בליל שישי, 30 באוקטובר, רעדה עדן פעמיים. שני טילים ששוגרו משטח החות'ים פגעו באזור ארמון מעאשיק, מקום מושבה של הממשלה התימנית המוכרת בינלאומית, ימים ספורים אחרי שנמל התעופה של העיר הותקף בפעם השישית בתוך שישה ימים. באותן שעות ממש הודיע דובר הקואליציה בהובלת סעודיה, האלוף תורכי אל-מאלכי, כי ההגנה האווירית יירטה כטב"ם שכיוונו היה מכה וכטב"ם נוסף מעל אל-מדינה – שתי הערים הקדושות לאסלאם. מצנעא הגיעה הכחשה גורפת: "הכוחות התימניים לא ביצעו שום מבצע לעבר העומק הסעודי", כתב דובר הצבא החות'י, העמיד (תת-אלוף) יחיא סריע, וכינה את ההאשמה "בֻּהְתָאן עַטִ'ים" – עלילה גדולה. בין שתי ההודעות הללו נמתח כעת ציר העימות המסוכן ביותר בחצי האי ערב: מלחמה גלויה בין החות'ים לממלכה הסעודית, שהתנהלה שנים באמצעות שליחים ובהפוגות, ושחזרה באוקטובר 2026 למתכונת של טילים בליסטיים על נמלי תעופה ותקיפות אוויריות על ערים.
רקע: מהפוגה שקטה למלחמה פתוחה
הלחימה בתימן חודשה ביולי, אחרי שנים של הפוגה דה-פקטו שהחזיקה מאז 2022. בספטמבר היא הסלימה דרמטית: לפי דיווחי יורוניוז בערבית, החות'ים השיגו הישגים קרקעיים משמעותיים והשתלטו על רצועת החוף המערבי ועל אזור מצר באב אל-מנדב – נתיב השיט המחבר בין אירופה לאסיה, וחשוב במיוחד ליצוא הנפט הסעודי בשעה שאיראן סגרה בפועל את מצרי הורמוז. בהקשר הזה, המצר שבין תימן לג'יבוטי הפך מנקודת לחץ על הסחר העולמי לשריון קיום של הכלכלה הסעודית.
באוקטובר עבר העימות מתימן לשטח הממלכה. ב-10 באוקטובר פגעה מתקפה חות'ית בנמל התעופה של ריאד, 13 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו – המתקפה הקטלנית ביותר על סעודיה בעשור, לפי יורוניוז. מניין ההרוגים ממתקפות על נמלי תעופה סעודיים מתחילת אוקטובר הגיע ל-22. בתגובה החלה סעודיה בקמפיין אווירי אינטנסיבי נגד צנעא ומחוזות נוספים, ושגרירות ארצות הברית בריאד הורתה ב-23 באוקטובר לעובדים לא-חיוניים ולבני משפחותיהם לעזוב את הממלכה, בנימוק של "סיכונים ביטחוניים ממתקפות החות'ים על נמלי תעופה אזרחיים ותשתיות קריטיות".
המלחמה על הספירה: 93 תקיפות ביממה
ערוץ הטלגרם הרשמי של "הכוחות המזוינים התימניים" – הזרוע הצבאית של החות'ים – מתנהל בימים אלה כמו יומן מלחמה. ב-24 באוקטובר דיווח סריע על 100 תקיפות אוויריות סעודיות בתוך יממה, והעמיד את המניין המצטבר על 3,123. יממה לאחר מכן המניין עמד על 3,179; בהודעה מ-26 באוקטובר דווח על 119 תקיפות ביממה ועל סך של 3,298. בהודעתו האחרונה, שצוטטה ביורוניוז בערבית ב-30 באוקטובר, דיבר סריע על 93 תקיפות אוויריות ותקיפת טילים אחת בתוך 24 שעות, בצנעא, אל-ג'וף, תעז, צעדה, מארב, ד'מאר, חג'ה, אִבּ ולחג' – ועל מניין כולל של 3,689 תקיפות מאז תחילת ההסלמה. לדבריו, הסעודים מפעילים מטוסי F-15 ו"טייפון" מהבסיסים בח'מיס מֻשַׁיְט ובטאיף, לצד אש טילים מנג'ראן ומג'יזאן.
