שבוע אחד באוקטובר 2026 תמצת את מה שקורה בין ישראל לטורקיה כבר שלוש שנים: מילים חריפות, איומים ברשתות החברתיות, ומאחוריהן מאבק אסטרטגי על עיצוב המזרח התיכון שאחרי מלחמת עזה. הפעם, לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, הרטוריקה עלתה מדרגה. והשאלה הגדולה היא כבר לא אם אנקרה תגיב, אלא עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת.
הפגישה שהציתה את הסערה
ביום שישי, 9 באוקטובר, אירח שר החוץ הטורקי הקאן פידאן באנקרה את ח'ליל אל-חיה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחד עם משלחת של התנועה. סוכנות הידיעות הממלכתית אנאדולו דיווחה על הפגישה בשם מקורות דיפלומטיים טורקיים, אך לא מסרה פרטים על תוכן השיחות. ברקע עומדת מפת הדרכים בת 15 הסעיפים שפרסמה מועצת השלום ב-31 ביולי. היא כוללת פירוק של חמאס ושל שאר הפלגים הפלסטיניים מנשקם, העברת ניהול רצועת עזה לוועדה לאומית ונסיגה ישראלית בשלבים. נתניהו דחה את המסמך רשמית באוגוסט ועמד על כך שפירוק מלא מנשק יבוא לפני כל נסיגה.
בעיני אנקרה, הפגישה עם אל-חיה היא חלק ממאמצי התיווך שלה ומן הניסיון לשמור על הפסקת האש. בירושלים ראו אותה אחרת לגמרי.
"שערי הגיהנום": הפוסט של כ"ץ
יומיים אחרי הפגישה, ב-11 באוקטובר, פרסם שר הביטחון ישראל כ"ץ ברשת X פוסט שזעזע את אנקרה. לפי היומון הטורקי דיילי סבאח, הוא שיתף שתי תמונות: האחת של ארדואן עם אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית לשעבר של חמאס, והשנייה של פידאן עם אל-חיה מהביקור באנקרה. על שתיהן הלביש תמונה של שערי הגיהנום.
"חיסלנו את מנהיגי חמאס בעזה, וגם תורו של אל-חיה תגיע", כתב ישראל כ"ץ, ולפי הדיווחים הוסיף שאל-חיה יישלח להצטרף להנייה בגיהנום. את ארדואן האשים בכך שהוא מקבל בברכה רוצחים ותומך יחד עם האחים המוסלמים בפעילות טרור שמופעלת מאדמת טורקיה נגד ישראל ומדינות אחרות.
ההזכרה של הנייה איננה מקרית. הנייה נהרג בטהרן ביולי 2024, וכ"ץ עצמו הודה בפומבי בדצמבר 2024 שישראל אחראית לחיסול. המסר לאנקרה ברור: גם מי שמתארח אצלכם איננו מחוסן. האתר המצרי סדא אל-בלד כתב שכ"ץ פתח במתקפה חריפה על הנשיא הטורקי והציב את אל-חיה ברשימת המטרות הבאה, ואילו האתר הטורקי תקוים, המקורב לממשלה, תיאר את הדברים כשערורייה והשמצה וקבע שכ"ץ האשים את טורקיה בתמיכה בטרור בלי להציג שום ראיה.
התגובה הטורקית: "ייאוש פוליטי לפני הבחירות"
המסר של כ"ץ הוא "אינדיקציה לייאוש הפוליטי שבו הוא נמצא לקראת הבחירות בישראל", כתב ברשת X ראש מנהלת התקשורת של הנשיאות הטורקית, בורהנטין דוראן. לדבריו, האיומים נגד מי שמעורבים במשא ומתן על הפסקת אש ושלום הם הפגנה נוספת של התעלמות הממשל הישראלי מהמשפט הבינלאומי.
דוראן הוסיף שההאשמות לא יוכלו להסתיר את מה שכינה תיעוד של רצח עם בעזה ואת המדיניות האזורית התוקפנית של ישראל, ושטורקיה תמשיך להגן על זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני. יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הטורקי, פואט אוקטאי, סגן הנשיא לשעבר, גינה את ההצהרות החצופות של כ"ץ ואמר כי אי אפשר לחסום שלום ודיפלומטיה באמצעות שפה מאיימת.
