כך אמר פרופ' אהרון קסל, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון, במהלך כנס שהתקיים במרכז הרפואי בני ציון בשיתוף עם עמותת יהל בנושא אלרגיות מזון - אבחון טיפול ודרכי התמודדות. הכנס, כלל הרצאות בנושא אלרגיה שבהן נמסר המידע העדכני והחדשני ביותר בתחום

כלים
מימין לשמאל - גב' מאיה ניר אליעז מהעמותה לאלרגיה למזון, ד''ר ורד שיכטר, גב' שלומית רדר יו''ר העמותה למזון. פרופ' קסל אהרון,  ד''ר תמר זילברג פסיכולוגית קלינית. צילום - שרית נס
מימין לשמאל - גב' מאיה ניר אליעז מהעמותה לאלרגיה למזון, ד''ר ורד שיכטר, גב' שלומית רדר יו''ר העמותה למזון. פרופ' קסל אהרון, ד''ר תמר זילברג פסיכולוגית קלינית. צילום - שרית נס

 

בכנס שהתקיים במרכז הרפואי בני ציון בנושא אלרגיות מזון - אבחון טיפול ודרכי התמודדות, סיפר יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון פרופ' אהרון קסל על כך, "שהעלייה בשכיחות האלרגיות קשורה בעיקר לשינוי באורח החיים. בשנים האחרונות מספר הניתוחים הקיסריים גדל, בלידה בניתוח קיסרי יש סיכוי ליותר מחלות אלרגיות מאשר בלידה וגינאלית וזאת משום שבניתוח קיסרי החיידקים המאכלסים את מערכת העיכול (מיקרוביום) דומים יותר לחיידקים על גבי העור של מאשר לחיידקי המעיים. לחיידקים אלה חשיבות בפעילות מערכת החיסון במעי. סיבות נוספות הן צריכת מזון תעשייתי עתיר סוכר ושומן ופחות מזונות ביתיים. שימוש רב יותר באנטיביוטיקה בגיל הצעיר הפוגע בחיידקי המעיים. ילדים שגדלו עם יותר ילדים בבית פיתחו פחות אלרגיות, כאשר ילדים שגדלו בסביבה כפרית בסמיכות לבעלי חיים פיתחו פחות אלרגיות כי הם נחשפו ונחשפים לתוצרי חיידקים באופן קבוע שתורמים למערכת חיסון שאינה מפרישה חלבונים התומכים בפיתוח אלרגיה. כיום, מבינים שחשיפה מוקדמת למזונות כגון בוטנים וביצים עשויה למנוע אלרגיה".

פרופ' אהרון קסל, אמר עוד, "בחלק מהמזונות בעיקר בחלב, האלרגיה נוטה לחלוף עם הגיל. 90% מהאלרגיות לחלב יחלפו עד גיל 5 שנים. ככל שגדלים האלרגיה הופכת להיות יותר מסוכנת. אנו פחות רואים תגובות קשות או מסכנות חיים בילדים מתחת לגיל 3 שנים בחשיפה לאלרגן לעומת מתבגרים. התמותה מאלרגיה למזון יותר גבוהה בעשור השני והשלישי לחיים ובמקרים רבים לא הייתה תגובה קשה בחשיפה מוקדמת יותר. במקרים של חשיפה לאלרגן בעת שתיית אלכוהול, מחלות חום ופעילות גופנית התגובה עלולה להיות קשה. התגובה של ילד עם אסטמה קשה יותר".

מהכנס עולה כי, כיום, על מנת לקבוע לאיזה מזון הילד אלרגי, עושים בדיקות דם או טסט עורי ומחפשים את נוגדן ה- IGE לאותו מזון. כל מזון מורכב ממספר חלבונים כאשר בעזרת אלרגיה מולקולרית ניתן לומר לאיזה חלבון הילד אלרגי ובכך נוכל לדעת מה הסיכון לתגובה קשה יותר או אלרגיה ממושכת יותר. בקרוב ניתן יהיה לערוך את הבדיקות הללו במרכז הרפואי בני ציון. זה תחום שנמצא עכשיו במחקר וכרגע החיזוי הטוב ביותר הוא לגבי בוטנים. כדי לתת חיזוי טוב צריך למפות את כל המרכיבים שיכולים להיות אלרגיים אליהם.

