העלות למשק: מעל מיליארד שקלים. שרת המשפטים שקד: "בזבוז כספי ציבור וסרבול המערכת" דו"ח 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' שבחן את קצב הגידול בשיעור העובדים במגזר הציבורי בין השנים 2009-2015 מצא כי מספר המשפטנים בשירות המדינה עלה בשיעור של כ-27%, כ-50% יותר מהגידול הכללי בשירות המדינה, כשסך כל עובדי השירות הציבורי גדל ב-18.2%.
תוספת משפטנים פי 3 מתוספת אחיות הזינוק החד במספר המשפטנים בקרב עובדי המדינה בולט על רקע העליות המתונות במספר העובדים בעלי מומחיות אחרת. בנוסף, העסקת המשפטנים היא היחידה שרושמת גידול רציף לאורך התקופה שנבדקה.
כך נרשם פער של 35% בין הגידול במספר המשפטנים בשירות הציבורי לבין הגידול במספר הרופאים - שרשמו את הגידול השני בגודלו בשנים אלו, ומספרם עלה ב-21% (לאחר קיפאון מתמשך בשנים שקדמו לבדיקה).
הגידול במספר המשפטנים בשירות הציבורי הוא פי 3 מהגידול במספר האחיות, שגדל רק ב-9%. מספר העובדים הסוציאליים גדל ב-20%, והמהנדסים ב-16% בלבד.
נתון נוסף מלמד כי העסקת המשפטנים היא היחידה העולה באופן רציף, ללא כל ירידה או קיפאון, לאורך כל התקופה שנבדקה.
גידול חד יוצר 'מעגל קסמים' מחברי הדו"ח, עורכי הדין זאב לב ושמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה כותבים כי "גידול חד וברור שכזה לאורך השנים מחייב בחינה ומחשבה האם ישנה הצדקה לשיעור גידול שכזה דווקא במספר המשפטנים המועסקים ע"י המדינה, והאם מספרם העצום של המשפטנים בשירות הציבורי מצדיק את העלות הכספית שהם עולים למדינה?".
עוד נאמר כי "הגידול העצום במספר המשפטנים אינו נובע כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, או בכלל השירות הציבורי, אלא כתוצאה מהגידול בתופעת ה"משפטיזציה" – החל מרגולציה גוברת המחייבת יותר ויותר משפטנים לתחזוקה, וכלה בהרחבת סמכויות היועצים המשפטיים, המחייבים שכירת יותר משפטנים ויועצים לצורך יישומן".
בתנועה למשילות ודמוקרטיה מסבירים כי "גם הרחבת והחמרת הגישה כנגד עבירות שונות הנוגעות לנבחרי ציבור, כגון ההחמרה בעבירת השוחד וניגוד עניינים, מחייבת את נבחרי הציבור – בין אם במשרדי הממשלה ובין ברשויות המקומיות – להעסיק יותר ויותר משפטנים לצורך עמידה בכללים המחמירים ולא פעם מחמירים מדי".
חוקרי התנועה אומרים כי העסקת משפטנים רבים יוצרת "מעגל קסמים", כאשר ריבוי המשפטנים במשרדי הממשלה מוביל לעודף משפטיזציה ובחינה דקדקנית יותר, לעיתים באופן מוגזם ואף ללא סמכות בחוק, של פעולות הרשות, דבר שמוביל לרגולציה נוספת ולצורך במשפטנים נוספים.
עלויות שכר והשפעות נוספות מעבר לריבוי הרגולציה ולעלויות העקיפות שיוצר ריבוי המשפטנים בשירות הציבורי, קיימת עלות ישירה שמוטלת על קופת המדינה כתוצאה מעודף ההעסקה של משפטנים.
החריגה בגידול המשפטנים ביחס לגידול הכללי באה לידי ביטוי בהיקף שכר ברוטו של למעלה מחצי מילארד ₪ באותן שנים. אם מוסיפים לכך את עלויות השכר, ואת שכר המשפטנים המועסקים בחוזה אישי, לצד עלויות בחללי העבודה ועובדי מנהלה, העלות נאמדת ביותר ממיליארד שקלים בשבע השנים האחרונות. נכתב כי עודף הרגולציה משפיע על היכולת לקדם פרויקטים ממשלתיים, לשחרר קרקעות לבניה, מקשה על עשיית העסקים והמסחר, ומחייב גם גורמים פרטיים הפועלים מול הרשויות להיעזר בעורכי דין מטעמם, דבר שגורר "יוקר מחיה" בצורה ישירה ועקיפה.
המלצות: ועדה ממשלתית לבחינת הצורך בגידול המשפטנים לדו"ח ישנה שורת המלצות מאת התנועה למשילות ודמוקרטיה. בין היתר ממליצה התנועה לממשלה למנות ועדת שרים לבחינה קפדנית של הצורך בריבוי גדול כל כך במספר המשפטנים, לבדיקת הצורך האמיתי במשפטנים בשירות הציבורי ואת עלותם למשק.
מומלץ כי עד לקבלת מסקנות הועדה, נכון לשאוף להקפיא את מספר המשפטנים בשירות הציבורי, לפחות עד שמספרם יתאזן עם גרף הגידול הכללי בשירות הציבורי וכן לבחון את עומס הרגולציה המשפטית במשרדי הממשלה השונים, ולפעול להפחיתה ככל הניתן.
שרת המשפטים: סרבול המערכת ובזבוז שרת המשפטים איילת שקד הגיבה לפרסום הממצאים ואמרה כי "לצערי, שיטת 'הכל שפיט' פגעה קשות במערך השירות הציבורי שכן כל החלטה מנהלית מגיעה היום לפתחו של בג"ץ וכל סוגיה מצריכה ייעוץ משפטי".
עוד אמרה שקד כי "במקום לפשט תהליכים ולתת לממשלה להתנהל ולנהל את המדינה אנחנו מתעסקים בהוספת תקנים נוספים למשפטנים, תקנים המבזבזים את כספי הציבור וגורמים לסרבול המערכת".
עו"ד זאב לב אומר כי "במקום לחפש את הסיבות ליוקר המחיה ולבירוקרטיה הישראלית מתחת לפנס, חובה לתת את הדעת על תופעת עודף המשפטנים בשירות הציבורי. אין ספק כי חלק גדול מהפתרון נמצא שם".
התנועה למשילות ודמוקרטיה הינה עמותה רשומה העוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת ישראל: הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות. המוסד עוקב, חוקר, מפרסם, מקדם חקיקה ורפורמות בממשק שבין הרשות הנבחרת, המבטאת את הכרעות הרוב ואת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית לבין הרשות השופטת המופקדת על זכיות הפרט, מניעת שחיתות ושלטון החוק.
