השנה שהייתה וזו שתהיה: משרד האוצר מסכם את שנת 2016 ופותח את 2017 - בשנה החולפת הביא משרד האוצר להפחתת המחירים במגוון תחומים בהם מחירי המזון, התחבורה הציבורית, ביטוחים ועוד וכן דאג לצמצום פערים חברתיים. עם תחילת 2017 מובא סיכום הצעדים שהוביל משרד האוצר בשנה החולפת וכן רשימת רפורמות ותקנות שיכנסו לתוקף החל מהיום. שר האוצר, משה כחלון: "בשנת 2016 נלחמנו בכדי לצמצם את הפערים החברתיים בחברה הישראלית, להפחית את יוקר המחייה ולהצמיח את הכלכלה. הנתונים מוכיחים שמדיניות של כלכלה חופשית עם חמלה ורגישות חברתית היא המדיניות הנכונה עבור המשק הישראלי. הוספנו תוספות חסרות תקדים בהיקף של מיליארדי שקלים למשרדים החברתיים, פתחנו את השוק לייבוא ותחרות והבאנו להפחתה במחירי המזון, יישמנו את דו"ח אלאלוף ב-6 מיליארד שקלים והובלנו רפורמות היסטוריות במערכת הפיננסית. זאת תמשיך להיות הדרך שלנו גם בשנים הבאות. יש לנו כלכלה חזקה וצומחת ונדאג שהיא תמשיך להיות כזאת."

שר האוצר משה כחלון
שר האוצר משה כחלון

המהלכים המרכזיים שהוביל משרד האוצר בשנת 2016 ונכנסו לתוקף במהלך השנה החולפת:

· הגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסים- לראשונה עוגן בחקיקה רף מרבי לתגמול בכירים במגזר הפיננסי שקושר בין תגמול הבכירים לתגמול יתר עובדי החברה. על פי החוק שנכנס לתוקף במהלך השנה, נקבעה תקרת השכר לבכירים בתאגידים הפיננסים על 2.5 מיליון ש"ח, כשבכל מקרה לא יאושר לבכיר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול הנמוך ביותר של עובד הגוף הפיננסי, לרבות עובד קבלן. תגמול לבכיר שיעלה על 2.5 מיליון ש"ח לא יוכר לגוף הפיננסי כהוצאה לצורכי מס. העלאת שכר החיילים – בשנה החולפת הועלה שכר החיילים בכ – 50%, כך שמשכורתו של לוחם עלתה מ-1077 ש"ח ל-1616 ש"ח. גם משכורתם של חיילים שאינם לוחמים עלתה מ- 540 ש"ח ל-810 ש"ח. תוספת זו משפרת משמעותית את מצבם של חיילי שירות החובה בצה"ל במהלך שירותם. הוזלת ביטוח הרכב –ביטוח הרכב הופחת בשיעור של עד 40% עבור ביטוח רכב חובה לכלי רכב פרטיים. מדובר בחיסכון של אלפי שקלים לנהג. מחיר למשתכן - במהלך שנת 2016 פורסמו לשיווק 71,702 יח"ד כאשר היעד הממשלתי לשנה זו עמד על 55,000 יח"ד. קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה - במהלך השנה נקלטו מאות עובדי קבלן להעסקה ישירה. בצעד זה תוקן עוול של שנים לעובדים. הגדלת השלמת הכנסה לקשישים – לאור הגידול ההולך ועולה במספר הקשישים בישראל ובמספר הזכאים לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, ולצורך שיפור רמת חייהם של קשישים בישראל, הוגדלה קצבת השלמת הכנסה לקשישים החיים בעוני, בעלות כוללת של כ- 1 מיליארד ש"ח. הגדלת תוספת הותק בקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי - לקשישים שלא צברו את תוספת הותק המקסימלית בעלות של כ-1 מיליארד ש"ח. סיוע לניצולי השואה – במהלך השנה הוקצו מאות מיליוני שקלים עבור ניצולי השואה וכן ניתנה הכרה וזכאות לתגמולים לאוכלוסיות נוספות שעד כה לא הכירו בהן. מתוקף כך הוכרו בשנה האחרונה כ-54 אלף איש כזכאים חדשים. בנוסף, החל מהיום, נכנסת לתוקף תכנית להגדלת הסיוע בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים. הקמת בנקים חברתיים- במהלך השנה אושרה הצעתו של שר האוצר להסדרת פעילותם של אגודות אשראי וקופות גמ"ח (גמילות חסדים) שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעוני. הפיקוח על אגודות אשראי וגמ"חים יבוצע ברשות שוק ההון החדשה. קרן ברירת מחדל –משרד האוצר בחר בשתי קרנות פנסיה שהתחייבו לדמי ניהול נמוכים עבור כל חוסך שיצטרף אליהן. המהלך נועד להגדיל את החיסכון הפנסיוני של כל חוסך דבר שיאפשר לו קיום בכבוד בעת זקנה. דמי הניהול הנמוכים צפויים להגדיל את קצבת הפרישה של עובדים במאות שקלים מדי חודש.

