על פי החוק החדש, תוסמך הוועדה לביקורת המדינה למנות בודק חיצוני שישמש כ"מבקר למבקר" ויבחן את התנהלות משרד מבקר המדינה בנוגע לניהול הכספי, מינויים, יעילות, טוהר המידות ועוד. המבקר החיצוני יגיש לוועדת הביקורת דו"ח אחת לשנה.
בנוסף, יוגבל בחוק משך הטיפול בתלונות של חושפי שחיתויות כנגד מעסיקיהם בשירות המדינה. נציב תלונות הציבור במשרד המבקר ייתן מענה לתלונת חושף שחיתות שהלין על הפרת צו הגנה לא יאוחר מ180 יום מהגשת התלונה. כמו כן, יחייב החוק את משרד המבקר לדון בכל חצי שנה בצו הגנה קבוע או זמני של חושף שחיתות ולתת את הדעת על המשך טיפול במקרה.
חה"כ רוזנטל בעל רקע וניסיון בחשיפת שחיתויות
סעיפים אלו הובאו מאחר וחושפי שחיתויות רבים העידו כי הימשכות הטיפול וגרירת הרגליים במשרד המבקר שלעיתים נמשכה מספר רב של שנים הותירה אותם חשופים להתנכלויות קשות ולפיטורים.
עוד קובע החוק כי בתביעה בגין התנכלות או פיטורים של חושף שחיתות, תועבר חובת ההוכחה מהעובד – למעסיק. כך, יאלץ המעסיק להוכיח בבית המשפט כי שינוי תנאי העסקת העובד לא נוגעת לעובדה שחשף שחיתות. בנוסף צו הגנה לחושף שחיתות יקבל לראשונה מעמד של ראויה מוכרת בבית המשפט וכן, במקרה של תלונות חוזרות על שחיתות כנגד אותו אדם, יחוייב המבקר להעביר את המידע ליועץ המשפטי לממשלה.
החוק נדון ונוסח במשך מספר חודשים בשיתוף פעולה בין ח"כ רוזנטל ויו"ר הקואליציה ח"כ ביטן וצפוי לתמיכה רחבה בכנסת.
