לפי גזר הדין, בשנים 2012–2015 קיבלה החברה שבבעלות הנאשם 139 חשבוניות פיקטיביות מחמש חברות שונות, כללה אותן בדוחותיה התקופתיים וניכתה באמצעותן מס תשומות שלא כדין בסך של כ-5.75 מיליון שקלים.
מכתב האישום, שהוגש בשנת 2018, עולה כי אבנר אלוק ניסה להסוות את חלקו בביצוע העבירות באמצעות מינוי גורמים שונים לתפקידי ניהול בחברה בתקופות שונות, כאשר בפועל היו אלה דמויות משניות שפעלו תחתיו והיו עושי דברו. על כן קבע בית המשפט בהכרעת הדין כי הנאשם היה הגורם הדומיננטי והמוביל בביצוע העבירות.
בגזר הדין ציין בית המשפט לחומרה את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעות קודמות ובהן עבירות מס שבגינן אף נשא בעונש מאסר בפועל, וכן את העובדה שלא הסיר את המחדל הכספי ולו באופן חלקי. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי יש להשוות את עונשו לעונשו של מעורב נוסף בפרשה, נוכח ההבדלים בחלקם של המעורבים, בהיקף העבירות ובנסיבותיהם האישיות והפליליות.
עוד נקבע כי הנאשם אינו זכאי להקלה בעונש בשל חלוף הזמן, שכן מבדיקת הפרוטוקולים עולה כי הוא זה שביקש דחיות רבות בתיק, ובמשך ארבע שנים לא נשמעו הראיות.
בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקלים או עשרה חודשי מאסר תמורתו. על החברה עצמה הוטל קנס סמלי בלבד.
התיק נוהל על ידי עורכי הדין איתן לאמעי ודביר עמר מהיחידה המשפטית במחוז מרכז ברשות המסים, ונחקר על ידי יחידת החקירות ומכס ומע"מ תל אביב.