רפורמות שנכנסות לתוקף היום, 1 בינואר 2017:

חיסכון לכל ילד - החל מהיום תכנס לתוקף תכנית חיסכון לכל ילד במסגרתה תפקיד המדינה 50 ש"ח בכל חודש עבור כל ילד עד גיל 18, בנוסף לקצבה החודשית המשולמת להורים מדי חודש. התכנית מבטיחה שלכל ילד יהיה בבגרותו סכום כסף משמעותי להתחיל איתו את החיים. זהו צעד נוסף לצמצום פערים חברתיים. הורים המעוניינים יוכלו להכפיל את הסכום על ידי הפקדת 50 שקלים נוספים.

הקלות רגולטוריות בענף התמרוקים – במסגרתן יקוצרו משמעותית לוחות הזמנים להכנסת מוצרים חדשים לשווקים ובכך יוקל על יצרנים ויבואנים קטנים. זהו צעד נוסף במדיניות אותה מוביל שר האוצר להילחם בריכוזיות ולהסיר מכסים וחסמים שונים במשק. רפורמה במכון התקנים – במסגרת הרפורמה יפתח לתחרות שוק בדיקות העמידה בתקן של מוצרים מיובאים וכן יפתרו מספר כשלים הנוגעים למכון התקנים, שמשפיעים באופן משמעותי על המשק. כחלק מכך תוקטן המעורבות של בעלי האינטרסים במשק בפעילות התקינה. בנוסף השינוי כולל צעדים נוספים להגברת השקיפות בפעילות המכון. קיצור השירות לחיילי חובה - שירות חיילי החובה יקוצר לתקופה של 30 חודשים, ישפר התנאים של החיילים הלוחמים בצה"ל ויגביר את המוטיבציה לכלל החיילים ובייחוד למשרתים בשירות קרבי.·

תכנית לפיתוח כלכלי של אזור הצפון - במסגרת התכנית יושקעו כ-15 מיליארד ש"ח על ידי משרדי הממשלה השונים וקק"ל, במטרה להביא לפיתוח כלכלי של אזור הצפון ולשפר את רמת החיים באזור הצפון. במסגרת התכנית יוקצו תקציבים נרחבים לפיתוח תשתיות, לעידוד התעשייה, התעסוקה והמו"פ, שיפור מערכת הרפואה הציבורית, חיזוק השלטון המקומי ולהעלאת רמת החינוך וההשכלה הגבוהה. רפורמה במשק הביוב - הטיפול בביוב נעשה בראיה מקומית ולא אזורית, אף שהביוב הינו עניין תשתיתי, חוצה רשויות, המחייב ראייה אזורית- מרחבית, שתיתן מענה ראוי ובר קיימא. מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיתכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות. אשכול רשויות מקומיות – במסגרת החוק החדש יקודמו שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות באמצעות הקמת איגוד ערים מסוג אשכול, תוך ניצול גודלן המצטבר של כלל הרשויות החברות באשכול. האשכול יוכל לספק לתושבי הרשויות המקומיות שירותים משותפים, תוך התייעלות כלכלית ושיפור רמת השירותים, ולייצר, מתוך ראייה אזורית כוללת, הזדמנויות חדשות לצמיחת האזור כולו ולצמצום פערים כלכליים וחברתיים בין הרשויות המקומיות.·

הגדלת תקציב סל התרופות - סל התרופות והטכנולוגיות הכולל גדל בחצי מיליארד שקל בשנה האחרונה, זאת מעבר לעדכונים הדמוגרפיים ועדכוני המחירים.

כניסת עידן פלוס כמתחרה ל'יס' ו'הוט' – החל מהיום נכנס לתוקף תיקון החוק, המאפשר לעידן פלוס להעלות ערוצים בנוסף לאלו החינמיים. הרפורמה נועדה לעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, לגוון את המוצר שהצרכן הישראלי מקבל ולהוזיל את המחיר שהוא משלם עבורו. פתיחת שוק זה לתחרות היא צעד נוסף להורדת יוקר המחייה.

הגברת התחרות בתחום הגפ"מ – הרפורמה תקל משמעותית על צרכנים לעבור בין ספקי גז שונים וכן תסייע לספקי גז קטנים להתבסס במשק. תשלום העודף השנתי אשר משלמים משקי הבית בשל חוסר התחרותיות מוערך בכ- 400 מיליון ש"ח בשנה.

מיסוי דירה שלישית ומעלה –על פי החוק החדש, משקיע שימכור את דירתו השלישית ומעלה עד לתאריך ה-1 לאוקטובר 2017 לזוג צעיר חסר דירה או למשפר דיור, יהנה מהחזר של מס שבח עד לגובה של 75,000 ש"ח לדירה. צעד זה הוא חלק מאסטרטגיה כוללת של שר האוצר לטיפול בשוק הדיור. המס החדש יעמוד על 1% משווי הדירה הזולה ותקרת המס המירבית תעמוד על 18 אלף ש"ח.

הגברת התחרות באשראי קמעונאי - החוק יאפשר הקמתן של אגודות אשראי שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותים פיננסים שונים. החוק צפוי לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים ולעודד כניסה של אגודות אשראי לשוק. עוד קובע החוק כי נותני אשראי חוץ בנקאים יוכלו להציע מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס ובכך לפתוח מגזר זה לתחרות. הסדרה זו מסירה עבור נותני אשראי חוץ בנקאיים חסמים בירוקרטיים קיימים ומתאימה את הרגולציה בנושא לתקן האירופאי.

דמי אבטלה וחיסכון פנסיוני לעצמאיים – לראשונה ניתנה חבילת צעדים לסיוע לאוכלוסיית העצמאים בתחום הפנסיה, הפחתת דמי ביטוח לאומי וסיוע במצבי אבטלה. במסגרת כך יופחתו שיעורי הביטוח הלאומי עבור כ-90% מאוכלוסיית העצמאים, במקביל להחלת חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני, ומתן האפשרות למשיכה במצבי אבטלה של חלק מהסכום הצבור על מנת לאפשר הכנסה בתקופות אלה.·

הגדלת תקציב מקבלי קצבאות הנכות - תוספת של 300 מיליון ש"ח ניתנה לטובת מקבלי קצבאות הנכות בביטוח הלאומי, כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018.·

מכונות המזל של מפעל הפיס יוצאות משימוש – על פי נוסחו של ההיתר החדש של מפעל הפיס מכונות המזל המופעלות ב"פיס פלייס" מבוטלות והשימוש בהן הופך ללא חוקי. ייעול שוק ההימורים החוקיים והקצאת הרווחים לציבור – ביטול של משחקים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה, הגברת האכיפה על ניסיונות להלבנת הון ובקרה על תחום הפרסום והשיווק.

הפחתת מס חברות – במטרה להגדיל את ההשקעות ולעודד את הצמיחה במשק הופחת מס החברות בשני אחוזים. החל מהיום, ה-1 בינואר 2017, יעמוד שיעור המס על 24% והחל משנת 2018 יעמוד על 23%.

חיזוק החינוך הבלתי פורמלי לילדים מרקע חלש – ניתנה תוספת תקציב בסך 155 מיליון ש"ח מדי שנה לטובת תכניות לצמצום פערים בדגש על חינוך בלתי פורמלי.

הגדרת פיצויים ככספי העובד וקביעת תקרה להטבות – חקיקה זו מפחיתה את הטבת המס שלפיה רכיב פיצויי הפיטורים לא הוכר כהכנסה חייבת וזאת ביחס ל-5% מהשכירים המרוויחים את השכר הגבוה במשק. זאת רק על ההפקדה לפיצויים של מעל 32 אלף ש"ח בחודש המשקפת שכר חודשי של כ-45 אלף ש"ח. קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-600 מיליון ש"ח משנת 2017 ואילך.

חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית - סך הארנונה שהממשלה משלמת על נכסיה מועבר לרשויות על בסיס מיקום הנכס, כך שמרבית הכספים מועברים לרשויות החזקות בהן נמצאים הנכסים בבעלות המדינה. בכך לא מתאפשר סיוע ישיר לרשויות החלשות במידה ולא קיימים בהן נכסי מדינה. כעת בעזרת הרפורמה המדינה תעביר את הכספים לקרן, שתקצה סכומים אלו לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום, כך שתתגבר התמיכה ברשויות הזקוקות לכך.

הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים – החל מהיום המשכורת שלכם שווה יותר. משרד האוצר ביצע הפחתה רוחבית של נטל מס ההכנסה על ידי ריווח מדרגות המס, באופן שמיטיב בעיקר עם העובדים בעלי השכר הנמוך והממוצע.

השוואת תנאי המיסוי לקיבוצים – במסגרת כך נכלל השוואת אופן מיסוי ותשלום דמי הביטוח הלאומי של הקיבוצים המתחדשים בדומה לשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכן הסדרת תשלומי הביטוח הלאומי בקיבוץ השיתופי.

מסלול לקידום היי טק ומשיכת השקעות לישראל – במטרה לתמרץ את תעשיית ההייטק בישראל החל מהיום יעמדו שיעורי מס חדשים אשר יטיבו עם חברות שיפתחו וירשמו קניין רוחני בארץ. בנוסף, הופחת שיעור מס מסגרת חוק עידוד השקעות הון לחברות הנמצאות בפריפריה מ-9% ל-7.5%.

הפחתת רגולציה לרישוי עסקים בתחומי התכנון והבניה – במסגרת זו בוטלה חובת אישור כיבוי אש מסוגי עסקים רבים והיא תתחלף בהתחייבויות עצמיות כמקובל בענף. גובשו הקלות בהליך רישיון העסק בעירייה וזאת בין היתר באמצעות הסמכת מכוני בקרה שיוסמכו על ידי שר הפנים לטובת בדיקת תנאי אישור להשגת רישיון עסק, עבור סוגי עסקים לגביהם נקבע מפרט אחיד וכן בוטלו אגרות לכבאות בגין בדיקות עבור רישיון העסק.