חמאס הגיבה בהודעה משלה. היא כינתה את האיום לחסל את ראש הלשכה המדינית שלה טרור מדינה מאורגן וסימן לפשיטת הרגל הפוליטית של ממשלת ישראל. עם זאת, התנועה הדגישה שהיא מחויבת להפסקת האש ולמפת הדרכים שבגיבוי אמריקני, וקראה למתווכים לנקוט עמדה חזקה ונחרצת כדי לחייב את ישראל לעמוד בהתחייבויותיה. המספרים שמובאים בכלי התקשורת הטורקיים מבהירים מדוע השיח נשאר כה טעון: לפי משרד הבריאות בעזה, הפרות של הפסקת האש גבו את חייהם של 1,488 פלסטינים ופצעו 5,281, ומאז אוקטובר 2023 נהרגו יותר מ-74 אלף פלסטינים ונפצעו יותר מ-175 אלף.
יש כאן גם חזרה על דפוס מוכר. באוגוסט 2024, כשכיהן כשר החוץ, הורה כ"ץ לזמן לנזיפה חמורה את סגן השגריר הטורקי, לאחר שטורקיה הורידה את דגליה לחצי התורן בשגרירות בתל אביב ובקונסוליה בירושלים ביום האבל הלאומי שהכריזה אנקרה על הנייה. אז כתב כ"ץ כי אם נציגי השגרירות רוצים להתאבל, "שילכו לטורקיה ויתאבלו לצד ארדואן". דובר משרד החוץ הטורקי דאז, אונג'ו קצ'לי, השיב במשפט שהפך מאז לסיסמה באנקרה:
"לא ניתן להגיע לשלום על ידי הריגת מנהלי משא ומתן ואיום על דיפלומטים"
— אונג'ו קצ'לי, דובר משרד החוץ הטורקי דאז
השבוע חזר אותו טיעון בדיוק, הפעם מפיו של דוראן.
מועצת החכמים של ארדואן
ב-14 באוקטובר כינס ארדואן במתחם הנשיאותי באנקרה את מועצת הייעוץ העליונה, פורום של בכירי המדינה לשעבר. בין המשתתפים היו ראש הממשלה לשעבר בינאלי ילדרים, יושבי ראש הפרלמנט לשעבר איסמאעיל קהרמן, ג'מיל צ'יצ'ק ומוסטפא שנטופ, ושר הביטחון לשעבר עסמת ילמאז. בהודעה שפרסם דוראן אחרי הישיבה נכתב שהאזור עובר ימים קשים, ושישראל, אחרי ההתקפות על עזה ועל הגדה המערבית, עברה עכשיו לפרובוקציות שמכוונות למסגד אל-אקצא. באותה הודעה הואשמה ישראל גם בניסיון למנוע מסוריה לקום מחדש.
אבל המשפט החשוב ביותר בהודעה היה אחר: המועצה קבעה שטורקיה מנהלת את ההתפתחויות בתבונה ובקור רוח ואינה נגררת לפרובוקציות. במילים אחרות, אנקרה מנסה להציג את עצמה כמבוגר האחראי באזור, ואת ישראל כגורם המערער.
הקלף החדש: הסכם מכה
אותה הודעה הזכירה גם את הסכם ההגנה המשותפת שנחתם עם פקיסטן וסעודיה במכה, והציגה אותו כחיזוק הסולידריות עם מדינות אחיות. זהו כנראה הרכיב האסטרטגי המשמעותי ביותר בתמונה. ההסכם, שנחתם באוגוסט, מחייב כל אחת מהחותמות לסייע צבאית לאחרות אם תותקף. לפי אתר אל-דפאע אל-ערבי, בכינוס חירום בריאד ב-5 באוקטובר הסכימו שלוש המדינות לעבור מיד ליישום מעשי של התחייבויות ההגנה הקולקטיבית, וטורקיה ופקיסטן הודיעו על פריסה מהירה של כוחות בסעודיה. הרקע המיידי הוא מתקפות החות'ים על ערי הממלכה ועל מתקני הנפט שלה.
