התזכיר, אשר הופץ בסוף חודש יוני 2016, אמור להוות נדבך חשוב במסגרת הסדרת תחומי הסמכות והאחריות בעורף במצבי חירום – נושא אשר נמצא במוקד מאז מלחמת לבנון השנייה, אך לא נרשמה בו התקדמות משמעותית מאז. הוועדה, אשר התרשמה כי הטיפול בתזכיר לא התקדם רבות בחצי השנה האחרונה, החליטה לקיים את הדיון בכדי לנסות להניע את התהליך.
ח"כ פרץ: "הדיווחים המגיעים על מצב העורף בצפון ממשיך להראות פערים חמורים וקשים. אני מאוד מקווה שהתקציבים בשנים הקרובות יופנו לשם בהתאם, ואנו נעקוב אחר כך. אחת הבעיות הקשות של המדינה בטיפול בעורף זה גורמים רבים מדי, אשר לכולם סמכויות שונות, אך חלוקת הסמכות והאחריות ביניהם לא מוסדרת. לתפיסתי, ללא הסדרה וגורם אחראי, ברור שניפגש עם תקלות והפתעות בעת חירום, והאזרחים מצפים מאתנו להסדיר זאת".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "מדינת ישראל עשתה קפיצות משמעותיות בנשוא העורף בשנים האחרונות. העובדה שהצלחנו לעבור את גל השריפות וההצתות האחרון ללא נפגעים בנפש היא לא נס אלא תוצאה של מוכנות העורף. צריך להסתכל על מה שנעשה בגאווה, אבל להבין שעוד דרך ארוכה לפנינו. חובה להסדיר את שאלת האחריות והסמכות, בכדי שגופי החירום ידעו בדיוק מה המשימה המוטלת עליהם ומה המשאבים שעליהם להקצות לביצועה".
משרדי הממשלה השונים התבקשו להתייחס לטיפולים ואחריותם בנושא, וראשית דיבר עו"ד אחז בן ארי, יועמ"ש משרד הביטחון: "תזכיר החוק שהפצנו עוסק רק בהיבט של היערכות המשק האזרחי למצב חירום, ולא בנושא הפעילות האופרטיבית של גופי החירום, ושאלת הכפיפות והאחריות שלהם. צריך להתקדם עם ההתארגנות האזרחית של המשק, כי באופרטיבי עדיין לא מצליחים להתכנס בהגדרות, והדברים בסך הכל עובדים בו די טוב".
"תזכיר החוק מסדיר תפיסת הפעלה, בה יש לשר הביטחון את התפקיד המרכזי, גם ללא שימוש במושג 'אחריות על', שאכן נמצא בהחלטת הממשלה, אך הוא לא מושג אשר קיים בחקיקה. אנו פועלים מול משרד המשפטים בכדי להסדיר כמה היבטים בחוק, כמו מקומו של שר הביטחון ומערכת היחסים שלו בנושא מול שרים אחרים, ולאחר מכן אכן נשב עם שאר משרדי הממשלה על הערותיהם. תקוותנו היא להגיש הצעת חוק לקריאה ראשונה עד תום מושב הכנסת הנוכחי, בסוף חודש מארס".
סגן ראש המטה לביטחון לאומי לנושאי חירום ופנים, זאב צוק-רם השיב: "המטה לביטחון לאומי והיועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה מתנגדים לתזכיר החוק בנוסחו הנוכחי! חוק העורף הוא לא הפתרון, אלא הוא כלי עבודה כדי להגיע לפתרון – הסדרת האחריות – וזה לא נמצא בתזכיר. יש בוקה ומבולקה בין עשרות החלטות ממשלה בנשוא העורף, לחוק הג"א, חוק אסון המוני, פקודת המשטרה, פקודת העיריות ועוד - וחייבים להחליף את הכל בחוק אחד מסודר. הצד של תפקוד המשק הוא פחות בעייתי, כי לכל משרד ממשלתי יש בחירום ממילא את האחריות להמשיך לספק את השירותים שהוא אחראי עליהם גם בשגרה".
"שר הביטחון הנוכחי קבע בעוד כחודש חצי יום ללימוד כל החוקים הרלוונטיים לנושא העורף בישראל, ואז ייפגש עם השר לביטחון פנים כדי לסכם על חלוקת הסמכויות ביניהם. זו קרן אור באפילה של לקיחת אחריות על תפוח האדמה הלוהט, ואני חושב שצריך לתת לו את חצי השנה שהוא ביקש לסכם זאת".
