בדראן בדראן ליווה את הילדים במשך שמונה שנים ויצר סרט מעקב המבטא ללא התערבות את קולם היחודי של הילדים שילדותם הופקעה לטובת מציאות קשה של מחסומים.
https://www.youtube.com/watch?v=1o00BysoM_I
תקציר
יחיא (14) והמאם (8) מגיעים מכפר קטן בשטח הרשות הפלסטינית ליד טול כרם. על מנת לעבוד הם נוסעים באופן קבוע לוואדי עארה בישראל. שם הם עובדים בצמתים בקיבוץ נדבות, בזמן שאביהם ואחיהם הבוגרים לא יכולים להשיג אישור עבודה בישראל. נטל הפרנסה של המשפחה בת 11 הנפשות נופל על כתפיהן של שני האחים. מעלות החמה ועד שקיעתה, בימי גשם ובימי חמסין הם עומדים בצמתים מבקשים עזרה ומושיטים יד לנהגים החולפים ושבים כדי לקבל כמה מטבעות. במקצוע הקשוח הזה ככל שהילד צעיר יותר כך רווחיו גדלים. יחיא כבר מעט מבוגר מדי והתקווה המשפחתית מופנית לעברו של המאם השובב.
יחיא הוא ילד נבון ושלו, ילדותו הוקרבה מפאת הנסיבות המשפחתיות. הופעתו השקטה והעצב בעיניו עזרו לו בקיבוץ הנדבות לעורר חמלה מצד עוברי האורח. אחריות כבדה הוטלה עליו מגיל צעיר לפרנס את משפחתו ולהשמע למפעיליו הקשוחים. מגיל 9 יחיא עובד בצמתים, מה שהוביל את אביו להחליט לנצל את ניסיונו. לא עוד עבודה תחת מפעיל שלוקח את רוב ההכנסות של הילדים, אלא עסק עצמאי בו יחיא ימשיך לעבוד בצומת ויכניס את אחיו המאם לרזי המקצוע. בכך המשפחה צפויה להגדיל את הכנסותיה במאות שקלים לחודש, אך יש בכך גם סיכון, של חשיפה לאלימות ולמעשי שוד והצקות ורדיפה מצד שוטרים.
אולם הסטראט אפ המשפחתי נתקל בקשיים. ראשית, על שני האחים הקטנים להלחם לבדם על הטריטוריה בצמתים מול ילדים מכנופיות אחרות שעובדים תחת מפעילים. חוץ מזה, אופיו של המאם הנמרץ בא לידי ביטוי. בעוד שיחיא מעולם לא חשב להמרות את פיו של אביו או להשמע למפעיליו, המאם מתגלה כמרדן ועקשן. הוא ילד מלא שמחת חיים שמסרב לקבלת גזירת הגורל. בזמן שהמאם צריך לעבוד כל מה שמעניין אותו זה לחמוק מהעבודה ולשחק בגן המשחקים הסמוך. המאם רוצה ילדות משלו כמו של כל ילד אחר. יחיא נאלץ להתמודד עם העקשנות של המאם, וכבר ברור לו שהאחרון לא יביא רווחים למשפחה כמו שהוא הצליח לעשות בגילו.
נקודת מפנה שנייה בסיפורם של הילדים מגיעה כשיחיא משלים עם אופיו השונה של אחיו הקטן שלא מתכוון לציית לאביהם ולעבוד קשה. יחיא כבר מודאג שהוא עצמו בקרוב יחשב לבגיר לפי הקריטריונים ולא יצליח לעבור במחסומי הכניסה לישראל ולשהות בה מבלי להתפס ללא אישור שהייה. עליו למצוא מקור הכנסה חדש כדי לפרנס את משפחתו. גם רוחו של המאם קשה העורף משפיעה עליו והוא עצמו רוצה להיות עצמאי ללא התערבותו של האב. יחיא מחביא כסף מאביו וחוסך על מנת לקנות עגלה כדי לפתוח דוכן קטן למכור צעצועים בשוק בטול כרם.
האם יחיא יצליח בתוכניתו למכור צעצועים בשוק? האם הוא יהיה בכוחו לפרנס את משפחתו? האם הוא יצליח להרוויח מספיק כסף כדי לפרוץ את מעגל העוני ובכך יתן אפשרות להמאם ואחיו הקטנים ללמוד בבית הספר?