ההסכם מחבר בין הצבא השני בגודלו בנאט"ו, המדינה המוסלמית היחידה שבידיה נשק גרעיני, והכוח הצבאי הגדול במפרץ. לפי נתוני מדד Global Firepower לשנת 2026, יש לשלוש המדינות יחד כ-1.4 מיליון אנשי צבא, 3,415 מטוסים, 6,046 טנקים ו-344 כלי שיט, ותקציב ביטחון משותף של כ-124.4 מיליארד דולר. האנליסט הביטחוני אנדריאס קריג הסביר שחשיבות ההסכם היא בהשלמה שבין יכולותיהן של שלוש המדינות: סעודיה מביאה משקל אסטרטגי וכספי, טורקיה מביאה בסיס תעשייה ביטחונית מתקדם, ופקיסטן מביאה כוח אדם וניסיון מבצעי. שר החוץ פידאן אף כינה את מצרים שותפה טבעית וצפה שתצטרף אחרי שייפתרו סוגיות טכניות.
חמאס: "טרור מדינה מאורגן"
חמאס עצמה הגדירה את האיום "טרור מדינה מאורגן" וסימן ל"פשיטת רגל פוליטית". הארגון הצהיר כי האיומים לא ישנו את דרכו של "מאבק והתנגדות", אך באותה נשימה הדגיש את מחויבותו להפסקת האש ולמפת הדרכים הנתמכת על ידי ארצות הברית, וקרא למתווכים לנקוט "עמדה חזקה ונחרצת". במקביל הודיע צה"ל כי חיסל בתקיפה אווירית בח'אן יונס את הישאם ג'מאל מוחמד אבו ג'לאלה, מפקד מחלקה ביחידת העילית של הזרוע הצבאית, שלטענת ישראל היה מעורב במתקפה על כיסופים ב-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים.
הרקע לכל זה הוא הפסקת אש שבירה מאוד. מפת הדרכים בת 15 הסעיפים שפרסמה "מועצת השלום" ב-31 ביולי קובעת פירוק חמאס מנשקה, העברת ניהול עזה לוועדה לאומית ונסיגה ישראלית בשלבים. נתניהו דחה אותה רשמית באוגוסט, בדרישה לפירוק מלא לפני כל נסיגה. לפי משרד הבריאות בעזה, 1,488 פלסטינים נהרגו ו-5,281 נפצעו בהפרות הפסקת האש המיוחסות לישראל. כשאנקרה משמשת אחד מערוצי הקשר המרכזיים עם הנהגת חמאס בחוץ לארץ, כל איום על אל-חיה נקרא שם גם כאיום על מעמדה של טורקיה כמתווכת.
מהשולחן הסגור בניו יורק לבסיס בצפון סוריה
הקרע הנוכחי לא נולד השבוע. לפי דיווח של ערוץ 13 שצוטט ביורוניוז בערבית, כשבוע לפני ה-2 באוקטובר התפתח עימות קולני בישיבה סגורה של "מועצת השלום" בניו יורק. פידאן האשים את ישראל בביצוע רצח עם ובהרעבת אוכלוסיית עזה, נציג ישראל מייקל אייזנברג, המקורב לנתניהו, השיב, והוויכוח הידרדר לצעקות עד שג'ארד קושנר התערב כדי לסיים את העימות. באותם ימים, מבמת העצרת הכללית של האו"ם, אמר ארדואן כי המצב בשטחים הפלסטיניים "מסוכן ביותר", וכי "אין בעל מצפון שיכול להעלים עין ממה שקורה ברצועת עזה". הוא כינה את עזה אחד ממחנות המעצר ההמוניים האכזריים של זמננו; נתניהו השיב בכינוי "רודן" והאשים את טורקיה בכך שהפכה ל"מקור מרכזי להפצת שקרים אנטישמיים".
אבל החזית שמדאיגה באמת את המערכות הביטחוניות בשתי המדינות נמצאת בסוריה. באוגוסט תקפה ישראל בסיס אווירי בצפון סוריה, זמן קצר לאחר שמשלחת צבאית טורקית ביקרה בו. בירושלים חוששים שנוכחות צבאית טורקית בסוריה תשנה את מאזן הכוחות ותגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר; באנקרה רואים בכך הפרה של ריבונות סוריה וניסיון למנוע את התאוששותה. כבר באוגוסט הזהירו גורמי ביטחון ישראליים, לפי הדיווחים, כי ההתקפות הפומביות של נתניהו וכ"ץ על טורקיה עלולות להוביל ל"הסלמה מיותרת". האזהרה הזו, כך מתברר, לא נקלטה.
