האגודה לצדק חלוקתי הגישה לוועדה בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג, ("וועדת טרכטנברג") עמדה מקדמית בהמשך לקול קורא שפרסמה הוועדה, במסגרתו הציעה האגודה מספר הצעות לפיתרון מצוקת הדיור במדינת ישראל.
האגודה לצדק חלוקתי טענה כי יש להשיב קרקעות חקלאיות שאינן מעובדות לחזקת המדינה על מנת שתשקול הפשרת קרקעות אלה באזורי הביקוש בהם קיימת מצוקת דיור.
חשוב להבהיר כי נחלה ממוצעת (אחת) במושב כוללת כמה עשרות דונמים חקלאיים, אשר אם ישמשו לבנייה יכולים להכיל אלפי יחידות דיור (כולל שטחים ציבוריים) על יסוד חישוב של מאה יחידות בניה רוויה לדונם.
לעמדת האגודה לצדק חלוקתי: "נוכח מצוקת הדיור ונוכח השינויים שחלו במצב המשפטי, בפרט ביחס לנחלות במושבים, מתבקש כי המדינה תשיב לידיה את הקרקעות החקלאיות באזורי הביקוש אם מאחר ואינן מעובדות או מעובדות למראית עין, ואם נוכח הרצון לשנות את יעודן – וזאת כנגד תשלום הפיצוי הנקוב בהחלטות מועצת ומינהל מקרקעי ישראל".
לעמדת האגודה אין כל הצדקה שקרקעות חקלאיות שאינן מעובדות העומדות על עשרות דונמים, בעיקר באזורי ביקוש, ימשיכו לשמש כאבן שאין לה הופכין, בזמן שהציבור זקוק נואשות לקרקע זו.
