במכתב מציין וקנין, כי "המדינה, הבעלים של חברת החשמל, מסרבת לקחת אחריות על מצבה הפיננסי של חברת החשמל, ומאידך גיסא גם מסרבת לממן את הכשלים שהיא עצמה תרמה להם. משנעלמו מקורות המימון, משרד האוצר דורש כעת מתושבי חדרה ואשקלון לשלם את המחיר על אזלת יד והניהול הכושל שהוא עצמו אחראי להם!".
וקנין אף משווה בין התעלמות משרד האוצר מצרכי מערך הכבאות לבין התייחסותו לאיתנות משק החשמל.
כמו כן, וקנין מתייחס לכך שמאז הקמת תחנת הכוח רוטנברג באשקלון לפני למעלה מעשור, נרשמה עליה של כ-7% באשפוזים כתוצאה ממחלות ריאות ומחלות לב.
אשקלון, לדבריו, "מהווה דוגמה ייחודית למדיניות מעוותת בתכנון תשתיות. לא רק שהתחנה הפחמית האחרונה שהוקמה במדינת ישראל הוקמה באשקלון, אלא שגם תחנת הכוח הנוספת המתוכננת עתידה לקום באשקלון, ואף תחנת הכוח המופעלת בגז של חברת דוראד תקום אף היא באשקלון. ריכוז התשתיות הזה מאיים על העיר ועל סביבותיה, והמעשה הפשוט והטריוויאלי של הפחתת הזיהום על ידי התקנת הסולקנים נמצא בתחתית סדר העדיפויות של משרד האוצר."
וקנין מסכם ואומר, כי "אנו לא ניתן יד למדיניות זו ולא נאפשר למשרד האוצר להטיל על קרוב למיליון תושבי אשקלון, חדרה והישובים הסובבים אותן לשלם על הכשלים המתמשכים של הגופים הרגולטוריים בכלל ושל משרד האוצר עצמו בפרט לאורך שנים ארוכות."
