למה דווקא נמלים ומרינות
יש לזה כמה סיבות פרקטיות, ולא רק רומנטיות. ראשית, נמל הוא מקום שמחזיק ילדים בני גילים שונים בו-זמנית: הקטן מסתכל על סירות, הגדול מטפס על סלעים, והמתבגר מוצא בית קפה עם ויי-פיי. שנית, רוב הנמלים והמרינות בישראל הם מתחמים מישוריים ומרוצפים – כלומר נגישים לעגלה, לכיסא גלגלים ולסבתא. שלישית, הם פתוחים כל השנה: גם בינואר, כשהחוף קר מדי בשביל להתרחץ, רציף נמל ביום שמשי הוא טיול מצוין.
והכי חשוב – שיט. טיול שיט קצר הוא אחת מהחוויות הכי זולות ביחס לרושם שהיא עושה. עשרים עד ארבעים שקלים לילד, חצי שעה על המים, ובמקרים רבים הילד מדבר על זה שבוע. לא צריך לשכור יאכטה; רוב הספינות הן ספינות נוסעים גדולות ויציבות שיוצאות בשעות קבועות.
במדריך הזה סידרנו את המקומות מצפון לדרום לאורך חוף הים התיכון, ואז הוספנו את הכנרת ואת מפרץ אילת. אם אתם מחפשים דווקא רחצה, יש לנו מדריך חופים עם ילדים נפרד, ואם מעניין אתכם מה קורה מתחת לפני המים – מדריך השנרקול והשמורות הימיות.
נמל עכו: הנמל היפה ביותר בישראל
אם יש מקום אחד שמסכם למה טיול בנמל עובד על ילדים, זה עכו. הנמל העתיק יושב למרגלות חומות העיר הצלבנית, המים בו תכולים ורדודים, סירות דיג צבעוניות עוגנות ברציף, ומסביב סמטאות שוק, חאן, ומנהרת טמפלרים שעוברת מתחת לעיר. זה טיול שלם ביום אחד.
מה עושים: הדבר הראשון הוא שיט במפרץ – סירות קטנות ומסחריות יוצאות מהרציף לסיבוב של כ-20–30 דקות סביב חומות העיר, ורואים את עכו מהזווית שבה ראו אותה הצלבנים. המחיר נע סביב 30–40 שקלים לאדם. אחר כך אפשר לשלב כרטיס משולב לאתרי עכו – אולמות האבירים, מנהרת הטמפלרים, חמאם אל פאשא ומוזיאון האוצר בחומות – שחוסך הרבה כסף לעומת כרטיסים נפרדים.
לשים לב: הרציף פתוח וללא מעקה בחלקים ממנו, ולכן ילדים קטנים – יד ביד. הרחבה מול הנמל מלאה דוכני חומוס ומסעדות דגים, והמחירים שם תיירותיים; אפשר להרוויח הרבה בלהתרחק שתי סמטאות פנימה אל השוק. חניה: החניונים בכניסה לעיר העתיקה מתמלאים עד 10:00 בסופי שבוע. פירוט מלא של כל מה שיש בעיר נמצא במדריך עכו עם ילדים שלנו.
חיפה ומפרץ חיפה: תצפית על נמל אמיתי
חיפה היא לא "נמל טיולי" – היא נמל תעשייתי פעיל, וזה בדיוק מה שמעניין בה. ילדים שאוהבים כלי רכב גדולים יכולים לעמוד שעה ולהסתכל על מנופי הענק שמעמיסים מכולות על אוניות. התצפית הטובה ביותר היא משדרות הנשיא ומהגנים הבהאיים בכרמל, שמהם רואים את כל המפרץ פרוש למטה.
למטה, שכונת בת גלים מציעה טיילת חוף נעימה ומרינה קטנה, ומשם אפשר לעלות על הרכבל שמטפס במעלה הכרמל – שילוב מנצח של ים, גובה ונוף. ברציף נמל חיפה פועל גם מוזיאון הימי הלאומי ומוזיאון ההעפלה וחיל הים, שבו עוגנת ספינת מעפילים אמיתית שאפשר להיכנס אליה. מי שמחפש עוד רעיונות באזור ימצא אותם במדריך הכרמל וחיפה עם ילדים.
