המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים תקיים ב-1.1 קונצרט מיוחד שבו תבצע המקהלה את אחת היצירות המופלאות שנכתבו למקהלה: רקוויאם גרמני מאת ברהמס. לצד המוכר, תבצע המקהלה גם שתי יצירות ישראליות מקוריות בביצוע בכורה ועיבוד מקורי לשיר של שלום חנוך. מנצח: פרופ' סטנלי ספרבר, מנהלה המוסיקלי של התזמורת.
סולנים: איילת קגן – סופרן, יאיר פולישוק – בריטון.
היצירות המקוריות בקונצרט הן יצירות אקפלה שנכתבו על ידי בוגרי האקדמיה: "שחר אבקשך" מאת נטע שחר ו"ציפור לבנה בלילה" מאת שחף אאודה. בנוסף, תבצע המקהלה את "שיר ללא שם" שכתב והלחין שלום חנוך, בעיבוד מקורי של בוגרת האקדמיה שרונה נחשון. יתארחו בקונצרט הפסנתרנים אירנה לונקביץ' וברוס לוי.
נטע שחר
בוגרת תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים שם למדה עם מר רפי קדישזון, בהמשך למדה אצל פרופ' עודד זהבי, וכיום משלימה את לימודי התואר השני עם פרופ' אמנון וולמן.
יצירות ועיבודים שלה בוצעו במסגרת פסטיבלים שונים ברחבי הארץ ע״י תזמורות, מקהלות והרכבים קאמריים. בחודש פברואר האחרון בוצעה בבכורה עולמית יצירתה ״ים הדממה פולט סודות״ ע״י התזמורת הסימפונית ירושלים. מחזור השירים "רבות כמוני" שהלחינה לטקסט של לאה גולדברג קיבל ציון לשבח בתחרות שהתקיימה במסגרת Contempo Festival ביוזמת ה- Boston Metro Opera.
נטע היא זוכת מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל בקומפוזיציה לשנים 2016-2017.
מילותיה על היצירה "שחר אבקשך"
היצירה נכתבה לטקסט של פיוט מאת רבי . הפיוט מכיל ארבעה בתים קצרים הנאמרים בתפילת שחרית לפני תפילת "נשמת כל חי".
היצירה נפתחת במרקם קנוני עם נושא המופיע בארבעת הקולות בזה אחר זה. בבית השני, בו מודגש הפער בין האדם לבוראו, ההרמוניה הופכת חריפה יותר ונבנה מתח על גבי נקודת עוגב בבס.
בתום הבית השלישי, שהוא למעשה שאלה ששואל האדם, מתרחש שיא המבטא את חוסר האונים שלו. את הבית האחרון מקדימה ווקלאיזה, שכן בבית זה מבין האדם כי כל עוד קיימת בו נשמת אלוהים הוא יוכל להתקרב אליו באמצעות זמרת אנוש.
שחף אאודה
מתגורר בקיבוץ משאבי שדה, יליד 1982, גדל בקיבוץ משמר הנגב. למד כילד סקסופון וחליל צד וכנער המשיך ללמוד בביה"ס "רימון" ברמת-השרון. בוגר האקדמיה למוזיקה בי-ם במסלול יצירה רב-תחומית. למד קומפוזיציה אצל פרופ' מיכאל וולפה. כיום מורה למוזיקה במוסדות שונים ברמת הנגב.
מילותיו על היצירה:
"ראיתי ציפור לבנה בלילה השחור..." כותב נתן זך בשירו "ראיתי ציפור" ומהרהר במותו הקרב. השיר מספר בגילוי נפש על תחושת הקץ הקרב ועל מה שאין המשורר הצליח להעביר במילים בחייו ואולי גם ,כנראה, לא יצליח. בחרתי לשלב לאורך כל השיר תקתוק שעון המחדד ביתר שאת את הזמן החולף ואת הסוף הבלתי נמנע.
המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
המקהלה הקאמרית, זוכת המקום הראשון בתחרות המקהלות הארצית לשנת 2008, מונה כ-30 חברים, מרביתם סטודנטים למוסיקה באקדמיה בירושלים. המקהלה נוסדה בשנת 1969 בידי אבנר איתי. כבר בראשית דרכה הוכרה כאחת המקהלות הטובות בארץ והופיעה עם תזמורות רבות, בהן הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור והתזמורת הקאמרית הישראלית. המקהלה הופיעה בין היתר תחת שרביטם של המנצחים ליאונרד ברנשטיין, זובין מהטה, גארי ברתיני, קורט מזור ודניאל בארנבוים.
