הילד גדל ובשעה טובה נכנס לגן חדש או כבר עולה לכיתה א'. ההתרגשות בבית בשיאה, הציוד כבר מוכן וההורים מצפים לראשון לספטמבר אך אז מתחילים להרגיש שהילד קצת חרד וישנה מצוקה ריגשית.

להרגיע את התלמידים
להרגיע את התלמידים

"החשוב מכל" אומרת ד"ר אלידה מגור, רופאה מומחית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרפאות "מאוחדת", "היא לעטוף את הילד בתחושת ביטחון. מידע מוקדם והכרת המסגרת החדשה והצוות החינוכי, יחד עם העברת מסר של חוויה חיובית, לימודית וחברתית, מקלים משמעותית על הילד את ההשתלבות במסגרת החדשה".

ומה קורה אם הילד ממש מסרב ללכת לגן או לבית הספר?

"יש להבין כי המצוקה הריגשית שהילד נתון בה הינה תוצאה של פחדים, חרדות ובעיקר חרדת נטישה, חוסר ביטחון עצמי, תחושת דחיה והשפלה חברתית או בדידות, תופעה המוכרת כחרדת בית הספר. עם זאת, לעיתים מדובר רק במניפולציה שהילד מפעיל על הוריו על מנת להשיג מהם דבר מה.".

מהי תחושת הפחד המלווה את הילד?

"תחושת הפחד בדרך כלל מופיעה לפני הכניסה למסגרת החדשה אך יכולה להופיע גם במהלך השנה וכדאי להיותך מוכנים לה. הפחדים הינם רבים: הפחד מהלא נודע, כשהילד אינו יודע לקראת מה הוא הולך ולכן הדיומיון שלו עובד שעות נוספות, הפחד מהמפגש החברתי- האם יהיו לו חברים? האם יציקו לו חלילה? הפחד מהמורה החדשה, מכישלון במבחנים ומאי עמידה בדרישות, הן של ההורים והן של המורים. לעיתים עלולה להופיע גם חרדה הימנעותית, הנובעת מפחד מהישנות מקרה מביש כגון העלבה או השפלה שהילד עבר. הילד חושש מדחיה ולכן מסרב מראש ללכת לבית הספר או לגן. במרבית המקרים, חרדה קשורה למה שקורה בבית, להיפרדות מההורים, למעבר הלא צפוי. לעיתים לילד תחושה שאם יעזוב את הבית יקרה שם משהו חלילה ולא יוכל לסייע. כאשר המצב בבית לקוי, כגון מצב גירושים, אלימות במשפחה, מחלה או מוות, הילד יפתח חרדה מהפרידה. גם הולדת אח קטן עלולה לגרום לחרדה ופחד מפני דחיה ובדידות, הילד יחשוש שכל תשומת הלב תופנה לעולל בזמן שהוא במסגרת הלימודית."

האם החרדה עלולה להתבטא במיחושים גופניים?

"כן בהחלט. ילד הסובל מחרדת כניסה למסגרת חדשה עלול להתלונן על מיחושים גופניים שונים, במטרה שישאירו אותו בבית: כאבי ראש או בטן, חולשה ברגליים או בגוף, בחילות, הקאות, שלשולים או תחושת עילפון, ועל פניו נראה כי הוא ממש סובל. לפעמים הוא יסרב לקום בבוקר מהמיטה או ינעל את עצמו בשירותים והוא אף עשוי להתעמת עם ההורים בכל בוקר מחדש סביב שעת היציאה מהבית אל המסגרת הלימודית. לרוב, העימותים יתרחשו ביום ראשון, לאחר מנוחת השבת או לאחר חופשה כלשהי, בה היה בריא לחלוטין, כאשר הילד אמור לחזור למסגרת ולהיפרד מהוריו. ברוב המקרים, כאשר מוותרים לילד ומאפשרים לו להישאר בבית, הוא מתפקד כרגיל ושוכח מהמיחושים.. עד למחרת בבוקר."

אם כן, כיצד מתמודדים נכון עם החזרה למסגרות?

"הדגש בטיפול צריך להיות על חזרה לבית הספר בצורה ברורה וחד משמעית, מתוך קביעה שאין ברירה אחרת. יש להסביר לילד שכל עוד אין סיבה בריאותית בדוקה על ידי רופא, הולכים לגן ולבית הספר. אפשר גם לציין שזו חוק מדינה. עם זאת, יש לטפל בפחד, אין ללעוג לילד אלא להכיל אותו, להבין אותו ולתמוך בו. פחד הינו מנגנון חיוני לגוף לצורך קיום והישרדות אך כאשר הוא קיצוני, הוא עלול לפגוע בתפקוד התקין של האדם ולגרום לתגובות פיזיולוגיות כגון: רעד, הזעה, דופק מהיר, יובש בפה, תחושת מחנק בגרון, לחץ בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת וכאבי גוף שונים. חשוב להיות בקשר עם הצוות החינוכי ולבדוק שאין סיבה ממשית לפחד ולמצוקה וכן אין לתת לילד "פרס" או תעסוקה אחרת בזמן הישארותו בבית על מנת שיבין שמקומו בבית הספר ובגן.והעיקר, שתהיה לכולנו שנה טובה ומוצלחת וילדים בטוחים ושמחים".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS