הפרס נועד לעידוד וקידום תחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח והיהדות והתרבות והאומנות. ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק הערב את פרס א.מ.ת. תשע"ז - 2016 על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה רבה ותרומה מיוחדת לחברה בחמישה תחומים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח והתרבות והאומנות.
הפרסים, בגובה מיליון דולר, הוענקו לזוכים מקרן א.מ.נ. שמטרתה לקדם את המדע, התרבות והאומנות בישראל.
הפרס מוענק לבעלי אזרחות ישראלית, ובמקרים מיוחדים לבעלי אזרחות זרה כל עוד הם מתגוררים בישראל במשך שנים ורואים אותה כביתם. בוועדת הפרס חברים נציגי הקרן ונציגי משרד ראש הממשלה.
מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו:
"הקשרים שלנו עם מדינות העולם, כולל מדינות באזור, הולכים ומתהדקים בגלל הגאוניות הזאת, בגלל מה שאנחנו עושים בטכנולוגיה, בגלל מה שהם יודעים שאנחנו יכולים לעשות ועושים כדי להגן מפני הטרור. המדינות הללו רואות את מה שנעשה פה, הן שואפות להיות חלק מזה – מהעוצמה, מהקדמה, מכושר ההמצאה והחדשנות.
מנהיגי העולם אומרים לי, ואני פוגש כמעט את כולם, אני רוצה שתדעו שכמעט ואין יום אחד שאין פה נשיא, ראש ממשלה, שר חוץ, הם מגיעים בהמוניהם, הם כולם אומרים לי: 'אנחנו מתפעלים. יש לכם יכולות מדהימות. אנחנו רוצים להיות חלק מזה'. מעצמות גדולות ברמה העולמית, כמו סין, יפן, רוסיה, הודו, כל מדינות אפריקה כמעט בלי יוצא מן הכלל. זה הולך לשנות את הרוב האוטומטי באו"ם, זה הולך להשתנות במהירות גדולה מאוד. אמרתי תוך עשר שנים, זה יקרה בפחות זמן. מדינות אמריקה הלטינית, מדינות מזרח אירופה ושומו שמיים, אני רוצה שתהדקו את החגורות, גם מדינות במערב אירופה. ותמיכה אדירה של הציבור באמריקה רק הולכת וגדלה כל הזמן, בניגוד לכל מה ששמעתם.
זה קורה בגלל הגאוניות הזאת, בגלל גם ההבנה שלהם שאנחנו עם ששואף לקידמה, עם שואף תרבות ועם ששואף לשלום. איך הם יודעים שאנחנו שואפים לשלום? אם הם לא מעלים את העניין הפלסטיני, אני מעלה אותו. בדרך כלל הם לא מעלים אותו כי זה פחות מעניין אותם, היום מעניין אותם איך להילחם בטרור ואיך לקדם את הטכנולוגיה שדרושה כדי להגן על החיים, ולשפר את החיים. אבל אם הם לא מעלים, אני מעלה.
אני אומר להם דבר פשוט, ואני מדבר כאן על מאות פגישות מדי שנה, אני שואל אותם: 'תראו, אתם תיסעו אולי מכאן לרמאללה? יש לי הצעה בשבילכם, אני מוכן עכשיו, היום, לשנות את סדר היום שלי, אני מוכן לבוא לפגישה, לשיחות שלום ללא תנאים מוקדמים, עם הנשיא של הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אין לי שום תנאים. אתם רוצים לעשות את זה אצלכם, בבירה שלכם, אני בא'. הם מאוד מתרגשים, הם חושבים שנמצא המפתח לשלום, הם הולכים לרמאללה, הם מנסים, הם חוזרים תמיד עם פנים מאפירות משום שהם מגלים את האמת – במבחן הלקמוס הכי פשוט אנחנו מוכנים לשבת ולדון כדי לקדם את השלום, והצד השני לא, הצד השני עדיין מקווה, בונה על כך שנקבל איזה תכתיב בינלאומי לתנאים שלו כדי להקים מדינה לא לצדנו אלא במקומנו.
הם מסרבים להכיר בדבר הפשוט ביותר, הרי אתה צריך הכרה הדדית, דו קיום, כבוד הדדי, אתה רוצה שאני אכיר בך, במדינות הלאום שלך, תכיר בבקשה במדינת הלאום שלי. איך יכול להיות אחרת? הם לא מוכנים, וזה שורש הסכסוך. ומדינות רבות מאוד, כולל מדינות ערביות, קולטות את המסר הזה. זה לוקח זמן עד שהאמת מחלחלת.