קיסריה: לשחות בתוך נמל בן אלפיים שנה
הנמל של קיסריה הוא אולי המקום הכי מיוחד ברשימה הזו, כי הוא נמל שכבר לא מתפקד – ובדיוק לכן אפשר לשחק בו. הורדוס בנה כאן לפני כאלפיים שנה נמל מלאכותי ענק בשם סבסטוס, אחד ההישגים ההנדסיים הגדולים של העולם העתיק, ששקע עם השנים אל מתחת לפני המים. היום הגן הלאומי משתרע על החוף, והאגן הפנימי הפך למפרץ רדוד ומוגן.
מה עושים: מסתובבים בין המזח העתיק, האמפיתיאטרון וההיפודרום; יורדים אל המים הרדודים באגן הנמל, שבהם אפשר לשכשך ולראות שרידי אבן מתחת לפני המים; ולילדים גדולים יותר – שמורת הנמל התת-ימית, שהיא מסלול שנרקול מסומן עם שלטי הסבר מתחת למים, אחד משני אתרי הצלילה המוסדרים היחידים מסוגם בעולם. צריך לדעת לשחות, ויש השכרת ציוד במקום.
את היום משלימים במסעדות ובגלריות שנבנו בתוך הקשתות העתיקות, ובשקיעה – שהיא בקיסריה מהיפות בארץ. מחיר כניסה לגן הלאומי: כ-40 שקלים למבוגר וכ-24 לילד; מנוי מטיילים משתלם אם אתם מתכננים גם אתרים אחרים, כמו אלה שבדקנו במדריך המוזיאונים ומרכזי המדע.
הרצליה ותל אביב: שלוש מרינות ברצף
מרינה הרצליה היא הגדולה בישראל, ויש בה כמעט אלף מקומות עגינה. בשביל משפחה היא בעיקר טיילת נוחה עם בתי קפה, גשר הולכי רגל, ויאכטות גדולות שכיף להסתכל עליהן. מכאן יוצאים גם סיורי שיט במפרץ, ובקיץ – שיט לשקיעה. בצד הדרומי יש חוף רחצה מוגן יחסית.
מרינה תל אביב שוכנת ממש בלב הטיילת, בין חוף גורדון לחוף הילטון. היא קטנה יותר, אבל המיקום שלה בלתי מנוצח: אפשר לשלב אותה בהליכה לאורך הטיילת, להסתכל על גולשים, ולסיים בבריכת גורדון. מכאן יוצאות סירות דיג קטנות ושיעורי שיט ראשונים לילדים.
נמל תל אביב (הנמל הישן) הוא כבר לא נמל פעיל אלא מתחם בילוי, ובשביל משפחות זה אחד המקומות הטובים בעיר. הרציף העצום עשוי מדק עץ גלי שילדים אוהבים לרוץ עליו, יש שם מתקני משחק, מגרשי ספורט, שוק האיכרים בסופי שבוע, ומסעדות בכל טווח מחירים. שובר הגלים הארוך שנכנס אל הים הוא מקום מצוין לטיול ערב, והכניסה חינם.
נמל יפו: סירות דיג, מגדלור וארוחת דגים
נמל יפו הוא ככל הנראה הנמל העתיק ביותר שעדיין פעיל בישראל – ממנו, לפי המסורת, יצא יונה הנביא, ודרכו הגיעו ארזי הלבנון לבניית בית המקדש. היום זה מתחם משולב: סירות דיג אמיתיות עדיין עוגנות ברציף, ולידן מחסנים משופצים שהפכו לגלריות, חנויות עיצוב ומסעדות.
מה עושים עם ילדים: מתחילים בטיול על הרציף ומסתכלים על הדייגים מפרקים רשתות; עוברים למחסן 2, שבו יש אירועים ותערוכות מתחלפות; ממשיכים אל גן הפסגה וגשר המשאלות שמעליו, עם נוף על קו הרקיע של תל אביב; ויורדים אל שוק הפשפשים הסמוך, שהוא טיול בפני עצמו. מכאן יוצאות גם סירות לשיט קצר לאורך החוף.