המאם בעבודה נוקש על חלונות רכבים בצמתים ומבקש כסף
רקע
עבודת הילדים במקרה שנראה בסרט מתאפשרת באמצעות רשת של מפעילים. מדובר בערבים אזרחי ישראל שחוצים את המחסומים בקלות וגם מסוגלים ליצור קשרים עם הורי הילדים. הם מגייסים את הילדים לעבודה בכפרים ובמחנות פליטים בשטחים, ומביאים אותם לצמתים בשטח הילדים נמצאים תחת חסותם. המפעילים משגיחים עם הילדים מפני כנופיות אחרות ומפני שודדים, וגם מוודאים שלא יתרשלו בעבודה, ומשנעים אותם ממקום למקום לפי תנועת המכוניות. שירות זה לא ניתן בחינם. המפעילים משאירים אצלם קרוב לתשעים אחוז מהכנסות הילדים. רק עשירית מרווחי הילד חוזרים איתו למשפחה. המפעילים מבטיחים להורים השגחה על הילדים, בפועל הם נותנים לילדים לישון בקיץ בחורשות ובחורף בתעלות מתחת לכביש. שם הילדים חשופים לסכנות מזג האוויר, לחזירי בר וחיות אחרות, ולאלימות מצד זרים ומכורים לסמים. המזון שהילדים זוכים לו בסיסי מאוד וכולל לחם יבש ובשר משומר.
יחיא והמאם מגיעים משכונת עוני בפאתי טול כרם. המשפחה חיה בשלד בניין חשוף מבטון, בית שהאב החל לבנות בתקופה בה היתה לו יותר תעסוקה. במקום חלונות מתוחות יריעות פלסטיק, שלא יכולות לעצור את החום בקיץ ואת הקור והגשם בחורף. המשפחה מתקיימת ממזון בסיסי מטבח המאולתר, בו עכברים רצים ללא הפרעה.
עומר אבי המשפחה עבד בעבר בישראל בבניין. בשנים האחרונות בקשותיו לאישור נדחו. ההכנסה היחידה שלו היא ממכירה מזדמנת של ברזלים שאותם הוא אוסף בסביבה. להורים יש 11 ילדים. האמא נשארת בבית לטפל בקטנים שבהם וגם על הנכדים מהילדים הבוגרים.
יחיא בן 8 חוצה את המחסום לבדו בדרכו לעבוד בישראל
דמויות
יחיא בן 14, עובד כקבצן בצמתים כבר שש שנים. ילד נבון ואחראי, שמציית באופן קבוע לדרישות אביו.
המאם בן 8, אחיו הצעיר של יחיא. ילד שובב ומלא שמחת חיים, שמסרב לקבל על עצמואת הגורל של קבצן רחוב. במקום לעבוד הוא מעדיף תמיד לשחק בגינת המשחקים.
48, אביהם של יחיא והמאם. בעבר עבד בישראל כפועל בניין. מאחרי ואין ברשותו אישור , הכנסתו היחידה היא מאיסוף וממכירה מזדמנת של ברזלים. יחיא בן 14 שומר על אחיו המאם בן 8
הערות הבמאי
במשך 15 השנים האחרונות אני עובד עם ילדים כמדריך במסגרות חינוך לא פורמליות בוואדי עארה ובאיזור הנגב. אחרי שסיימתי את לימודיי במנהל עסקים ותקשורת במכללה למנהל למדתי לתעודת הוראה בסמינר הקיבוצים. מאז אני גם עובד כמורה בבתי ספר. כתושב וואדי עארה, כל השנים האלה יצא לי להתקל בילדים העובדים בצמתים על בסיס יומי. מהזריחה ועד השעות המאוחרות של הלילה, בשמש הקופחת או בימי גשם, הילדים האלה תמיד שם, מבקשים את חסדיהם של העוברים ושבים. אלה ילדים מגיל 6 עד 14 שבמקום ללכת לבית הספר, נאלצים לפרנס את משפחותיהם.
כקולנוען, כשנושא החינוך קרוב לליבי, החלטתי לחקור את התופעה דרך עדשת המצלמה. לא רציתי להסתפק בתיעוד יומיומי של ניצול הילדים, אלא היתה בי סקרנות לחקור מה עומד מאחורי התופעה של אותם ילדים העובדים כקבצנים בדרכים. אלה ילדים שמתמודדים עם קשיים עצומים ונסיבות בלתי אפשריות. עליהם לשאת בעול הפרנסה של משפחותיהם הגדולות, להיות חשופים לסכנות ולפשעים אלימים, ולהתמודד ברמה הפרקטית היומיומית עם כל הבעיות הקיימות כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. הילדות והתום שלהם מופקעים בבת אחת לעולם קשוח שגם למבוגרים קשה להתמודד איתו.
