daliotמה הן דליות? דליות הן ורידים נפוחים ומפותלים שמופיעים בדרך כלל ברגליים, אולם יכולים להופיע גם באברי גוף אחרים. מדוע הן נגרמות? הסיבה המדויקת להופעת דליות בורידי הרגליים אינה ידועה, אולם מוכרים מספר מצבים, הנחשבים גורמי סיכון להופעתן. גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא הרקע התורשתי. תקופת ההיריון נחשבת רגישה במיוחד להופעת דליות, בעיקר בשל השפעות הורמונאליות הגורמות להחלשות דופן הורידים וגם בשל לחץ שמפעיל הרחם על הורידים באגן

כלים

במהלך ההיריון עשויות להופיע דליות חדשות ודליות קיימות עלולות להחמיר אבל לאחר הלידה הדליות עשויות להצטמצם ואף להעלם. עם כל היריון עולה הסיכוי לפתח דליות. גורמי סיכון נוספים הם עודף משקל והימנעות מפעילות גופנית.

היכן עלולות להתפתח דליות במהלך ההיריון? המקום השכיח ביותר להופעת דליות הוא ורידי הרגליים. מקומות נוספים הם ורידי הפות, וורידי פי הטבעת, שדליות בהם מכונות טחורים.

האם הדליות מסוכנות? הדליות מהוות מטרד אסתטי וגורמות לפגיעה תפקודית (למשל קושי בעמידה ממושכת). הן עלולות לגרום לכאב מקומי, לגרד או לתחושת כבדות אבל לרוב אין חשש שיגרמו לסיבוכים משמעותיים. לעתים רחוקות עלולה להתפתח דלקת בורידים המורחבים, ואז יש לטפל בה.

כיצד ניתן להימנע מהופעת דליות? ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות דליות על ידי גריבת גרביים אלסטיות מיוחדות החל מתחילת ההיריון. בנוסף, רצוי להרבות בפעילות גופנית (הליכה ושחיה), אשר מפחיתה את הסיכון להתפתחות דליות ומסייעת לירידה במשקל. כמו כן מומלץ להימנע מעמידה ממושכת, להניע את הרגליים בזמן ישיבה ממושכת ולישון כשהרגליים מעט מורמות. בימים חמים ניתן לטבול את הרגליים במים קרים מספר פעמים ביום.

איך ניתן לטפל בדליות שכבר הופיעו? בשנים האחרונות הופיעו מספר טיפולים חדישים בדליות. כיום מקובל לטפל בדליות עוד לפני הכניסה להיריון, כדי למנוע את הסבל הכרוך בהן. במהלך ההיריון ניתן לטפל אך ורק בגרביים או במכנסיים אלסטיים, והשיטות הפולשניות, היעילות יותר, משמשות רק לפני ההיריון או אחרי הלידה. אילו שיטות קיימות?

גרביים או מכנסיים אלסטיים – יתרונה של השיטה בכך שאינה פולשנית, והיא עשויה להקל על הסימפטומים שגורמות הדליות, אולם היא אינה מטפלת בבעיה, ולאחר הסרת הלחץ הדליות שבות ומופיעות. זהו הטיפול היחיד המומלץ במהלך ההיריון.

ניתוח – שיטה ותיקה ויעילה למדי. במהלך הניתוח הוריד הנגוע מוסר בשלמותו. חסרונותיו המרכזיים הם הצורך בהרדמה כללית או אזורית, ומשך ההחלמה הממושך יחסית. בנוסף רמות הכאב לאחר הניתוח גבוהות יותר מאשר לאחר סוגי הטיפול האחרים, ולעתים נותרות בעור צלקות. סיבוך נדיר אך משמעותי הוא פגיעה בעצב שגורמת לירידה או חסר בתחושה באזורים שונים ברגל.

הטרשת קצף – בשיטה זו מוזרק לתוך הוריד הנגוע חומר מוקצף בהכוונת אולטרה-סאונד, הגורם ליצירת קריש דם ולחסימת הוריד. במשך החודשים שלאחר הפעולה הוריד המטופל נספג לרוב ונעלם. בשיטה זו אין צורך בהרדמה כלל, וניתן לחזור לפעילות מהר יחסית.

חסימת הוריד באמצעות גלי רדיו או לייזר – זוהי השיטה החדישה ביותר לטיפול בדליות. בשיטה זו מוכנס צנתר לתוך הוריד, שגורם לחימום ולחסימה של הוריד. הטיפול ניתן בהרדמה מקומית, והחזרה לפעילות מהירה יחסית.

בדליות המופיעות בפות ניתן לטפל במהלך ההיריון באמצעות מכנסיים אלסטיים ותומכנים יעודיים הניתנים לרכישה בחנויות האורתופדיה. במידה שהן נשארות גם לאחר הלידה ניתן לטפל בהן בהטרשת קצף.

הכותב הוא ד"ר אלכס קנטרובסקי, מומחה לוורידים וכירורגית כלי הדם מ"הדסה אופטימל" המרכז לרפואה בריאה