שלוש שאלות נפרדות
מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שבה נהרגו כ-1,200 בני אדם ו-251 נחטפו, הייתה לדברי עארף באוואצ'ני אחד האירועים המכוננים של המאה ה-21 במזרח התיכון. לטענתו, כדי להבין את עומקו יש להפריד בין שלוש שאלות: ההחלטה של חמאס לצאת למתקפה, תפקידה של איראן בתמיכה בחמאס ובארגונים בעלי ברית, והשלכות האירוע על עתיד הפלסטינים ועל מאזן הכוחות באזור.
ההחלטה הצבאית ומחירה
המתקפה, הוא כותב, בוצעה באופן מתוכנן, והשאלה היא אם הנהגת חמאס צפתה את היקף התגובה הישראלית ואת תוצאותיה ארוכות הטווח עבור עזה. ההרס הנרחב ברצועה, הריגתם של בכירים ומפקדים רבים בארגון, מספר ההרוגים הגדול בקרב אזרחים, העקירה ההמונית ואובדן חלק מיכולותיו הצבאיות והניהוליות של חמאס מעלים לדבריו שאלה יסודית על היחס בין העלות לתועלת של האסטרטגיה שנבחרה.
איראן ואסטרטגיית ההשפעה האזורית
באוואצ'ני מבחין בין התמיכה ארוכת השנים של טהראן בחמאס ובין השאלה אם איראן הורתה ישירות על המתקפה. הוא מפנה לדיווח של רויטרס מ-4 בספטמבר 2024, שהתייחס לדברי התובע הכללי של ארצות הברית דאז מריק גרלנד; על פי טענות משרד המשפטים האמריקאי, הנאשמים קיבלו נשק וכן תמיכה פוליטית וכלכלית מממשלת איראן, לצד סיוע מחזבאללה.
לאורך שנים, הוא כותב, סיפקה איראן תמיכה כספית, צבאית וטכנית לכמה ארגונים חמושים באזור: חמאס, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן וארגונים שונים בעיראק. רשתות אלה משמשות מבחינתה כלי להרחבת השפעה פוליטית וצבאית וללחץ על ישראל ועל ארצות הברית, בלי להיכנס בעצמה לעימות ישיר.
הסכמי אברהם והמשוואה האזורית
אחת ההתפתחויות המרכזיות שקדמו ל-7 באוקטובר, לפי המאמר, הייתה הרחבת היחסים המדיניים והכלכליים בין ישראל למדינות ערביות. הסכמי אברהם מ-2020 הסדירו את יחסי ישראל עם איחוד האמירויות ועם בחריין, ולפני המתקפה התנהלו מגעים גם על נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. תהליך כזה, כותב באוואצ'ני, עלול היה לצמצם את השפעתה של איראן, ומכאן האינטרס שלה להגביר את חוסר היציבות.
הוא מפנה לדוח של שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי (CRS) מ-27 באוגוסט 2024, שבחן הסכמים אפשריים בין ארצות הברית לסעודיה שעשויים לקדם נורמליזציה סעודית־ישראלית, וכן את האפשרות שאיראן תבקש לחתור תחתם.
מעזה ללבנון ולים האדום
אחת התוצאות המרכזיות של 7 באוקטובר, לדבריו, היא שהעימות לא נותר בגבולות עזה: החיכוך בין ישראל לחזבאללה בגבול לבנון התעצם, ומתקפות החות'ים מתימן פגעו בנתיבי שיט מסחריים בים האדום. ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמאעיל הנייה חוסל בטהראן ביולי 2024, ומזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה חוסל בתקיפה ישראלית בביירות בספטמבר 2024.
אירועים אלה, הוא כותב, מעלים שאלה על ביטחונם של מנהיגי הארגונים המזוהים עם איראן: אם תמיכה חיצונית מגדילה את יכולות ההתקפה של ארגונים כאלה, האם היא מסוגלת גם להגן על ביטחונם ועל עתידם הפוליטי.
האם חמאס שירת את העניין הפלסטיני
העניין הפלסטיני, טוען באוואצ'ני, מחייב פתרון מדיני וצודק שבמרכזו זכויותיהם, ביטחונם ועתידם של הפלסטינים. לדבריו יש להבחין בין היעדים המוצהרים של ארגון כלשהו ובין התוצאות המעשיות של מדיניותו, ורק כך ניתן להעריך באחריות באיזו מידה מדיניות זו משרתת את הפלסטינים.
"השאלה המרכזית היא אם המזרח התיכון יוכל לפרוץ את מעגל העימות וההרס ולמצוא נתיב לשלום בר-קיימא, או שימשיך להיות זירת עימות בין כוחות אזוריים ובין-לאומיים"
כתב עארף באוואצ'ני, מנהיג מפלגת PSK הכורדית־איראנית
לאן הולך המזרח התיכון
עתיד האזור, מסכם המאמר, לא ייקבע על ידי אירוע אחד או מעצמה אחת, אלא על ידי שילוב של גורמים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים וחברתיים — ובהם טיפול בסכסוכי היסוד, הגנה על זכויות אזרחים, צמצום האלימות וביסוס מנגנוני דיאלוג ושיתוף פעולה אזוריים.
