העלייה באנטישמיות בעולם כבר אינה מסתכמת בתחושות או באירועים נקודתיים. בשנים האחרונות נרשמה נסיקה רחבה ומתמשכת במספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית, באירופה, בקנדה ובאוסטרליה, מגמה שהחלה עוד לפני 7 באוקטובר 2023 אך החריפה מאוד לאחר מכן.
דו"ח ג'יי 7, המרכז נתונים משבע הקהילות היהודיות הגדולות בתפוצות, מצא יותר מ-23 אלף תקריות אנטישמיות בשנת 2025 בלבד. בהשוואה לשנת 2022 מדובר בעלייה של כ-136%. בארצות הברית נרשמו בשנת 2024 יותר מ-9,300 מקרי תקיפה, השחתה והטרדה על רקע אנטישמי, הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז החל ארגון איי-די-אל לאסוף את הנתונים לפני יותר מארבעה עשורים.
גם באירופה נרשמה תמונה דומה. בצרפת זינק מספר האירועים האנטישמיים מ-436 בשנת 2022 ליותר מ-1,600 בשנה שלאחר מכן, ונותר ברמה גבוהה מאוד גם בהמשך. לפי נתוני ממשלת צרפת, תקריות אנטישמיות היוו בשלב מסוים כמעט שני שלישים מכלל האירועים האנטי-דתיים במדינה, אף שהיהודים מהווים מיעוט קטן מאוד באוכלוסייה.
על רקע זה בחן סקר ארצי חדש כיצד משפיעה התופעה על יחסם של ישראלים לאזרחות נוספת. הסקר נערך בקרב 502 משיבים מהמגזר היהודי בני 18 ומעלה על ידי מכון שילוב, והוזמן על ידי עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר-פקס-לוי, העוסק בהסדרת אזרחות זרה לישראלים ואזרחות ישראלית לזרים.
יותר משליש מהמשיבים הודו כי העלייה באנטישמיות בעולם מגבירה במידה רבה או רבה מאוד את הצורך בדרכון זר נוסף. כרבע נוסף אמרו כי התופעה מגבירה את הצורך במידה בינונית, מעט פחות מחמישית טענו שבמידה נמוכה, ורק מעט פחות מרבע טענו כי האנטישמיות כלל אינה משפיעה על הצורך.
התחושה הזו כמעט אינה משתנה בהתאם למצב הכלכלי. בקרב בעלי הכנסה נמוכה, ממוצעת וגבוהה נרשם שיעור כמעט זהה: סביב 35% מהישראלים בכל רמות ההכנסה סבורים כי גל האנטישמיות מגביר באופן משמעותי את הצורך באזרחות נוספת. הדמיון בין קבוצות ההכנסה חריג, שכן בשאלות נוספות שנבדקו בסקר, ובעיקר בנושאים כלכליים כמו יוקר המחיה, ניכרו פערים ברורים בין בעלי הכנסות שונות.
לדברי עו"ד פקס, ייתכן שהסיבה לכך היא שהאנטישמיות אינה נתפסת רק כאיום קונקרטי על יהודים החיים במדינה מסוימת, אלא מהווה חלק מתחושה רחבה יותר שהסביבה הבינלאומית נעשית פחות יציבה ופחות צפויה.
"יש כאן לכאורה סתירה. האנטישמיות שמדאיגה את הישראלים מתרחשת מחוץ לישראל, במקרים רבים דווקא במדינות שאזרחות זרה מאפשרת לחיות ולעבוד בהן. לכן, המסקנה המוטעית מהסקר עלולה להיות שהישראלים טוענים שהם רוצים לעבור לגור באירופה או בארה"ב בגלל עליית האנטישמיות. המנגנון שפועל פה הוא ככל הנראה שונה לחלוטין"
אמר עו"ד יהושע פקס, ממשרד דקר-פקס-לוי
לדבריו, עוינות גוברת כלפי יהודים וכלפי ישראל עלולה להתפרש כחלק מסביבה עולמית משתנה, שבה גם מעמדה הבינלאומי של ישראל, התמיכה בה ויכולתה להתמודד לאורך זמן עם האתגרים האזוריים נתפסים כפחות מובנים מאליהם.
"ידוע כי במצב של חוסר ודאות אנשים מנסים להרחיב את רשתות הביטחון שלהם. במצב כזה קיימת נטייה לגוון את האופציות הנתונות לבחירה, תוך הפחתת התלות באפשרות אחת. אזרחות נוספת יכולה לבטא בדיוק את הדבר הזה. היא לא מחייבת אדם לעבור למדינה אחרת, אבל היא מעניקה לו ולילדיו זכויות ואפשרויות שבהן יוכלו להשתמש אם המציאות בעתיד תשתנה"
הוסיף פקס
לדברי עו"ד פקס, ישראלים רבים המגיעים למשרדו בוחנים זכאות לאזרחות נוספת לא כחלק מתוכנית ממשית לעזוב את הארץ. פעמים רבות מדובר ברצון להקל על כניסה וטיול באירופה או במדינות שבהן קשה או בלתי אפשרי לבקר כישראלים, או להשאיר את הדלת פתוחה: לזכות באפשרות עתידית לעבוד, ללמוד או להתגורר במדינה נוספת, גם אם כרגע אין כל כוונה לעשות באפשרות הזו שימוש.
לדבריו, זהו הסבר הגיוני הרבה יותר לפרדוקס לכאורה העולה מהסקר: העלייה באנטישמיות בעולם אינה הופכת אותו בעיני הישראלים לבטוח יותר, אך הגאות בה מחזקת אצל רבים את התחושה שהעולם נעשה פחות צפוי, ולכן כדאי לצבור ביד כמה שיותר קלפים.