התחלתי לחקור ולצלם, ואז פגשתי את יחיא. לא אשכח את הרגע שפגשתי אותו, כשהוא נקש על חלון המכונית שלי ביום גשום. הוא היה בן 8, והעיניים הגדולות והעצובות שלו שבו את ליבי מייד. יחיא הוא ילד חכם ואחראי שהיה יכול להצליח בכל דרך אחרת אילו רק היתה לו אפשרות. הסקרנות שלי רק גברה, רציתי לדעת יותר על יחיא. התחלתי לשאול אותו מיהם הוריו? כמה אחים ואחיות יש לו? איפה הם גרים? איך הבית שלהם נראה? אז דרך הילד הגעתי לאבא ויצרתי איתו קשר. ככה היתה לי הזדמנות להגיע אל המשפחה, ולהכיר גם את האח הצעיר המאם שהיה אז בן שנתיים.
אודות ההפקה
"אגורות" הוא סרט מעקב דוקומנטרי בסגנון סינמה וריטה ללא התערבות של היוצרים במציאות המתועדת של הילדים. בדראן בדראן, במאי הסרט, עוקב האחים, יחיא והמאם, קרוב לשמונה שנים, וחושף בסרט שלבים שונים בחייהם.
הסרט נעשה בתמיכתן של קרן גשר לקולנוע רב י והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הסרט התקבלת לתוכנית "גרינהאוס" חממת פיתוח בינלאומית יוקרתית לסרטים דוקומנטריים מאיזור הים התיכון.
בדראן בדראן - במאי ומפיק
2010-2013 מנהל פעילות תלמידים וקיטנות במועצה מקומית בסמ"ה חינוך בלתי פורמלי 3 ועד 14.
2011-2012 מתורגמן ותחקירן לתוכניות טלוויזיה, תרגום ותחקיר בערבית ובעברית לחברת אלרד ולהפקות שונות.
2010-2009 תעודת הוראה בקולנוע ותקשורת, סמינר הקיבוצים
המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנות, כולל התנסות מעשית בתיכון עירוני ערערה. 2002- 1999 תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת המכללה למנהל, תל אביב.
2002 תעודת מדריך בתכנית ליזמים צעירים הכשרה במסגרת התכנית "איך להיות עצמאי?", בתי ספר באיזור הנגב.
יועד עירון - מפיק ראשי
2010-2006 תואר שני בקולנוע וטלויזיה, MFA
אוניברסיטת תל אביב, מסלול תסריטאות ובימוי
2010-2009 תעודת הוראה בקולנוע ותקשורת, סמינר הקיבוצים
המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנות, כולל התנסות מעשית בתיכון עירוני ד' בתל אביב.
2005-2001 תואר ראשון במדעי החיים והתכנית ללימודים בין-תחומיים במדעי הרוח, BSc.
אוניברסיטת תל-אביב, מסלול דו-חוגי
2006, 2010 לימודי מדיה ותקשורת בגרמניה
אוניברסיטת קונסטנץ, קונסטנץ, גרמניה
מלגת קרן פרדרקרייס קונסטנץ-תל אביב (2006), מלגת קרן באדן וירטמברג (2010)
2014-2015 הפצה ויחסי ציבור
אחראי על הפצה ויחסי ציבור של סרטים זרים, פסטיבל "מבט מסוים" לסרטים משוחזרים, הפסטיבל לקולנוע צרפתי, מופעי מחול, קונצרטים ואירועי תרבות בישראל.
2013 מפיק הסרט התיעודי בעקבות ארטורו אוי
אחראי על כמה צוותי צילום שתיעדו ביקור של תיאטרון ברלינאי שהציג מופע ענק בקאמרי. הסרט מיועד לשידור בטלוויזיה בגרמניה ובשווייץ בחורף 2015.
2012-2011 מפיק הסרט התיעודי העולם על פי סושרד
גיוס תקציבים ופניה לקרנות קולנוע ויצוג הבמאי אריאל ורומן (אייסמן), הפקת פוסט, השלמת הסרט לפי דרישות הגוף המשדר, שודר בפריים טיים בחודש מאי.
