שופטי בג"צ רובינשטיין, הנדל וברק-ארז קיבלו עקרונית את טענות העותר כי הנחיות היועץ בדבר הבדיקה המקדימה מעורפלות ומפשרות גמישות יתר. עוד השופטים קבעו כי על מנדלבליט לשוב תוך 4 חודשים עם תיקונים ותשובות לגבי הסוגיות שעלו בדיון. בניהן, סוגיית עבירות מין של נבחרי ציבור, עבירות "מיוחסים" שחלה עליהן התיישנות, זכויות הנבדקים וזכות השתיקה במהלכה של בדיקה מקדימה. בנוסף נדרשת המדינה לפרט לגבי מקרים בהם מתנהלת 'בדיקה מקדימה' נגד אדם מן הישוב בהשוואה ל'בדיקות' נגד נבחרי הציבור.
ח"כ מיקי רוזנטל מסר: "תם העידן שנבחרי הציבור מעל החוק. ההליך העקום המכונה 'בדיקה מקדימה' לא בלבד שמפלה לטובה נבחרי ציבור, הוא מאפשר טיוח חקירות נגד ראש הממשלה ומורמים מעם. זו אינה טענה תאורטית, זה קורה בפועל. שופטי העליון קיבלו היום פעם נוספת את טענותיי העקרוניות ושלחו מסר חד ליועמ"ש – דרושים קריטריונים ברורים: מתי ניתן לנהל בדיקה מקדימה במקום חקירה פלילית. לא יתכן שזו תהיה החלטה שרירותית. על שולחנו של מנדלבליט מונחות בימים אלו כמה בדיקות בעניין נתניהו ומיוחסים אחרים. כדאי שיתחיל ליישם את הנורמות שעולות מקביעת השופטים. מספיק למרוח.
עו"ד יובל יועז מסר: "כמו כל גורם אחר במערכת הציבורית, גם היועץ המשפטי לממשלה אינו מצוי מעל כללי המשפט והוא מחויב לקיים בדיקות מקדימות במקום חקירות פליליות רק בהתאם לקריטריונים שקופים ושוויוניים. הולך ומסתיים העידן שבו יכלו נבחרי ציבור מיוחסים המסתבכים בפלילים לזכות בפריבילגיות בלתי מוסברות בדרך לסגירת התיק"
עו"ד אלעד מן מסר: "בית המשפט שידר היום מסר ברור ליועץ המשפטי לממשלה על הצורך בהבהרת נקודות שונות בקשר לנוהל הבדיקה ולהליך הבדיקה בכלל. בית המשפט עמד על נקודות שונות בהן יצטרף היועץ המשפטי לתת תשובות מספקות לתהיות שהועלו על ידי ח"כ רוזנטל ובית המשפט תוך חידוד התובנה הברורה כי יש לעשות שימוש מצומצם וחריג בהליך הבדיקה ולא להרחיב את השימוש בו, שלא לצורך"
מדובר בעתירת המשך לעתירה שהוגשה בעקבות פרשת "ביביטורס". שם, סגר היועמ"ש וינשטיין את הבדיקה המקדימה שגרר במשך 3 שנים בלא חקירה פלילית, בין השאר, בטענה המופרכת שהבדיקה המקדימה ערכה זמן רב מדי. בעתירה הקודמת, קיבל בג"צ את טענות ח"כ רוזנטל ואילץ את וינשטיין לפרסם לראשונה הנחיה בנושא הליך ה"בדיקה המקדימה". ואולם לטענת ח"כ רוזנטל ועורכי דינו בעתירה החדשה, הנחיה זו מהווה "מס שפתיים" בלבד, איננה כוללת קריטריונים כלשהם, איננה מקדמת עקרונות של שוויון בפני החוק, שקיפות ואחידות פרוצדורלית ואף פוגעת בעקרונות אלה במידה ניכרת. "ההנחיה החדשה", נכתב בעתירה, "מעגנת מציאות פגומה של העדפת בכירים ומיוחסים במסגרת הליכים פליליים". היום כאמור, קיבלו השופטים טענה עקרונית זו והורו ליועמ"ש מנדלבליט לתקנה.