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, העירה: "משהו לא עובד בשיטה הקיימת, שכן מערכת לא יכולה להכיל מורכבויות של הסדרות אין סופיות. למשל, לקח לממשלה 12 שנים לתקן את חלקה של המשטרה בחוק אסון המוני. כמו שבשגרה תחומים שונים מוסדרים חקיקתית בחוקים שונים, כך צריך לחלק את התחומים בחירום ולהרכיב את הפאזל מחלקים שונים. יהיה יותר קל מול משרדי הממשלה השונים ונצא לדרך".
בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית פנה לנוכחים: "שנים כולם מתווכחים מי אמר למי מה ומתי, ולא מצליחים להתקדם בשאלת האחריות. תזכיר החוק בה לקדם דיון במה שאפשר להגיע בו להסכמות. בואו נאשר את זה, ונתקדם משם. לנציגי המשרדים חסרים כלים לניהול התחומים, ולרח"ל אין כלל מעמד סטטוטורי או סמכויות בחוק, והתזכיר מנסה להסדיר זאת. אם למישהו יש בעיה עם מעמדו וסמכויות משרדו, שיעסוק בזה בעצמו, אבל למה דווקא דרך להכניס אותם לחוק העורף?!"
המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום, אמר: "את כל השגותינו על תזכיר החוק השבנו תוך פחות מחודש, בסוף יולי 2016, ועד היום לא קיימו אתנו ישיבה אחת. שר הביטחון הקודם, לצערי, לא רצה הסדרה של הסמכויות, אז איך מצפים מאתנו לאשר תכניות מול רח"ל כשהחלוקה לא ברורה?" ע' יועמ"ש המשרד, עו"ד אריאל סיזל, הוסיף: "קודם כל צריך לגבש את תפיסת חלוקת הסמכויות והאחריות וממנה ייגזר חוק העורף. תזכיר החוק הנוכחי כן נוגע גם בהיבטים אופרטיביים בשעת חירום ובאסון המוני, אבל אין בו התייחסות לסמכות שר הבט"פ ואחריות המשטרה".
אלי רגב, ראש מנהל שירותי חירום במשרד הפנים: "דה פקטו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם בהיעדר הסדרה. הדברים הם לא שחורים כפי שהוצגו. יש חילוקי דעות מקצועיים אבל כשקורה משהו, וגם טרם לו, הדברים עובדים. את ההשגות המקצועיות שלנו על התזכיר אנחנו נפתור, אבל היות שנושא ההסדרה אכן מורכב, אני מאמץ את רעיון הפיצול וקידום מה שכבר יש עליו הסכמות".
עו"ד ענת אסיף, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "כמו כל משרדי הממשלה, גם אנחנו העברנו את הערותינו לתזכיר, אבל יש כאן קודם כל סוגיות של מדיניות שצריכות להיות מוסדרות, ורק עליהן יבוא הרובד המשפטי".
ח"כ דיכטר: "אסון הכרמל שינה סדרי עולם וחייב חקיקה והחלטות, והצליח להזיז דברים ששנים לא זזו. יושבת פה אמירה בחלל החדר שרק טרגדיה נוספת תזיז את החוק הזה. השיטה של לדון על הכל או כלום היא שיטה שאין לה סיכוי בנושא כה מורכב, ואם יש משהו מוכן, אז נכון לקדם את החלק הזה מהשלם. צריך להתחיל לדבר אחרת ולחשוב אחרת עכשיו, כדי שהעם לא ייתקע בין הגופים בעת חירום".
ח"כ פרץ סיכם את הדיון ואמר: "הסיבה שאנחנו כאן היא כי נהגנו בכבוד עם כל המערכות, וביקשנו להבין, פגישה אחר פגישה, איך מתניעים את הדבר הזה. לא באתי לחפש אשמים אלא למצוא פתרונות. משהו במדינה השתבש קצת, ואנשים פוחדים מאחריות וסמכות, ומטפלים רק במה שמוגדר בבירור באחריותם, שיירשם בשביל ועדת החקירה".
"בסוף פברואר 2017 נזמן אתכם לדיון המשך לוודא שתזכיר החוק הזה מתקדם, ובמקביל, אם לא תקדם הממשלה גם חקיקה בנושא המפתח, הסמכות והאחריות, אנו כוועדה נבחן אפשרות לקדם זאת כחקיקה מטעמנו".