מה צפון העתיד? לדברי פרופ' קסל, "אנו משתתפים בחקר בנושא אלרגיה לבוטנים בו מנסים לזהות אזורים שאנשים מגיבים להם ולשנות את מבנה הבוטן מבחינה גנטית על מנת להקטין את הסיכוי לפיתוח אלרגיה לבוטנים ".

כמו כן, בכנס הרצתה מומחית ברפואת ילדים ובאימונולוגיה קלינית בבית החולים הלל יפה בחדרה, ד"ר ורד שיכטר שסקרה את נתוני האלרגיה, "יש עליה במחלות האלרגיה בתקופה האחרונה. 4-6% מהילדים סובלים מאלרגיה למזון, כאשר חלקם אלרגיים ליותר ממזון אחד. לעומת מבוגרים שהאלרגיה למזון עומדת על 2%. אלרגיה תלויה גם במדינה שבה נמצאים. לדוגמא אצלנו בארץ אלרגיה לשומשום תופסת מקום מרכזי. ניתן לפתח אלרגיה לכל מזון אך יש מזונות שכיחים יותר".

ד"ר שיכטר סקרה את גורמי הסיכון לילד לפתח רגישות למזון, "אצל בנים יש יותר רגישות מאשר אצל בנות, חסר ויטמין D וילדים עם רקע אטופי מפתחים יותר אלרגיה למזון. ועוד נושא מאד חשוב, חשיפה מוקדמת לבוטנים וביצים עשויה למנוע אלרגיה למזון.

דרכי הטיפול באלרגיה: ראשית, הדרכת הורים, גנים, בתי ספר, מסעדות. חשובה תזונה נכונה שכוללת ויטמין D וכמובן פנייה לתזונאית. חשוב להדריך הורים איך להשלים את התזונה. והנושא החשוב ביותר הוא מזרק האפיפן, שהינו מציל חיים, כאשר את מזרק האפיפן חשוב להזריק במהירות האפשרית בעת זיהוי תגובה מסכנת חיים כמו כן ניתן לתת במקרה הצורך מזרק שני בהפרש של 5 דקות".

בנוסף, הרצתה בכנס ד"ר תמר זילברג, פסיכולוגית שהרצתה על אסטרטגיות התמודדות עם דחק הנובע מבעיות בריאותיות.

מן הראוי לציין כי, המכון לאימונולוגיה לאלרגיה במרכז הרפואי בני ציון משלב שירות קליני של מרפאות לחולי חוץ ומתן ייעוציים במחלקות ע"י רופאי המכון עם שירותי מעבדה ייעודיים. באחריות המכון שתי מרפאות למטופלי חוץ:

הראשונה מרפאה העוסקת בטיפול במבוגרים הסובלים מאלרגיות בדרכי נשימה כגון - אסטמה ונזלת אלרגית, אלרגיה למזון ותרופות. כמו כן, אחד הנושאים העיקרים שבהם עוסקת המרפאה הינו אורטיקריה כרונית. לצוות המרפאה ניסיון רב שנים בטיפול באורטיקריה כרונית ומעקב אחר החולים, כולל שימוש בטיפולים המיועדים לחולי אורטיקריה קשה שאינם מגיבים לטיפול. המרפאה מהווה אחד מ-3 מרכזים עיקריים בארץ לטיפול ומעקב אחר חולים הסובלים מאנגיואדמה תורשתית.

השנייה מרפאה אשר עיקר עיסוקה הוא ילדים הסובלים מאלרגיה למזון, נזלת אלרגית וכן אסטמה אלרגית. במסגרת המרפאה מבוצעים מבחני תגר למזון ולתרופות. כמו כן, המרפאה משמשת מרפאת מעקב לילדים שאושפזו במחלקת ילדים וסבלו מדלקת מפרקים.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS