, |

זמן קריאה: 6 דקותשיתוף:

הנשיא הטורקי ניצל את COP31, ועידת האקלים של האו"ם שטורקיה מארחת, כדי להציב את עזה במרכז סדר היום העולמי. ישראל לא הוזמנה לפסגת המנהיגים, משרד החוץ בירושלים השיב באש, ואנקרה הגדירה את התגובה "השמצה שפלה וחצופה". מאחורי חילופי הדברים עומד מאבק עמוק יותר על הסדר שאחרי המלחמה ברצועה.

הנתונים שטורקיה הציבה במרכז ועידת האקלים באנטליה. אינפוגרפיקה: מערכת The Pulse, על בסיס נתוני אל-ג'זירה, יורוניוז בערבית, AP ו-UNEP | צילום: מערכת The Pulse
הנתונים שטורקיה הציבה במרכז ועידת האקלים באנטליה. אינפוגרפיקה: מערכת The Pulse, על בסיס נתוני אל-ג'זירה, יורוניוז בערבית, AP ו-UNEP | צילום: מערכת The Pulse

הזמנה שלא נשלחה

ועידת האקלים השנתית של האו"ם, COP31, נפתחה ב-9 בנובמבר באנטליה שבחוף הים התיכון של טורקיה, ותימשך עד 20 בחודש. אמורה הייתה זו להיות במה לדיון על פליטות, מימון אקלימי ואנרגיה מתחדשת. אבל כבר ביום הפתיחה הבהירה אנקרה שהאירוע ישמש גם לבמה פוליטית מהשורה הראשונה.

שר הסביבה הטורקי, מוראט קורום, המכהן גם כנשיא הוועידה, אמר בראיון לערוץ NTV, כפי שדווח באל-ג'זירה בערבית, כי ההחרגה נקבעה מראש:

"כמדינה המארחת, לא שלחנו לישראל הזמנה להשתתף בפסגת המנהיגים"

אמר מוראט קורום, שר הסביבה הטורקי ונשיא ועידת COP31

קורום הקפיד להבחין: ההחרגה חלה רק על פסגת ראשי המדינות, ולא על משא ומתן האקלים של האו"ם עצמו, שבו רשאית כל מדינה חברה להשתתף. "נדבר כאן על אקלים ועל צדק אקלימי", הוסיף, "אבל צדק אקלימי אינו יכול להתממש בהיעדר שלום". לדבריו, עמדת טורקיה כלפי ממשלת ישראל "לא תשתנה".

הסמליות לא נעצרה בהזמנות. האולם הגדול ביותר במתחם הוועידה, המכיל 6,250 מקומות ישיבה, נקרא "עזה", ובו מוצגות תערוכות המוקדשות לילדי הרצועה. כל משלחת, כל שר וכל עיתונאי שנכנס לדיונים המרכזיים עובר דרך השם הזה. בשולי הוועידה נפגש סגן נשיא טורקיה, ג'בדט יילמז, עם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד מוסטפא, לשיחה על הפסקת האש, זרימת הסיוע ותוכניות השיקום.

"לא רק רצח עם, אלא גם אקוסייד"

השיא הגיע ביום רביעי, 11 בנובמבר, כשארדואן עלה לנאום הפתיחה בפסגת המנהיגים. לפי דיווח סוכנות AP, הוא קבע מול יותר משבעים מנהיגים ובכירים:

"מה שהתרחש בעזה אינו רק רצח עם, אלא גם אקוסייד"

אמר רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, בנאום הפתיחה של פסגת המנהיגים

כלומר השמדה סביבתית. המשפט זכה למחיאות כפיים באולם. ארדואן תיאר עצי זית בני מאות שנים שנכרתו, אדמה ומים מזוהמים, ו"עשרות אלפי אוהלים ומחסות שהוצפו" בגשמי החורף האחרונים. הוא קרא לישראל לאפשר כניסה של סיוע רב יותר לרצועה. הבחירה במונח "אקוסייד" אינה מקרית: היא מחברת בין שפת האקלים, שהיא שפתה הרשמית של הוועידה, לבין הנרטיב המשפטי של "רצח עם" שאנקרה מקדמת מאז 2023. במילים אחרות, ארדואן תרגם את המאבק הדיפלומטי שלו לשפה שכל משלחת באנטליה מבינה.

הנאום לא נשען רק על רטוריקה. דוח של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) משנת 2025 מצא כי עד מאי אותה שנה נפגעו יותר מ-97% מגידולי העצים ברצועה, 82% מהגידולים העונתיים ו-95% משטחי השיחים.

"נכון לעכשיו, למשפחות שלנו נותרו רק 3% משטחי החקלאות לשימוש"

אמר מוחמד עוסרוף, מהמכון הפלסטיני לאסטרטגיית אקלים

זאת עבור כשני מיליון תושבים. "אם לא מדברים על ההפסדים האלה", הוסיף עוסרוף, "פוגעים באספקת המזון של הפלסטינים, בפרנסתם וביכולתם להישאר על אדמתם". גיווה נקאט, מנכ"לית גרינפיס במזרח התיכון וצפון אפריקה, הזהירה כי "הנזק הסביבתי לא ייגמר כשהמלחמה תיגמר", וכי השיקום עשוי לארוך שנים.

ירושלים משיבה, אנקרה מסלימה

התגובה הישראלית לא איחרה לבוא. משרד החוץ בירושלים פרסם ברשת X הודעה שבה האשים את ארדואן ב"שימוש בפורום בינלאומי כדי לקדם את קמפיין השקרים האנטי-ישראלי שלו", וטען שהוא תומך בחמאס. "מי שבאמת אכפת לו מעזה", נכתב בהודעה, "צריך לדרוש מחמאס להתפרק מנשקו כדי שהשיקום יוכל להתחיל".

באותו יום הגיבה אנקרה בחריפות. לפי סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, משרד החוץ הטורקי גינה את דברי עמיתו הישראלי והגדיר אותם "השמצה שפלה וחצופה" ו"דוגמה נוספת למאמצי הסרק של הרשויות הישראליות להסתיר את האמת". ההודעה הטורקית הסתיימה בהתחייבות: "טורקיה תמשיך לעמוד לצד כל מי שמדוכא על ידי המדיניות התוקפנית של ישראל, ובראשם הפלסטינים".

חילופי הדברים האלה הם המשך ישיר להסלמה שנמשכת חודשים. בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר כינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את טורקיה "המדינה האחרונה שהפכה למפיצת-על של שקרים אנטישמיים", ובעבר כינה את ארדואן "רודן" אנטישמי. ארדואן, מצדו, השתמש באותה במה כדי לתקוף את מה שכינה "התודעה הג'נוסיידית" של ישראל.

הרקע: הפסקת אש שאנקרה אומרת שקורסת

כדי להבין את עוצמת המהלך באנטליה צריך לחזור שבוע לאחור, לאיסטנבול. ב-6 בנובמבר, בפתיחת פורום TRT World העשירי, הזהיר ארדואן כי הסכם הפסקת האש בעזה אינו מיושם, וכי ההבנות שטורקיה סייעה להשיג "לא הפכו להתחייבויות ממשיות בשטח". לפי יורוניוז בערבית, הוא מתח ביקורת על המוסדות הבינלאומיים שרק "צופים" במתרחש, והזהיר מפני "טרור מתנחלים" גובר בגדה המערבית, עם יותר מ-3,000 תקיפות והפרות בחודש אוקטובר לבדו. "המערכת הבינלאומית פשטה את הרגל", אמר, לפי עיתונות טורקית, והוסיף כי "נותנים לישראל פרוטקציה".

את הנתונים הקשים הציג ראש המודיעין הטורקי, איברהים קאלין, מהאנשים הקרובים ביותר לארדואן. לדבריו, ההסכם שנחתם בשארם א-שייח' ב-10 באוקטובר 2025, בתיווך טורקיה, קטאר, מצרים וארצות הברית, נותר ברובו על הנייר. ישראל עדיין שולטת בכ-60% משטח הרצועה; התוכנית דיברה על 500 עד 600 משאיות סיוע ביום, אך ההגדלה המוסכמת לא התממשה; יותר מ-1,800 פלסטינים נהרגו מאז החתימה, אף שכל החטופים הישראלים הוחזרו; וכ-65% מהמבנים והתשתיות הרוסים, בלי ששיקום של ממש החל.

