוניים ?
ב. העובדה שאסור לאישה לדבר בפומבי. שנמנע ממנה להספיד את אביה או בנה. אין לכך כל קשר להלכה, ואם היא לבושה בצניעות – אין שום איסור בדבר. איך אפוא אפשר להגיד שהכל בגלל התקשורת ?
ג. העובדה שמתפרסמים פסקים שאסור לנשים כל כך הרבה דברים, כגון לנהוג.
ד. העובדה שאין בשורות המפלגות הדתיות נשים חברות כנסת, או בכל תפקיד ציבורי. אפשר לטעון שזה מבוסס על ''מלך ולא מלכה'', אולם כל כך הרבה דרכים למדניות כבר ביארו את היסוד הזה, ולא מנעו נשים מתפקידים בתחומים אלה, ואני מבין שפוסקים אחרים לא מקבלים את זה, וזו כמובן מחלוקת בהלכה.
אולם אין להאשים את התקשורת בכך שהיא יוצרת מהומה על לא מאומה.
אומר לכם בכנות מה כואב לי: התורה יוצאת מבוזה. אנחנו משכנעים את העולם כי ללכת לאור התורה – הוא טירוף. במקום הבשורה שתהיה לנו לעם ישראל, במקום שנוכל להתייצב ולקרוא לצניעות לקדושה ולטהרה ביחד עם בריאות, אנושיות ושוויון, תורת ד' נתפסת כמי שמצווה על כל הגברים לראות בכל הנשים איום, ולהתייחס כל הזמן לגופן, וכך אנחנו לא רק מרחיקים אנשים מהתורה, אלא מרחיקים את התורה ממה שהיא אמרה באמת, ואומרים דברים שלא שיערו אבותינו. ד' ירחם.
אני חש כי תורה לובשת שק וקוראת לכולם לשוב אל התורה, אל הבריאות האנושית שהתורה מקרינה, אל עבודת ד', אל הצניעות בתוך החיים, אל היחס הראוי בין נשים לגברים, אל ההפרדה במקום שצריך ושלמות החיים במקום שצריך, ואז יהיה הרבה יותר טוב לכולם.
הכותב הוא הרב יובל שרלו. דבריו התפרסמו באתר האינטרנט של ישיבת פתח תקוה - http://www.ypt.co.il/show.asp?id=48547
