מערת עלמה בצפון תיסגר למטיילים עד אמצע יוני 2017 לצורכי מחקר בשל מצבה המדאיג של אוכלוסיית העטלפים. מערת עלמה שבגליל העליון, שבה נרשמה ירידה דרסטית במספר העטלפים, נבחרה לשמש חלוצת המחקר בנושא. המחקר נועד לספק תובנות חדשות באשר לדרכים שבהן ניתן להגן על עטלפי החרקים בישראל, הנתונים בסכנת הכחדה ולהם ערך אקולוגי משמעותי לאדם ולסביבה

כלים
צילום: שרית פלצ'י מיארה
צילום: שרית פלצ'י מיארה

 

מטיילים רבים, בהם חובבי מערות מושבעים, יודעים שבעונת החורף (נובמבר עד סוף מארס) הגישה אל כמה ממערותיה המוכרות של ישראל אסורה. הסיבה לכך נעוצה ברצון ובצורך להגן על אוכלוסיות עטלפי החרקים, הנתונה בסכנת הכחדה ומתגוררות במערות אלו, מפני הפרעות, במיוחד בתרדמת החורף (היברנציה).

עם זאת, ממידע חדש שנצבר בישראל, עולה כי בקרב חלק גדול ממיני העטלפים בארץ, תרדמת החורף זניחה - ולעתים כלל אינה קיימת - משום שהחורף בישראל חם יחסית ואינו מאפשר תרדמת חורף עמוקה. משמעות הדבר שבעונה זו ישנה פעילות של עטלפי חרקים בארץ, בשונה מארצות צפוניות. מסקנות אלו זוכות לחיזוק ממחקרים שנערכו במדינות נוספות השוכנות באזור אגן הים התיכון. עוד עולה מהמחקרים האחרונים כי העונה הרגישה לעטלפים בישראל היא דווקא עונת הרבייה – בשלב ההמלטות וגידול הצאצאים. הרבייה מתרחשת באביב וגידול הצאצאים נמשך עד תחילת הקיץ.

לאור כך, במטרה לבסס את המסקנות הללו, הוחלט ברשות הטבע והגנים להמשיך ולחקור את הנושא לעומק במערת עלמה שבגליל העליון. במסגרת זאת, בשל עבודות הניטור ואיסוף הנתונים, תישאר המערה סגורה לביקורי מטיילים באביב, ותיפתח שוב לקהל הרחב באמצע חודש יוני 2017. החוקרים מקווים כי בתקופה זו ייאספו נתונים שבעזרתם ניתן יהיה ללמוד כיצד ניתן לאושש את אוכלוסיית העטלפים במערה, ואף למצוא דרכים חדשות ויעילות להגן עליה בעתיד.

לדברי ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "הבחירה במערת עלמה נובעת מכך שאוכלוסיית העטלפים במערה זו נחקרת באופן שיטתי מזה 20 שנים, וזוהי גם המערה היחידה בצפון הארץ שבה נרשמת ירידה ניכרת במספר העטלפים".

דולב מציין כי, "בשנים האחרונות נרשמת ירידה דרסטית באוכלוסיית העטלפים במערה: עד שנת 2008 נספרו בה אלפי פרטים מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן – המספר ירד למאות בלבד. מאז שנת 2011, הנתונים הופכים להיות מבהילים: עשרות פרטים בלבד נספרים מדי שנה בעונת הקיץ".

