השר בני בגין (הליכוד) נפגש השבוע עם קבוצת סטודנטים מתא 'לביא' באוניברסיטה העברית, המזוהה עם הליכוד, ואמר לנוכחים כי 'נאום בר-אילן' שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביוני 2009, לא מקובל על הממשלה. לדבריו, הסכמתו של נתניהו לרעיון שתי המדינות נועדה בעיקר לאוזני העולם ואינם מהווה הסכמה אמיתית עם העיקרון.
חבר הקבינט אמר את הדברים בתשובה לשאלות הסטודנטים, וההקלטה של דבריו הגיעה לידי לכתב זאב קם מהעיתון 'מקור ראשון'. "אינני מקבל את הרעיון הזה (של שתי מדינות, ז"ק)", הבהיר השר במפגש.
"זה לא במקרה שאין החלטה כזאת שהתקבלה בממשלת ישראל שאני חבר בה. אני מכבד מאוד את ראש הממשלה והוא בבחינת ראשון בין שווים, אבל אין החלטת כזאת. זה לא הובא לדיון בממשלה, וגם לא יובא לדיון. אין זו עמדת הממשלה". הוא קבע כי "רק מתוך ההבנה שאין מציאות כזו של שתי מדינות יכול אדם כמוני להיות חבר בממשלה".
בהמשך דבריו התייחס השר בגין לאפשרות המעשית של הקמת מדינה פלסטינית, והסביר כי רעיון זה אינו בר-ביצוע. "אני חושב שמדינה ערבית ריבונית ומפורזת, זה תרתי דסתרי", פירט. "וכל אחד מבין שגם אם היא תהיה ריבונית, יהיו עליה מגבלות קשות שנובעות מצרכי הביטחון של ישראל. האם הערבים יכולים לקבל מגבלות כאלו? אני חושב שלא".
הוא ציטט גם דברים שאמר ח"כ אחמד טיבי כדי להוכיח את טענתו, לפיהם המקסימום שכל ראש ממשלה יכול להציע לפלשתינים אינו מגיע למינימום שאבו-מאזן ואש"ף יכולים לקבל.
את עיקר דבריו ייחד השר להסכם מגרון שבוטל השבוע על ידי בג"צ, והבהיר כי צריך לקיים את פסיקת בית המשפט במלואה, גם אם הממשלה סבורה שבית המשפט טעה. בגין, ששימש כמתווך מטעם הממשלה מול המתיישבים, תקף את הממשלות הקודמות שאפשרו לאנשי מגרון לעלות ליישוב במיקומו הנוכחי.
"אני חש אחריות לקיים רציפות של החלטות הממשלות הקודמות, וגם עם שגגותיהן", אמר לסטודנטים. "מבחינתי, הממשלה שאפשרה ועודדה את הקמת היישוב הזה באמצעות תקציבים נדיבים, שגתה שגיאה חמורה". השר הוסיף שהיות שהתושבים שם רואים את עצמם כשליחי הממשלה, היה רצון אמיתי ללכת לקראתם במידת האפשר ולבוא איתם לבית המשפט.
בגין, חבר השמינייה המיוחדת, אף הודה כי הפסיקה תפסה אותו מופתע לחלוטין. "ביקשנו שהם יישארו במקומם עד שיבנו את בתי הקבע", הוא הוסיף, "ובית המשפט לא קיבל את בקשתנו. זו הייתה הפתעה גמורה אבל אנחנו מצווים עכשיו לקיים את פסק הדין בלוח זמנים קצר. זה מקשה על המשפחות ועל הממשלה. אנחנו צריכים למצוא עכשיו אתר ביניים שבו הם ישבו עד להשלמת בתי הקבע".
את השקפתו בנושא מגרון חתם בגין בהבטחה כי היישוב החדש בגבעת היקב בפסגות יקום ויאכלס את התושבים. "נלך יחד בעוד שנה-שנה וחצי לטקס הנחת אבן הפינה ליישוב הקבע, ודבר המשפט יקום", הבהיר.
נביאי המחאה
במהלך השיחה נשמעו טענות מצד הסטודנטים בנוגע להטיה פוליטית של בתי המשפט לטובת ארגוני שמאל כדוגמת 'שלום עכשיו'. חבר הקבינט השיב כי אלו "שמועות שווא", וציין כי בית המשפט אישר ארכה לפסק הדין בנושא מגרון במשך זמן רב, בניגוד לדעת הארגון.
כמו כן, הוא הוסיף שהיו מקרים שבהם יהודים גזלו אדמות מערבים ביהודה ושומרון. "אז מה הפלא שהנגזל הולך לבית המשפט ומקבל פסק דין לטובתו?" שאל. "אני יודע שהיו מקרים כאלו, וצריך להיזהר ולא לומר מראש שפלוני הערבי או 'שלום עכשיו' טעו. בשביל זה יש בית משפט - לפעמים פוסק כך ולפעמים פוסק אחרת".
בהתייחסו לנושא המדיני, הודה השר בגין כי מדובר בתקופה רגישה יותר מבעבר. "הממשלה הזאת, יותר מקודמותיה, עומדת בתנאים בינלאומיים שמקשים מאוד על פעולתנו בתחום הזה (בנייה בהתיישבות, ז"ק). אנחנו לא נכחד את זה. נאום קהיר של נשיא ארה"ב שלל את עצם הלגיטימיות של יישובים יהודיים ביהודה ושומרון, ושרת החוץ האמריקנית אמרה שלא תהיה בנייה וגם לא גידול טבעי".
אף על פי כן, ביקש השר להרגיע את שומעיו והוסיף כי היישובים עדיין גדלים והמדינה מאשרת תוכניות בניין. "בוודאי רצוי שיהיה קצב גידול גבוה יותר", הבהיר.
גם נושא המחאה החברתית עלה במהלך המפגש. את מובילי ההפגנות כינה חבר השמינייה "נביאי המחאה החברתית" וביטל את הזעקות לסיפוק צרכי המינימום. "הייתי בדיון עם קבוצה בריטית והם דיברו על הפגנת ה-400 אלף", הוא סיפר למאזיניו, "אבל אני רק הסברתי להם שההפגנה נערכה רק כאשר היה בטוח שכולם כבר חזרו מהחופשה בחו"ל".
לראייתו, בין המפגינים היו רבים שמרוויחים כ-17 אלף שקל בחודש, "ולכן אין להתפלא על הפגנת העגלות", העיר בציניות. "3,000 שקל, 4,000 שקל (מחיר לעגלה, ז"ק). אין עגלות אחרות? "אותם אנשים אומרים, 'תטילו יותר מיסים'. מי ישלם את המיסים? העשירון השישי, השביעי והשמיני. המאבק קשור למחיר של 'פסק זמן', והוא לא יהיה בבית ספרי".
בגין טען שלמרות המלצות ועדת טרכטנברג, הממשלה הלכה רחוק מדי מבחינת הסטת התקציבים לשירותים החברתיים, והוסיף כי נושאים אלו באים על חשבון תקציב הביטחון. "עלינו לזכור", ציין, "שיש לנו פנאי בראש לעסוק במחאה חברתית, שהיא הרבה מעבר לצרכי המינימום של הרוב הגדול של המוחים, מפני שאנחנו מתעלמים לעתים קרובות מצרכי הביטחון היסודיים של מדינת ישראל".