המספרים האלה הם כמובן טענת צד אחד, ואי אפשר לאמתם באופן עצמאי. אך הם ממחישים את ההיגיון התקשורתי של החות'ים: כל יממה נפתחת בספירת התקיפות הסעודיות על "מטרות אזרחיות", וכל מבצע חות'י מוצג כתגובה. כך, ההודעה מ-25 באוקטובר על שלושה מבצעים "בעשרות טילים בליסטיים" – נגד נמל התעופה הבינלאומי "המלך ח'אלד" בריאד, נגד בסיס חיל האוויר "המלך ח'אלד" בח'מיס מֻשַׁיְט ונגד בסיס ימי של משמר הגבול בג'יזאן – נוסחה כנקמה על הרג בצנעא, והסתיימה בנוסחה החות'ית הקבועה: "מצור תמורת מצור". באותה הודעה הזהירו החות'ים חברות תעופה מפני שימוש בנמל התעופה של ריאד ובמרחב האווירי הסעודי, "למעט המרחב האווירי שמעל מכה ואל-מדינה" – סייג שנועד מראש להדוף את ההאשמה שתגיע.
מכה ואל-מדינה: הקרב על הלגיטימציה
ההאשמה בדבר כטב"מים לעבר מכה ואל-מדינה היא הלב הפוליטי של ההסלמה הנוכחית. לפי אל-ג'זירה, ההגנה האזרחית הסעודית דיווחה על נפילת רסיסי טילים לאחר יירוט שכוון, לדבריה, למכה ולאל-מדינה; הקואליציה מנתה בתוך יממה אחת חמישה כטב"מים שיורטו – שניים במכה ובאל-מדינה, שניים באזור הדרומי ואחד מעל ריאד בשעות הלילה – לצד טיל שיוט וטיל בליסטי שיורטו בדרום ובמערב. כתב אל-ג'זירה בריאד ציין כי הבירה הסעודית סופגת מתקפות "כמעט יומיות".
מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ מיהרה לנצל את הרגע: המזכיר הכללי ג'אסם אל-בודיווי גינה ביום שבת את "מתקפות החות'ים על מכה המעטירה ואל-מדינה המוארת" כ"פגיעה בקדושת המקומות הקדושים", והוסיף כי שיבוש השיט במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב "מאיים על האינטרסים הכלכליים העולמיים". החות'ים, מצדם, חוזרים על הקו מ-2019 ומהעשור הקודם: המטרות שלהם, אומר סריע, הן "מתקני נפט ובסיסים צבאיים" בלבד, והטענה הסעודית בדבר כטב"ם מעל אל-מדינה היא "המשך לעלילה הגדולה" ש"איש כבר אינו מאמין לה". הוא אף האשים את הקואליציה ב"פשיטת רגל מוסרית וערכית".
הסיבה שמכה חשובה כל כך לשני הצדדים ברורה: תנועה שמציגה את עצמה כ"ציר הקוראן" ומגייסת את הרחוב הסוני-ערבי נגד ישראל ואמריקה אינה יכולה להרשות לעצמה להיתפס כמי שמאיימת על הכעבה. ריאד, מנגד, מבינה שהמסגור הדתי הוא הדרך היעילה ביותר לגייס את העולם המוסלמי – ובראשו מצרים, שבית הנבחרים שלה אישר ביום שני תמיכה הגנתית בסעודיה לבקשת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי – לצידה. בתוך המלחמה הזאת מתנהל אפוא קרב מקביל, על הלגיטימציה.
עדן: המטרה שהחות'ים לא מרפים ממנה
במקביל לחזית הסעודית, החות'ים מרכזים אש על עדן. לפי אל-ג'זירה, הממשלה התימנית דיווחה ב-28 באוקטובר על שתי מתקפות טילים על נמל התעופה, שהביאו את המניין לשש מתקפות בשישה ימים; ביום רביעי הותקף אזור שדה התעופה, ובשבוע שקדם לכך הכריזו החות'ים על תקיפת בסיס ימי ומחנה צבאי. בליל שישי הגיעו שני הטילים לארמון מעאשיק. בערוץ הטלגרם של סריע הוצגו "שני מבצעי טילים בליסטיים" נגד "ריכוזי כוחות סעודיים ומחסני נשק" במחנה צלאח א-דין בעדן ובאל-ואחאת בלחג', עם "עשרות נפגעים" – ניסוח שמבהיר שהחות'ים רואים בעדן, ולא רק בריאד, חזית סעודית.