לעטלפים ערך אקולוגי רב לסביבה ולאדם

למרות תדמיתם השלילית יחסית, עטלפי החרקים מועילים מאוד לאדם מעצם היותם "מדביר ביולוגי" יעיל במיוחד בזכות נטייתם לאכול יתושים וחרקים המזיקים לחקלאות, בהם מיני עש ופרפרי לילה. עטלף חרקים קטן, שמשקלו 5 גרם, אוכל בלילה אחד כמחצית משקל גופו, כלומר כאלף יתושים!. בנוסף מהווה עטלף החרקים גם ביו-אינדיקטור (מחוון ביולוגי) שכן ידוע שגודל אוכלוסיית העטלפים יכול להעיד על בריאות המערכת האקולוגית, כלומר אוכלוסייה זו היא מעין מחוג ביולוגי לחוקרים ולאקולוגים. מלבד יתרונות אלו גם המדע יוצא נשכר. חוקרים העוסקים בהארכת חיי האדם לומדים לא מעט מהפיזיולוגיה של העטלף, ואחרים עשו מחקרים על האקולוקציה, שעל בסיסה פותחו טכנולוגיות כמו הסונאר, המשמש לניווט.

למעשה, רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (29 מתוך 32) בסכנת הכחדה. כמה מינים אף נכחדו מנופי ארצנו. הסיבות נעוצות בהרעלות ובהדברות, המכוונות למזיקים שונים אך פוגעות גם בעטלפים, וכן בהפרעות מצד מטיילים במערות, שהן בית גידול עדין ומורכב.

אחת האפשרויות לצמצום הדרמטי עלולה להיות מעומס מבקרים כבד, שמשפיע באופן חמור על יכולתם של העטלפים להתקיים ולגדל צאצאים במערה זו. על פי הערכות, למעלה מ-10,000 מטיילים פוקדים את מערת עלמה מדי שנה בשנה. עומס מבקרים רב, ובפרט בעונת גידול הצאצאים, עלול להיות הגורם לדחיקתם ממערה ייחודית זו ולירידה בפעילות עטלפי החרקים בה.

לרעש, לאורות הפנסים ולהמולה הנלווית לביקורי המטיילים השלכות אקולוגיות חמורות. כך למשל, נקבות העטלפים חשות בסכנה ויוצאות מן המערה בחיפוש אחר מקום משכן אחר, כאשר לא ברור האם ישנו מקום משכן מתאים באזור הקרוב. הדבר עלול לגרום לכך שנקבת העטלף לא תצליח לגדל את צאצאיה.

בתוך כך רשות הטבע והגנים השיקה לאחרונה קמפיין ארצי נרחב למען חיות הבר, תחת הכותרת "כדי שחיות הבר יהיו פה גם מחר", שנועד להעלות את מודעות הציבור לנושא חיות הבר בסכנת הכחדה. העטלף נבחר לקמפיין כאחד מ-5 מיני הדגל יחד עם הצבי הישראלי, הנשר, הסלמנדרה וצב הים ובמסגרתו הוצגה לקהל הרחב החשיבות בשמירת חיות הבר והדרכים לשמור עליהן.

מערת עלמה: נחשבת לאחת הארוכות והמיוחדות בישראל

מערת עלמה, שממוקמת בגליל המזרחי בתוך שמורת טבע נחל חצור, באזור המושב עלמה ושטחי החקלאות של רייחניה, מאפשרת למטיילים חובבי אתגרים לרדת לעומק של כ-108 מטרים מתחת לפני הקרקע מבלי להזדקק לציוד מיוחד, ואורכה כחצי קילומטר. המערה אף "מככבת" באגדות ומסורות קדומות, ובהן מסורת שלפיה עולי בבל עלו דרכה לארץ ישראל ואף כי היא מחוברת ישירות לירושלים. נתוניה הגיאוגרפיים הייחודיים וענן המסתורין שנקשרו בה, הפכו את מערת עלמה לחביבה על מטיילים ומבקרים רבים. במערת עלמה מתגוררים כמה מיני עטלפי חרקים, עם ייצוג בולט לכנפן ולנשפון גדות.

בעבור המטיילים, החדשות הטובות הן כי כבר באמצע חודש יוני תיפתח שוב מערת עלמה לביקור. בנוסף, עם המשך המחקר והניטור במערה זו, ובהמשך גם במערות נוספות בארץ , יש סיכוי שבעתיד הלא-רחוק תותר כניסת מבקרים למערות מסוימות בחורף, ואילו עונת האביב תוקדש לשמירה על העטלפים.

 

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS