משרד הרווחה הציג את החוק לצמצום מקרי רצח ילדים בידי הוריהם - יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון, יוזמת החקיקה: "נגיש את החוק לוועדת השרים בימים הקרובים". החוק יעגן מערכת של דיווח ומעקב בכלל הרשויות ומשרדי הממשלה לאיתור מקרי חירום. אם לילדה שנרצחה: "במקרה בו האם מוכה גם הילדים בסיכון"

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון חירום בנושא רצח ילדים בידי הוריהם. הדיון עסק באי יישום המלצות דו"ח וינטר. צילום: דוברות הכנסת
הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון חירום בנושא רצח ילדים בידי הוריהם. הדיון עסק באי יישום המלצות דו"ח וינטר. צילום: דוברות הכנסת

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון חירום בנושא רצח ילדים בידי הוריהם. הדיון עסק באי יישום המלצות דו"ח וינטר, בחקיקת משרד הרווחה ויו"ר הוועדה בנושא וב-"אפקט ההדבקה" הנגרם מפרסום המקרים בתקשורת.

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: "תופעת רצח הילדים בידי הוריהם היא תופעה כואבת וקשה מנשוא. בדיון נבקש ללמוד ולהבין גם מה המניעים שעומדים מאחורי סיפורי האסונות כדי שנוכל למנוע אותם בעתיד. נדבר על תהליך חקיקה המסתמכת על דו"ח וינטר יחד עם משרד הרווחה על מנת שנוכל להביא הצעה ברת קיימה. כמו כן, ניגע בתפקידה של התקשורת בנושא, כאשר ייתכן שחלק מהאירועים שקרו לאחרונה התרחשו בעקבות פרסומים. אני מקווה שנצא עם יותר כלים ומודעות כדי שנוכל למנוע אסונות בעתיד".

מוטי וינטר סמנכ"ל משרד הרווחה לשעבר שעבד בראש וועדת וינטר שעל מסקנותיה בוסס חוק המסדיר העברת מידע בין רשויות לזיהוי הורים העלולים לפגוע בילדיהם, מתח ביקורת על אי קידום החקיקה: "אני חייב להדגיש שכל פעם המדינה מזדעזעת מחדש ושום דבר לא קורה. אני מתוסכל כבר 7 שנים. כשדנים בנושא מדובר על שני ערכים מרכזיים שמתנגשים: החוק להגנת הילדים וחוק הגנת הפרטיות. בעיני חוק הגנת הילדים הוא עליון. כרגע אין מספיק תקציבים וחשוב להבין שמה שחשוב זו האינטראקציה בין המערכות שלא תתאפשר אלמלא תקציבים מתאימים".

יו"ר הוועד ציינה כי בשנה האחרונה קידמה לצד משרד הרווחה חקיקה המושתת על דו"ח וינטר: "אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע את המקרים הבאים. בשבוע הקרוב תובא ההצעה לוועדת השרים לחקיקה ותוך חודשים בודדים נסיים את הליך החקיקה ונצא לדרך".

איריס פלורנטין סמנכ"לית משרד הרווחה הציגה את הצעת החוק וציינה כי כבר אושרה ע"י המשרדים הרלוונטיים: "החוק יקים פלטפורמה ייעודית ברשות המקומית עם נציגים להם יוכל לדווח כל אחד מהגורמים הבא במגע עם הילדים, וכן יהיה נציג רלוונטי בכל משרד שיהיה אחראי על ההגנה ויוכל לייעץ בכל פניה של גורם אחר בשרשרת, כך תינתן לנו תמונה שלמה. מטרת החוק היא לחבר בין כל אנשי המקצוע בפלטפורמה אחת כך שתיתנן לנו התמונה השלמה. העלות המתוכננת היא 27 מיליון לשנה".

אסתי אשל מנהלת רווחה אור יהודה, מרכז השלטון המקומי: "השלטון המקומי סבור שנושא של הדיווחים יכול להיפתר גם במסגרת הרחבת חוק הנוער דיברנו על הנושא של מערך ותרשים זרימה, אך עדיין לא קיבלנו את המערך הסופי ותהיה התייחסות של העורכת דין לגבי הנקודות. בסופו של דבר מה שחשוב הוא לראות מה קורה במשפחה, לבקר בבית ולפעול מה שאומר שמערך שלם נכנס לפעולה. התקצוב שנאמר הוא על קצה המזלג".

