"סורק שהמכסה שלו הושאר פתוח, רגיש לשינויים באור שסביבו ואפשר להשתמש בו כ'דלת אחורית' לרשת של החברה".
החוקרים ערכו כמה הדגמות על מנת להעביר הודעה למחשבים המחוברים לסורק שולחני. באמצעות שימוש באור לייזר ממרחק של עד 900 מטרים, וכמו כן על רחפן מחוץ לבניין המשרד שלהם. החוקרים שלחו בהצלחה הודעה המפעילה נוזקה דרך הסורק. .
בהדגמה אחרת, החוקרים השתמשו בטלפון חכם מסוג "גלקסי 4" על מנת לפרוץ לנורה חכמה (באמצעות גלי רדיו), שנמצאת באותו חדר שבו נמצא הסורק. באמצעות תכנה שכתבו, הם גרמו לנורה החכמה להפיק אור מהבהב, ששלח בתוך שניות את ההודעה המפעילה את הנוזקה. .
כדי למתן את הפגיעות הזו, החוקרים ממליצים לארגונים לחבר סורקים לרשת באמצעות שרת פרוקסי – מחשב המשמש כמתווך – שימנע את יצירת הערוץ הסמוי. עם זאת, פתרון זה יכול להיחשב פתרון קיצוני, משום שהוא גם מגביל הדפסה ושליחת פקסים מרחוק במכשירים משולבים.
"אנחנו מאמינים שהמחקר יגביר את המודעות לאיום הזה ויוביל לנהלי סריקה מאובטחים, שימנעו מהתוקף ליצור ערוץ סמוי כזה באמצעות מקורות אור חיצוניים, נורות חכמות, טלוויזיות או מכשירים אחרים הקשורים ל'אינטרנט של הדברים'", אומר נשיא.
פרופ' עדי שמיר מהמחלקה למתמטיקה שימושית במכון וייצמן למדע הגה את הפרויקט כדי לזהות חולשות חדשות, שנוצרות באמצעות יצירת ערוץ סמוי ברשת המחשב.
המנחה של בן נשיא לעבודת הדוקטורט הוא פרופ' יובל אלוביץ', חבר סגל במחלקה להנדסת מערכות תכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנהל מעבדות "דויטשה טלקום" באוניברסיטה . פרופ' אלוביץ' משמש גם כמנהל מרכז המחקר לאבטחת סייבר באוניברסיטה.