מעל הכול עומד מגדלור יפו האדום-לבן, שכבר אינו פעיל אבל נשאר אחד מסמלי המקום ואחד האובייקטים הכי מצולמים בעיר.
הנמל פתוח תמיד והכניסה חינם. החניה באזור יקרה ומסובכת; עדיף להגיע באוטובוס או ברכבת הקלה ולרדת בתחנת יפו. עוד על האזור כולו במדריך תל אביב-יפו עם ילדים.
אשדוד ואשקלון: המרינות של הדרום
מרינת אשדוד היא אגן מוגן ונעים עם טיילת שנמתחת לאורכו, מסעדות, ובסמוך – פארק אשדוד-ים והגבעה עם שרידי המצודה. לידה פועל נמל אשדוד, אחד משני נמלי המטען הגדולים בישראל, ואפשר לראות משם אוניות ענק נכנסות ויוצאות. התצפית הטובה ביותר היא מגבעת יונה.
מרינת אשקלון שקטה יותר ומשפחתית מאוד. יש בה טיילת מרוצפת ורחבה שמתאימה לעגלות ולאופניים, שורת בתי קפה עם ישיבה בחוץ מול הסירות, וחוף רחצה מוגן ממש לידה. בקיץ יוצאים מכאן שיטים קצרים, ובחורף זה פשוט מקום נעים להליכה.
שני המקומות מתוארים בהרחבה במדריך אשקלון, אשדוד ודרום מישור החוף עם ילדים.
הכנרת: המים המתוקים היחידים שאפשר לשוט עליהם
הכנרת היא המקום שבו "שיט" הופך לאטרקציה מרכזית ולא לתוספת. מטבריה, מעין גב, מכפר נחום ומגינוסר יוצאות ספינות נוסעים גדולות שחוצות את האגם, ורובן מתאימות מאוד למשפחות: סיפון פתוח, ספסלים, מעקות גבוהים, ולפעמים גם מוזיקה.
הקווים העיקריים: טבריה–עין גב הוא השיט הקלאסי, כחצי שעה לכל כיוון, ואפשר לשלב אותו עם ארוחה בעין גב וחזרה. טבריה–כפר נחום מחבר לאתר העתיקות בצפון האגם. יש גם שיטים קצרים של 30–45 דקות שיוצאים מהטיילת בטבריה וחוזרים לאותו מקום – הפתרון הנוח ביותר למשפחה עם ילדים קטנים. המחירים נעים סביב 50–70 שקלים למבוגר, וילדים זולים יותר.
אטרקציה נוספת: במוזיאון בית יגאל אלון בקיבוץ גינוסר מוצגת "סירת הכנרת" – סירת דיג מלפני כאלפיים שנה שנחשפה בקרקעית האגם בשנות השמונים, כשמפלס המים ירד. לראות סירה אמיתית מהתקופה הרומית, אחרי שהרגע ישבתם על סירה באותם מים, זה חיבור שילדים תופסים מיד.
מי שמחפש משהו פעיל יותר ימצא בכנרת גם קייאקים, סאפ וסירות חשמליות להשכרה עצמית במספר נקודות לאורך החוף – חוויה טובה למשפחות עם ילדים מגיל שמונה ומעלה. כל האזור מפורט במדריך הכנרת וטבריה עם ילדים.
אילת: ספינות זכוכית ומפרץ שקוף
באילת השיט הוא לא אמצעי תחבורה אלא דרך לראות את מה שמתחת. מפרץ אילת הוא הקצה הצפוני של הים האדום, המים בו שקופים במיוחד, ושוניות האלמוגים מתחילות קרוב מאוד לחוף.
ספינות תחתית זכוכית יוצאות מהמרינה ומרציף החוף הצפוני כל שעה בערך. השיט נמשך בדרך כלל שעה עד שעתיים, ובמהלכו הילדים יושבים סביב חלון זכוכית בתחתית הספינה ורואים אלמוגים ודגים בלי להירטב. זו האטרקציה הטובה ביותר באילת לילדים שעוד לא שוחים טוב, לפעוטות ולסבים. המחיר נע סביב 80–120 שקלים למבוגר.