קאלין הדגיש כי חמאס הסכים שלא להשתתף בוועדה שתנהל את עזה ולהתפרק מנשקו, צעד שכינה "ויתור פוליטי והתפתחות היסטורית", בעוד שלטענתו ישראל לא נקטה צעדים מקבילים. הוועדה הלאומית לניהול עזה עדיין ממתינה בקהיר לאישורים ולערבויות ביטחוניות, וכוח הביטחון הבינלאומי לא הצליח להיפרס באזור החיץ.

"המשך הכיבוש מאיים בגלים חדשים של קיצוניות ואלימות"

הזהיר איברהים קאלין, ראש המודיעין הטורקי

קאלין חזר על דרישת אנקרה למדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים המזרחית.

ניתוח: למה אנטליה, ולמה עכשיו

המהלך הטורקי באנטליה משרת כמה מטרות במקביל. ראשית, טורקיה היא אחת מארבע המתווכות בהסכם שארם א-שייח'. ככל שההסכם נשחק, נשחק גם המעמד שארדואן בנה לעצמו כמי שמסוגל "לספק" תוצאות עבור הפלסטינים. הבמה הבינלאומית של ועידת האקלים מאפשרת לו להעביר את האחריות לכישלון לכתפי ישראל, ולהפעיל לחץ על וושינגטון, השותפה המרכזית בתיווך, דרך דעת הקהל הבינלאומית.

שנית, ההחלטה לא להזמין את ישראל, יחד עם קריאת האולם על שם עזה, הן מהלכים שאינם עולים לאנקרה דבר בזירה הבינלאומית, אך מניבים רווח פוליטי ניכר בבית ובעולם המוסלמי. ארדואן ממצב את טורקיה כקול המוביל של "הדרום הגלובלי" בסוגיית עזה, בתחרות שקטה מול מדינות המפרץ ומצרים.

שלישית, וזה אולי החשוב ביותר: השימוש במונח "אקוסייד" מכניס את עזה לשיח האקלים העולמי, שבו פועלים גופים, קרנות וארגונים שבעבר נמנעו מעיסוק פוליטי במזרח התיכון. אם המונח יתקבע, הוא עשוי להפוך לכלי נוסף בהליכים משפטיים ודיפלומטיים נגד ישראל, ולהשפיע על דיונים בנושא מימון שיקום הרצועה.

מנגד, ראוי לציין את מה שנעדר מאנטליה: נשיאי ארצות הברית, סין והודו לא הגיעו לפסגת המנהיגים. המשמעות היא שהמסר הטורקי נשמע היטב בקרב מדינות אירופה, אפריקה והעולם המוסלמי, אך לא הגיע ישירות אל שולחנן של המעצמות שמחזיקות במפתחות האמיתיים להסדר בעזה.

מה הלאה

הוועידה באנטליה תימשך עוד ארבעה ימים, ויש להניח שאנקרה תנסה להכניס את עזה גם לטקסטים המסכמים, לפחות בהקשר של נזק סביבתי ושיקום. ביום ראשון האחרון, במלאת 38 שנה להכרזת העצמאות הפלסטינית, בירך ארדואן את הפלסטינים והבטיח כי טורקיה "תמשיך במאבק" להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

היחסים בין טורקיה לישראל, שכבר היום נמצאים בשפל היסטורי, ללא סחר רשמי וללא דיאלוג ברמה הבכירה, צפויים להמשיך להידרדר כל עוד הפסקת האש בעזה נותרת חלקית. השאלה שתכריע את הכיוון היא אם וושינגטון תבחר לאמץ חלק מהטענות הטורקיות על הפרות ההסכם, או שתמשיך להעמיד את פירוק חמאס כתנאי לכל התקדמות. בינתיים, באולם הגדול באנטליה, השלט "עזה" ממשיך לקבל את פני המשלחות מדי בוקר.

The Butterfly Button