ביירות / תל אביב — השאלה מי רשאי לפנות אל הציבור הלבנוני, ובשם מי, העמידה את התנועה האברהמית באור זרקורים חריג. תום וגנר, ממייסדי התנועה ומנכ"ל שלה, אישר בפומבי את קיומו של תחקיר תקשורתי לבנוני העוסק בסלינה ריאן — ישראלית שמינה לעמוד בראש אגודת הידידות ישראל–לבנון מטעם התנועה — והשיב לו בפוסט ברשת X.
מה טוען התחקיר
לפי תיאורו של וגנר, כתב העת המשפטי "אל-מופכירה אל-קאנוניה" (The Legal Agenda) פרסם ב-4 בספטמבר 2026 תחקיר מאת חוסיין שעבאן, הבוחן את עבודתה של ריאן עבור הפלטפורמות This Is Beirut, Ici Beyrouth ו-Huna Lubnan. העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" פרסם ב-9 בספטמבר תקציר משלו במדור התרבות.
"בסיום הדיווח הראשון שהכינה סלינה ריאן עבור הפלטפורמה This Is Beirut, היא הודתה לה על שאפשרה 'לנו' 'להעביר את המסר שלנו' אל הלבנונים. בפתח אותו דיווח הציגה את עצמה כמי שמגיעה 'ממרכז ישראל'…" — מתוך התחקיר, כפי שצוטט על ידי תום וגנר ב-X
התחקיר גורס כי ריאן לא הסתפקה בהעברת עמדותיהם של ישראלים באזורי הגבול, אלא מנתה את עצמה בתוכם והציגה את התוצאה כ"מסר כללי" מישראל אל העם הלבנוני. במהלך חצי שנה, כך נטען, פרסמו שלוש הפלטפורמות ארבעה דיווחים ו-13 פוסטים תקשורתיים תחת שמה — "כולם פונים ישירות אל הציבור הלבנוני, ולא רק מסקרים נושא".
המספרים שבמוקד התחקיר:
- 4 דיווחים שפורסמו תחת שמה של ריאן בתוך חצי שנה
- 13 פוסטים תקשורתיים שהופנו אל הציבור הלבנוני
- 3 פלטפורמות לבנוניות הנזכרות בתחקיר
- 2 תפקידי הנהגה שלה בתוך התנועה
כך ממפה התחקיר את התנועה
במעקב אחר פעילותה של ריאן מעבר לפלטפורמות הלבנוניות מגיע התחקיר אל "אגודת הידידות הישראלית-לבנונית", שבראשה היא עומדת בתוך התנועה האברהמית. נכתב בו כי וגנר מתאר אותה כאחת ממייסדות התנועה, וכי הודיע על מינויה לתפקיד הנהגה נוסף — ב"אגודת הידידות ישראל-סומלילנד" — במטרה "לחזק את פעילותנו בשטח".
יעדי התנועה כפי שהם מוצגים
לפי התחקיר, התנועה מתארת את עבודתה כנעשית בערוצי תקשורת, חינוך, שיתוף פעולה כלכלי, תרבות ו"דיפלומטיה ציבורית", עם סניפים ורשתות "המשתרעים אל לבנון, עיראק, סוריה, עזה ומעבר להן", לצד פלטפורמות בערבית, בעברית ובאנגלית וקבוצות בוואטסאפ, בפייסבוק ובטלגרם.
אתר התנועה עצמו מציב דגש אחר. עמוד ה"אודות" מנסח את החזון כאזור שבו יהודים, מוסלמים, נוצרים וקהילות מיעוט קרובות הופכים מורשת אברהמית משותפת לבסיס מעשי לאמון, לשיתוף פעולה, לכבוד ולשלום — באמצעות סניפים מקומיים, דיאלוג בין-דתי, משלחות, פרסומים ויוזמות מלמטה.
הרקע של וגנר, כפי שהוא מתואר
התחקיר מתאר את וגנר כאיש יחסי ציבור ותקשורת פוליטית, ששימש דובר קמפיין ראשות הממשלה של אהוד ברק, יועץ תקשורת לעמיר פרץ ובהמשך אחראי התקשורת בקמפיין הפריימריז של אלי אפללו בליכוד. עוד מצוין כי כיהן כדובר מרכז פרס לשלום ושירת ביחידת התיאום והקישור מול הפלסטינים. עמוד הצוות של התנועה מציג אותו אף הוא כדובר לשעבר של ברק ושל מרכז פרס, וכיועץ לגופים בינלאומיים.
באשר ל"מרכז המזרח התיכון" נכתב בתחקיר כי הוא מציע יחסי ציבור, פרסום וקמפיינים ברשתות החברתיות במדינות דוברות ערבית ובקרב דוברי פרסית וכורדית. לפי הפרסום, ביוני 2025 תיאם המרכז את השתתפותם של מנהיגים איראנים בפגישה ביוזמת ח"כ דן אילוז מהליכוד, וב-3 בספטמבר 2025 הבליטו עמודי הערבית של משרד החוץ הישראלי ריאיון עם וגנר ואת ספרו.
תגובתו של וגנר
"התנועה האברהמית היא יוזמה מלמטה, ועבודתה משנה תודעה ובונה אמון בין בני אדם." — תום וגנר, ב-X
וגנר לא חלק בפוסט שלו על עצם העובדות שהובאו בתחקיר, אלא על משמעותן. "המהפכה שבכותרת הספר איננה קמפיין", כתב. "התנועה האברהמית היא יוזמה מלמטה, ועבודתה משנה תודעה ובונה אמון בין בני אדם. על כך איני מתנצל."
מדוע זה חשוב
הפרשה נוגעת בשאלה חיה בתחום בניית השלום באזור: היכן מסתיימת פנייה אישית והיכן מתחילה השפעה מאורגנת — בייחוד כשהמסרים חוצים גבול שאין מעברו יחסים דיפלומטיים. תומכי מהלכים בין אנשים טוענים שקולות ישירים חיוניים דווקא במקום שבו הממשלות שותקות. המבקרים, ובהם כלי התקשורת הלבנוניים הנזכרים כאן, טוענים שלקהל מגיעה בהירות באשר למוסדות העומדים מאחורי הקולות הפונים אליו. שתי העמדות נוכחות בחילופי הדברים הללו, ואף אחת מהן לא הוכרעה בהם.
המאמר המקורי פורסם באתר Faith & Freedom News (FFN) ב-20 באוקטובר 2026, מאת ח'ורם עלי רזא, ותורגם מאנגלית.