בשנת 2000 מונה סטנלי ספרבר למנהלה האמנותי ותחתיו מראה המקהלה להופיע ברחבי ישראל ובין היתר משתתפת בקביעות בפסטיבל אבו גוש, בפסטיבל "צלילים במדבר" ובפסטיבל "פנטסיה כוראלית" בירושלים, ומרבה להופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. המקהלה יצאה לסיור הופעות בארה"ב והשתתפה בתחרות המקהלות הבינלאומית היוקרתית במרקטאוברדורף שבגרמניה. בסיום התחרות, המקהלה שילבה כוחות עם האנסמבל הקולי של מינכן בשני קונצרטים מיוחדים במינכן ובאתר ההנצחה בדכאו.
בשנים האחרונות הופיעה המקהלה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בביצוע "רקויאם פולני" מאת פנדרצקי, "לה טרוויאטה" מאת ורדי, הסימפוניה התשיעית של בטהובן והסימפוניה השניה של מאהלר, עם התזמורת הקאמרית הישראלית בביצוע "דיקסיט דומינוס" של הנדל, "שיר תהילה" של מנדלסון עם הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, הרקויאם הגרמני של ברהמס בשיתוף עם המקהלה הקאמרית של האקדמיה בת"א, ו"החתונה" מאת סטרוינסקי בקונצרט חגיגי לפתיחת תחרות רובינשטיין הבינלאומית לשנת 2014, וקונצרט משותף עם מקהלת האקדמיה מויימאר בפסטיבל ישראל. בחודש ספטמבר 2014 נסעה המקהלה לייצג את ישראל בפסטיבל תרבות יהודית בבודפשט, שם הופיעה בבית הכנסת הגדול מול קהל של 3,000 איש, ובקונצרטים נוספים באקדמיה ע"ש ליסט ובדברצן. בנובמבר 2015 נסעה המקהלה לגרמניה לייצג את ישראל בציון 50 שנה לייחסים דיפלומטיים בין ישראל וגרמניה ולקחה חלק בשלל אירועים בשיתוף פורום המקהלות הגרמני ובהם טקס לציון ליל הבדולח וקונצרטים תזמורתיים ואקפלה באזור פרנקפורט ומינכן. ביוני 2016 המקהלה נסעה בשיתוף משרד החוץ לוורוצלב שבפולין להשתתף באירועי FLOW ולשיר מול עשרות אלפים על גדות נהר האודרה.
סטנלי ספרבר, מנצח
יליד ניו יורק, סיים את לימודי המוסיקולוגיה באוניברסיטת קולומביה ולימודי תואר שני בניצוח בג'וליארד. ייסד את מקהלת זמיר בניו יורק, עמה הופיע בישראל בזמריה בשנת 1967. עלה ארצה ב-1972 ושנה לאחר מכן ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בהמשך ניצח על כל התזמורות המובילות בארץ. כיהן כמנהל מוסיקלי וכמנצח בתזמורת הסימפונית חיפה, בתזמורת הקאמרית חולון, במקהלה הפילהרמונית תל אביב, במקהלה הלאומית "רינת" ובמקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
מאסטרו ספרבר ניצח על תזמורות באירופה, באסיה ובארה"ב ואף הופיע מעבר למסך הברזל בעידן המלחמה הקרה. זכה עם הסימפונית חיפה בפרס המועצה הציבורית לתרבות ואמנות לביצוע מצטיין של מוסיקה ישראלית, על ביצוע האורטוריה 1492-1992 מאת ציפי פליישר. כמו כן ניצח על "סוויני טוד" מאת סונדהיים באופרה הישראלית החדשה ובדצמבר 2015 הקרוב ביצע באופרה הלירית של שיקגו את משיח של הנדל עם מקהלה של 3,000 איש.
ספרבר, המחזיק בתואר פרופסור מאוניברסיטת בר אילן ומהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, הינו שחקן ושופט טניס המייצג את ישראל כשופט כיסא במשחקי גביע דיוויס בארץ ובחו"ל, ובתחרויות שהבולטת ביניהן היתה אליפות ארה"ב.