הממשלה התימנית משיבה במבצע שהיא מכנה "פג'ר אל-ימן" (שחר תימן). דובר הכוחות הממשלתיים, מאג'ד א-נזילי, אמר בשבת כי הכוחות ביצעו 1,119 תקיפות נגד החות'ים במטוסים, בכטב"מים, בארטילריה ובמשגרי רקטות, "נטרלו 427 לוחמים" והשמידו או השביתו 142 כלי רכב ואמצעי לחימה. אלא שפרשן צבאי שהתארח באל-ג'זירה סיכם ביובש כי כל 1,119 הפעולות הללו "לא שינו את מאזן השליטה": הישגים ממשלתיים מוגבלים באל-ג'וף, מול התקדמות חות'ית מתמשכת בלחג' – ושאלה פתוחה האם החות'ים חותרים לפריצה לעבר עדן עצמה. ב-29 באוקטובר הכריזו החות'ים על השתלטות על "ההר השחור" ועל אזור הערפל במחוז תעז; הם גם טענו כי הפילו מעל תעז כטב"ם סעודי מדגם "וינג לונג 2", ופרסמו תיעוד של תקיפות כטב"מים מדגם "רוג'ום" נגד ריכוזי כוחות בכמה חזיתות.
תעז: המצור כנשק
מאחורי מסכי הרדאר והבליסטיקה מתנהלת קטסטרופה הומניטרית. שרים ומושל תעז הציגו במסיבת עיתונאים בעדן תמונה קשה: יותר מ-1.3 מיליון בני אדם חיים באזורים הנתונים למצור החות'י על העיר, 135 אלף עקורים חדשים נרשמו, לימודיהם של כחצי מיליון תלמידים נפגעו, עשרות מתקני בריאות הושבתו, וכיסוי צורכי המים ירד ל-8.2 אחוזים בלבד. לפי נתוני האו"ם שציטטה יורוניוז, מאז חידוש הלחימה ביולי נהרגו בתימן יותר מ-1,600 בני אדם, ומספר העקורים חצה את 275 אלף – אל-ג'זירה כבר מדברת על כ-290 אלף. החות'ים, מצדם, מדווחים על הרוגים מתקיפות סעודיות: 12 הרוגים ושלושה פצועים בתקיפה על שני בתים במחוז מַקְבַּנָה שבתעז ביום חמישי, ו-14 הרוגים ו-15 פצועים באל-חַזְם, בירת מחוז אל-ג'וף, ביום רביעי. את הנתונים אי אפשר לאמת, אך הדפוס – ערים שלמות שחיות בין תקיפה אווירית למצור – חוזר משני צידי הקו.
מה הלאה: שלוש שאלות פתוחות
הראשונה היא שאלת וושינגטון. החות'ים איימו בשבוע שעבר על ארצות הברית אם תצטרף למערכה לצד ריאד; עד כה, כפי שציינה יורוניוז, לא פורסמה עמדה אמריקנית דומה לזו של מצרים, והשגרירות בריאד מסתפקת בפינוי עובדים. שר החוץ הסעודי שוחח בשבת עם עמיתיו הרוסי והאמריקני על ההסלמה בתימן, לצד המצב באיראן ובסודאן – סימן לכך שריאד מחפשת רשת ביטחון דיפלומטית ולא רק צבאית.
השנייה היא שאלת הים. כל עוד הורמוז סגור ובאב אל-מנדב בידי החות'ים, היצוא הסעודי תלוי בצינור הנפט ממזרח למערב – שנגדו, לפי הודעות סריע, כבר מופעלים כטב"מים נגד תחנות השאיבה ובתי הזיקוק ביַנְבֻּע וברַאבִּע'. התקפה מוצלחת על הצינור הזה היא התרחיש שעלול להפוך מלחמה אזורית למשבר אנרגיה עולמי.
השלישית היא השאלה הישנה ביותר: מי מנצח במלחמת התשה? הקואליציה מצטיינת ביירוטים ומגדילה את עוצמת התקיפות; החות'ים ממשיכים לשגר, להתקדם בלחג' ובתעז, ולנהל את סיפור המלחמה בהודעות יומיות ממוספרות. "אין פתרון דיפלומטי באופק", מסכמת יורוניוז. אם יש לקח מהעשור הקודם של המלחמה בתימן, הוא שהחות'ים יודעים לספוג – ושהקו האדום של מכה, גם אם לא נחצה בפועל, כבר הפך לנשק בידי שני הצדדים.