יש גם שיט לשקיעה, שיט עם ארוחה, ושיט אל גבול מצרים לאורך החוף. ולמי שמעדיף להישאר על הקרקע – מצפה התת-ימי הוא מגדל תצפית שיורד אל תוך הים, ומאפשר לראות את אותה שונית מבפנים, יבשים לגמרי. הכול מופיע במדריך אילת והערבה עם ילדים.
איך בוחרים שיט שלא ייגמר בבכי
אחרי לא מעט ניסיונות, אלה הכללים שאנחנו עובדים לפיהם:
- משך. לילד עד גיל שש, חצי שעה היא המקסימום. שיט של שעתיים נשמע משתלם יותר, אבל הוא בדרך כלל טעות. התחילו בקצר.
- גודל הכלי. ספינת נוסעים גדולה מתנדנדת פחות מסירה קטנה, ולכן מפחידה פחות ומבחילה פחות. סירות מהירות שמורות לילדים גדולים.
- שעה. בוקר מוקדם הוא בדרך כלל הזמן שבו הים רגוע ביותר. אחרי הצהריים הרוח מתחזקת, וזה מורגש.
- מחלת ים. מי שנוטה לכך – לשבת במרכז הכלי ולא בקצוות, להסתכל על הקו האופק ולא על הטלפון, ולאכול משהו קל לפני. על בטן ריקה זה גרוע יותר.
- חגורות. בכלי שיט מסחרי יש חגורות בגדלים שונים, אבל כדאי לוודא שיש אחת שמתאימה לילד שלכם לפני שיוצאים.
- הזמנה מראש. בחגים ובחופש הגדול השיטים הפופולריים מתמלאים. שיחת טלפון יום קודם חוסכת נסיעה מיותרת.
מה לקחת בתיק
- כובעים – על המים אין צל, והשמש חזקה בהרבה ממה שמרגישים בגלל הרוח.
- קרם הגנה, ושכבה שנייה אחרי שעה.
- מעיל רוח דק או סווטשירט, גם בקיץ. בים זה קריר.
- מים ונשנושים – על רוב הספינות הקיוסק יקר.
- נעליים סגורות עם סוליה לא חלקה. רציפים רטובים הם חלקים מאוד.
- שקית אטומה לטלפון. אין צורך להסביר למה.
- מגבת קטנה, גם אם לא מתכננים להיכנס למים.
מסלול סוף שבוע: שני נמלים ביומיים
צפון: יום ראשון בעכו – שיט סביב החומות בבוקר, אולמות האבירים ומנהרת הטמפלרים בצהריים, ארוחה בשוק. יום שני בחיפה – המוזיאון הימי, טיילת בת גלים, רכבל לכרמל ותצפית על המפרץ מהגנים הבהאיים.
מרכז: יום ראשון בקיסריה – גן לאומי, שכשוך באגן הנמל, שקיעה. יום שני ביפו – רציף הנמל בבוקר, שוק הפשפשים, גן הפסגה, וסיום בנמל תל אביב לקראת הערב.
דרום: יום ראשון במרינת אשקלון ובחוף שלידה. יום שני באשדוד – גבעת יונה, פארק אשדוד-ים, טיילת המרינה.
וכמה מילים לסיום
הדבר הטוב ביותר ברשימה הזו הוא שרובה כמעט חינם. הכניסה לנמל יפו, לנמל תל אביב, למרינות באשדוד, באשקלון, בהרצליה ובתל אביב – כולן ללא תשלום. גם אם תוותרו לגמרי על השיט, טיילת מול מים עם סירות היא בילוי מלא של שעתיים-שלוש, בכל עונה ובכל מזג אוויר שאינו גשום.
ואם בכל זאת תעלו על סירה – בחרו את הקצרה. אחר כך הם יבקשו עוד, וזו בדיוק הנקודה שבה כדאי לרדת. עוד רעיונות למשפחות תמצאו במדריך הרכבלים, הרכבות והמעלונים, במדריך המצפורים ותצפיות הנוף ובמדריך החופים עם ילדים.