ח"כ שאשא ביטון: "אל תגידו לא בא לי כי אין לי כסף. איזו סיבה יש לשלטון המקומי לא להיכנס למהלך של הצלת ילדים?"

אשל: "אנחנו מצילים ילדים יומיום וחיים את המציאות במסגרתה צריכים שיהיה כוח אדם שיטפל באופן ריאלי".

ח"כ מוטי יוגב: "אני חושב שהעתיד צופן הרבה יותר יכולות. בהשלכה מהמערכת הביטחונית ברגע שיש במערכת מספר איתותים מבינים שיש צורך בטיפול".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "הפסדנו חוליה ראשונה ומשמעותית בחייו של הילד משום שאין טיפת חלב ממוסדת. לאחיות בריאות הציבור ישנה רמת הערנות גבוהה ולרובן יש ניסיון גדול בתחום, אך כרגע המצב הוא שאין אף אחד שיטפל ואף אחד שיושיט עזרה לאימא שנמצאת במצוקה. בנוסף, בבתי הספר אין אחיות ציבוריות שיש ביכולתן לתת מבט נוסף על מצב הילדים, אין מי שיבחין בבעיה לפני שיהיה מאוחר מדיי".

לרה צינמן יו"ר, ארגון "משפחות נרצחים ונרצחות" שביתה נרצחה: "אני רוצה לדבר בשם משפחות שאיבדו את הילדים, אנחנו מדברים על המקרים האחרונים שהרוצחות הן האימהות אבל היו גם מקרים בהם האבות היו הרוצחים. חשוב לציין שלרוב כשהיו מקרי אלימות כלפי האישה גם הילדים נמצאו בסכנה. כמו למשל המקרה של הודיה קדם ז"ל שנרצחה ב-2002 ע"י אביה. לאימא היו תחושות שבהן היא שיתפה את הסביבה אבל הם לא היו ערים לאיתותים ובסוף היה מאוחר מדיי. לכן, כשהאימא מזהירה צריכות להידלק נורות אדומות גם אם הסובבים מספרים על אב נפלא ודואג".

שרה כהן, המשרד לקליטת עליה: "אין ייצוג יוצא דופן בקרב עולים בתופעה הזו אבל צריך להתייחס לאוכלוסיית העולים כאחת שיש בה איתותים הרלוונטיים לה. לדוגמא יש חרדה גדולה מאוד בקרב עולים שיוציאו את הילדים מהבית. לכן הליך החקיקה הזה מתאים יותר מחוק הנוער".

בהמשך נגע הדיון בסיקור התקשורתי ו"באפקט ההדבקה" שמביא אוכלוסייה בסיכון לחקות מקרים שנחשפו להם בתקשורת.

יוכי סימן טוב, משרד החינוך: "אני רואה בצער עצום שסיקור תקשורתי לא אחראי מביא את המקרה הבא. סיקור שבא בצורת אמפטית יתר לעושה המעשה, פירוט הדרכים של עושה המעשה, פרסום מובלט ופרסום תמונתו מביאים אוכלוסייה פגיעה לסיכון. מה עוזר? שלא מפרטים את הדרכים יותר מידי, מביאים בדיווח הסבר על הדיכאון והטיפול בו, תוך מתן תקווה".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "יש כיוון בשלבים מתקדמים. אני קוראת לממשלה לאשר את המתווה המדובר - חקיקה שלי בשיתוף משרד הרווחה שמושתת על דו"ח וינטר. אנחנו רואים שככל שלוקחים את הזמן אנחנו יכולים למצוא עצמנו באסון הבא. לעניין פקידי הסעד - על משרד הרווחה לגבש תקינה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים למשפחות לחיזוק הכוחות בשטח. נפנה גם לגורם הרלוונטי לקרוא לטיפול תקשורתי אחראי, לעצור את אפקט ההדבקה, לקדם סיקור נכון תוך הדגשת אירגוני הסיוע".