ארדואן: "אין לנו עוינות לעם הישראלי"
מעניין לציין את הפער בין הטון של הדרג המבצע בטורקיה לבין המסר שארדואן עצמו מנסה לשדר לקהל המערבי. בראיון לשבועון האמריקני ניוזוויק, שפורסם ב-25 בספטמבר, אמר ארדואן כי "בישראל מלובה רטוריקה שגויה המכוונת להציג את טורקיה כמקור איום חדש", וקשר זאת ישירות לפוליטיקה הפנימית ולאקלים הבחירות. "לטורקיה אין עוינות עם העם הישראלי או עם כל חברה אחרת", הדגיש, והוסיף: "טורקיה אינה בונה את מדיניות החוץ שלה על תרחישי מלחמה בלתי נמנעת". הוא מנה את התקיפות הישראליות בסוריה ואת הסכם ההגנה בין ישראל ליוון כגורמי מתיחות מרכזיים.
באותו ראיון ביקש ארדואן גם לנטרל את החשש סביב הסכם ההגנה המשותף שחתמה טורקיה במכה עם פקיסטן וסעודיה. לדבריו, אין לראות בהסכם מהלך המכוון נגד איראן, ישראל או כל מדינה שלישית; הוא נשען על סעיף 51 של מגילת האו"ם, והתגובות במסגרתו ייקבעו לגופו של כל מקרה ולא באופן אוטומטי. וגם לוושינגטון שלח מסר: "אינני מגדיר את יחסי טורקיה-אמריקה דרך מדינה שלישית".
רקע: שלוש שנים של קריסה
ההסלמה הנוכחית היא שלב נוסף בהידרדרות ארוכה. ב-2022 עוד החזירו שתי המדינות שגרירים ודיברו על נרמול, אבל במאי 2024 הפסיקה טורקיה את כל הייצוא לישראל ואת כל היבוא ממנה, בנימוק של המצב ההומניטרי בשטחים. השנה, 2026, הייתה הסוערת מכולן. באפריל דיווחה אל-ג'זירה על מתקפה ישראלית על ארדואן, שבעקבותיה כינו גורמים בטורקיה את נתניהו היטלר של התקופה. ביוני הצהיר ארדואן שהביטחון שלנו מתחיל בדמשק ובביירות ושמהלכי ישראל מאיימים כעת על ביטחונה של טורקיה; נתניהו השיב שהדיקטטור אינו רשאי להטיף מוסר. בספטמבר הזהיר ארדואן מפני ניסיון לכתר את טורקיה.
סוריה היא נקודת החיכוך המרכזית. אנקרה רואה בממשל החדש בדמשק את השותף הטבעי שלה, ובכל תקיפה ישראלית בשטח סוריה ניסיון לחסום את השפעתה. ישראל, מצידה, רואה בנוכחות צבאית טורקית בסוריה איום ישיר על חופש הפעולה שלה בצפון.
ניתוח: בחירות בישראל, ציר חדש באזור
הקביעה של אנקרה שהפוסט של כ"ץ נובע מייאוש פוליטי לפני הבחירות איננה רק עקיצה. התקיפה על ארדואן נוחה לקמפיין בישראל, כי היא מציגה את הממשלה הנוכחית כמי שעומדת מול ציר האחים המוסלמים. אבל טורקיה של אוקטובר 2026 היא לא טורקיה של 2010. היא חלק ממסגרת הגנה רשמית עם ריאד ואיסלמבאד, היא מתווכת מרכזית מול חמאס, והיא מחזקת את מעמדה בדמשק.
בשורה התחתונה, ההתפתחות החשובה איננה הציוץ עצמו אלא מה שהוא חושף. ישראל מאיימת לחסל בכיר בחמאס שנפגש עם שר חוץ של מדינה החברה בנאט"ו, ובאותו שבוע אותה מדינה מציבה חיילים בסעודיה. אם האיום על אל-חיה יתממש, ובמיוחד אם בכיר חמאס ייפגע בזמן שהוא בשטח טורקי או בדרכו אליו, אנקרה תעמוד מול מבחן שלא ניתן יהיה לפתור בהודעה לעיתונות. בינתיים מסתפק ארדואן בקור רוח, אבל הוא בונה בשקט קואליציה שתהפוך כל עימות עתידי עם ישראל ליקר יותר. הימים שעד 27 באוקטובר, וחשוב מזה, זהות מי שירכיב את הממשלה הבאה בירושלים, יקבעו אם הסבב הזה יישאר מלחמה של ציוצים או יהפוך למשהו מסוכן הרבה יותר.
