יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל על המחסור בקייסים של העדה האתיופית: דורש משר האוצר לאשר לאלתר תקנים מלאים ל-15 קייסים – יש אפליה קשה ונטפל בה - נציגי הקייסים סיפרו לחברי הוועדה על 15 קייסים בחצי משרה שמשתכרים 2,000 שקל בחודש בלבד ונותנים שירותי דת בבתיהם הפרטיים ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה היום לדיון מיוחד במחסור של קייסים מהעדה האתיופית למתן הכשר באירועים של יוצאי העדה.

כבל: דורש משר האוצר לאשר לאלתר תקנים מלאים ל-15 קייסים – יש אפליה קשה ונטפל בה
כבל: דורש משר האוצר לאשר לאלתר תקנים מלאים ל-15 קייסים – יש אפליה קשה ונטפל בה

בפתח הישיבה ציין היו"ר כבל כי זימן את הדיון בדחיפות לנוכח פנייה שקיבל מנציג הקייסים גדי יברקן ועו"ד ערן חרמוני המייצג אותם בהתנדבות, ממנה עולה כי מספרם של הקסים הולך ומצטמצם בעוד שמספרם של יוצאי אתיופיה נמצא בעלייה והמחסור מקשה על בני הקהילה לקבל שירותים בשמחות ובאבל.

יברקן סיפר כי מדובר בקהילה שמאחוריה אלפיים שנות גלות בהם נשמרה יהדותה רק בזכות הקייסים, שדווקא בישראל לא מוצאים את עצמם ולא זוכים להכרה. "מאחורי הקייסים עומד ציבור שלם של עשרות אלפים ואנחנו לא מתכוונים להיעלם, עליית יהודי אתיופיה היא לא תקלה לא מוצלחת מבחינת המדינה", אמר. הוא הוסיף כי הממשלה אישרה תקצוב של 15 קייסים בחצי משרה, ואמר כי הם מקבלים שכר של 2,000 שקל בחודש. לדבריו, הדרישה היא לאשר משרה מלאה ל-15 הקייסים המכהנים ולהוסיף עוד 13 קייסים במשרה מלאה, כדי שיוכלו לטפל בצרכי הקהילה ובכלל זה שחיטה ועריכת טקסים דתיים.

ח"כ יחיאל חיליק בר אמר כי זה בושה שיש מישהו שעובד במתן שירותי דת תמורת אלפיים שקל בחודש בלבד. "הקהילה האתיופית מרגישה כנטע זר שנכפה על החברה הישראלית, ההתייחסות שלנו כחברה כמו בפרשה המזעזעת של המוהל מחדרה שבושה שהוא חזר לעבור, זה אומר את הכל", אמר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה כי צריך להפסיק להתנשא על הקהילה ולאפשר להם לקבל את שירותי הדת שהם צריכים. ח"כ אברהם נגוסה ציין כי מדובר ביום היסטורי, בו הושבעו שתי שופטות מהקהילה, ואמר כי הוא פועל מול משרד ראש הממשלה והשר לשירותי דת בעניין, וציין כי מדובר בתקציב של 4 מיליון שקל בשנה. ח"כ נורית קורן בירכה גם היא על מינוי השופטות מהעדה האתיופית שיזמה, ואמרה כי היא מזועזעת מכך שקייס משתכר 2,000 שקל עבור חצי משרה. ח"כ עמר בר לב אמר כי האפליה היא עקבית ומתמשכת, ומינוי שתי השופטות זה טיפה בים. "חיפשנו בספר התקציב איפה מופיעות השורות של תקציב לקידום העדה האתיופית ולא מצאנו", אמר.

עו"ד חרמוני אמר כי יש אפליה ממסדית וגזענות ממוסדת, וסיפר כי כשרצה להינשא לבת הקהילה לא יכול היה להירשם במועצה הדתית. הוא הצטרף לדרישה לאפשר ל-15 הקייסים המכהנים להיות במשרה מלאה ולהוסיף להם 13 קייסים נוספים. לדבריו, כיום יש 12 קייסים שפועלים בהתנדבות. הוא אף קרא לקבל החלטה צופה פני עתיד, שתאפשר תוספת תקנים לקייסים. הקייסים שהשתתפו בישיבה סיפרו כי הם נאלצים לתת שירות דת בביתם הפרטי, חלקם אף צעירים ונאלצים להמשיך לגור עם ההורים ולתת שם את שירותי הדת. הקייסים הוסיפו כי הם רוצים לשמר את המסורת ולהמשיך להיות קייסים, ולא להפוך לרבנים.

יועץ השר לשירות דת, צחי חמדני, אמר כי כדי לאפשר ל-15 הקייסים משרה מלאה ולהוסיף עוד 21 תקנים דרוש תקציב של 3.4 מיליון שקל, וכדי לאפשר להם הכשרות דרוש תקציב נוסף של 600 אלף שקל. לדבריו, השר דוד אזולאי תומך במתן תקן של משרה מלאה לקייסים המכהנים, ורוצה להוסיף עוד 21 תקנים ליוצאי העדה אך בהכשרה של רבנים ולא כקייסים. הוא הסביר כי זאת על מנת שהם יוכלו לכהן בעתיד גם כרבני ערים. באשר לשכר הוא טען כי הדבר נקבע במשרד האוצר. רפרנט דתות באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי סוכם עם המשרד לשירותי דת על מינוי 46 רבנים במסגרת תקציב 2017-2018, וככל שהמשרד יחליט הוא יכול להקצות מתוך זה מינויים לקייסים חדשים או קיימים.

היו"ר כבל סיכם ואמר כי יפנה כבר מחר לשר האוצר בדרישה לאפשר לאתר תוספת למשרה מלאה ל-15 הקייסים המכהנים. "יש גזענות קשה ואפליה קשה והניסיון לסייד את זה במילים יפות לא נותן שום מענה לקהילה. החברה הישראלית היא חברה משוסעת, שבה המוחלשים חוטפים הכי הרבה וזאת עובדה", אמר. לדבריו, אי אפשר לשנות מנהגים של אלפי שנים, לעשות להם סוג של המרה וללמד אותם את ההלכות של שאר הקהילות. הוא אף מתח ביקורת על כוונת המשרד לשירותי דת להפוך אותם לרבנים, ודרש מהמשרד להציג תוכנית שתאפשר להם להמשיך להיות סמכות רבנית בקהילות שלהם. עוד הוסיף היו"ר כבל כי ייפגש בעניין עם השר אזולאי ואמר: "אין לי התנגדות שבעתיד הקייסים יהיו גם רבנים, ואז נראה אם ימנו אותם לרבני שכונות גם במקומות שלא מתגוררים אתיופים".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS