חיים נחמן ביאליק כתב פעם "חגים הם ממש כהרים - הם העדות למגוון השינויים והזעזועים שהתרחשו מתחת לקרקע האומה". הדבר נכון לגבי ט"ו בשבט, שסיפור גלגולו הוא עדות מרתקת למסע התחדשות היהדות בישראל. הנה אט-אט התפתח לו חג ישראלי, כזה ששורשיו בעבר, אך הוא נוגע במציאות הישראלית.
ראשיתו של ט"ו בשבט בהיותו אחד מארבעת ראשי השנה שהיו נהוגים בימים עתיקים. היום היה, כפי הנראה, המועד הקובע למיסוי פרי העץ. החורבן והגלות הובילו לשינוי ביחס לט"ו בשבט שהפך ליום לימוד בקהילות היהודים ברחבי העולם כדי לשימור על זיכרון הארץ האבודה, יופייה וטיב פירותיה. בעלי היכולת טרחו להניח על שולחנם פירות יבשים שהובאו מארץ האבות והאימהות. נעמי שמר הטיבה לבטא את הדבר בשירה "שלג על עירי" (שבמקור התייחס לעיר בגולה האירופית), כשתיארה את הפרי שהגיע מארץ ישראל: "ובתוך הפרי", כתבה, "כל געגועיי".
חוקרים מייחסים את סדר ט"ו בשבט הראשון למקובלי צפת, שהתכנסו בבית המדרש סביב שולחנות לאכול מפרי הארץ וללמוד סוגיות הקשורות בארץ ובפירותיה. מאוחר יותר הרחיבו וקבעו סדר קבוע לאכילת פירות הארץ, שמבוסס על המשמעות הסמלית של הפירות השונים. ראשית נאכלו פירות שרק תוכם נאכל, המסמלים את עולם העשייה, אחר כך פירות שרק חלקם החיצוני נאכל, המייצגים את עולם היצירה, ולבסוף פירות הנאכלים בשלמותם שמייצגים את עולם הבריאה. כמיטב מסורת העם שתו בסדר גם יין, המסמל שפע ואושר, בצבעים שונים המסמלים את המעבר בין עונות השנה.
סדר ט"ו בשבט התפשט בקהילות ישראל בתפוצות וממש בימים אלה זוכה לעדנה וללבוש מתחדש במדינת ישראל. בשנים האחרונות, עם גבור המודעות לאיכות הסביבה ולהפרת האיזון בין האדם והטבע נמצא בסדרי החג החדשים בקהילות רבות, לצד מיטב השירה וההגות היהודית בת זמננו, קריאת וידוי אקולוגי הבנוי על סדר הוידוי הנהוג בימים הנוראים, אך מתייחס למציאות של עולם רווי עשן ופיח, זיהום ימים ואגמים, הררי אשפה שנערמים במקומותינו ועוד. אנו קוראים ומבקשים מעצמנו ומהאל לחזק את ידינו, לטהר את המזוהם, לרפא את הפצוע, לשקם את הנהרס ולהעריך את היקר. פרקי הלימוד והשירה עוסקים לא רק ביופי הארץ ופירותיה, אלא גם ביופיו של העולם שהוא בבחינת פיקדון יקר שהושם בידינו.
העניין ההולך וגובר בציון החג בדרך זו הוא עדות מדהימה לכוח היהדות להתחדש בישראל ולהוסיף אפיקי יצירה וקהילה חדשים למגוון מתפתח של טקסי מעגל חיים אלטרנטיביים שיהודים כה רבים בוחרים בהם. השנה, לצד אכילת הפרות היבשים שרובם מגיעים ממרחבי טורקיה והעולם, איכלו ממיטב פירות הארץ, אך הקדישו גם זמן ללימוד ובעיקר - הפנימו שאנחנו מחזיקים בפיקדון יקר שראוי שלא נחריב אותו.
הרב מאיר אזרי הוא יו"ר מרכזי דניאל ליהדות מתקדמת – מרכז התרבות ובית הכנסת של היהדות הרפורמית בתל אביב-יפו