במשך עשרות שנים הסבירו לנו שהסכסוך הישראלי-ערבי, הישראלי-פלסטיני קראו לו, זה לב הסכסוך במזרח התיכון. ה- 'סכסוך' ביחיד. ואנשים רציניים חזרו על השטות הזו, על ההבל הזה. חזרו על זה וחזרו על זה. זה הפך לאמת ברורה, כולם אומרים את זה.
לא, היום אף אחד לא אומר את זה, לא ברצינות. מה הקשר לאותו בחור שהבעיר את עצמו בשוק בתוניס, הוא באמת אמר בשארית כוחותיו: אבל מה עם ההתנחלויות, מה עם הסכסוך הישראלי-הפלסטיני, נכון? מה הקשר בין מה שקורה בלוב ולהתמוטטות של תימן ולהתמוטטות של סוריה ועיראק עם הנושא הזה וכל השאר הדברים שמתרחשים? והתשובה שאין שום קשר.
אבל אמרו באותה רצינות תהומית שאומרים לנו היום, שלב הסכסוך זה היותנו ביהודה ושומרון. באמת, בשביל זה הקימו את אש"ף ב- 1964, לשחרר את פלסטין? איזה פלסטין? של יהודה ושומרון שהיו בידיהם? של עזה שהייתה בידיהם? ושיצאנו מעזה זרקו עלינו אלפי טילים וחופרים מנהרות – 'למה?' שאלתי אותם, 'מה, לשחרר את יהודה ושומרון, את הגדה המערבית?' אמרו: 'כן, גם זה'. אבל לשחרר את פלסטין, עכו, יפו. אז אני פונה לאבו מאזן ואומר לו: 'מה איתך, אתה מוכן להשתחרר מעכו ויפו, אתה מוכן להכיר במדינה יהודית?'
לא נעים מה שאני אומר, אבל זה פרס א.מ.ת, אני רוצה להגיד את האמת. כשם שאנשים האמינו בשטות הזאת שלב הסכסוך במזרח התיכון זה העניין הפלסטיני, עדיין היום לא מבינים שלב הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים הוא ההתעקשות הבלתי פוסקת של הפלסטינים, הסירוב שלהם להכיר במדינה יהודית בגבולות כלשהם. וכשיכירו, לדעתי זה יקרה בסוף, אולי בעזרת המדינות הערביות שמבינות הרבה מאוד את מה שאנחנו אומרים, יכול להיות שנהפוך את המגמה. שבמקום שפריצת דרך עם הפלסטינים תביא לנו את העולם הערבי, התקדמות עם העולם הערבי תביא לנו את הפלסטינים להסדר של דו קיום, הכרה הדדית ושלום. זה לא מפריע, בינתיים לאומות העולם לבוא אלינו, להפך, רבים ממנהיגי העולם מבינים את זה".
עוד הוסיף רה"מ נתניהו: "אתם – מקבלי ומקבלות הפרס – אתם לא רק חלק מכל זה, אתם מובילים את זה. זה שינוי אדיר, הוא נותן לנו תקווה לעתיד, הוא נותן לנו המחשה של מה הידע, התבונה, התרבות והמורשת יכולים לתת באופן מעשי, קונקרטי להבטחת העתיד שלנו כבני אדם, כיהודים, כישראלים. הוא נותן לנו תקווה לשלום. כי יש כלל פשוט מאוד: באזורנו ובעולם בכלל החלש לא שורד, החזק שורד. ואני מוסיף לכם: החזק והחכם. אני אגיד לכם דבר נוסף: שלום לא עושים עם החלש, שלום עושים עם החזק. לכן מה שאתם עושים פה היום הוא משנה את העתיד שלנו, של האזור, של השלום.
החכם באדם כבר אמר: "בְּחֹכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן". אבני הבניין של ביתנו הלאומי הן חוכמה וּתבונה, רוח וְחזון, יצירה וַמַעָש. כל אחד ואחת מכם מעשירים את מדינת ישראל, ואני אומר – את האנושות כולה.
ברכות חמות לכם לרגל קבלת הפרס. המשך עשייה מוצלחת, עלו מעלה מעלה ותודה רבה לכם בשם אזרחי מדינת ישראל".
להלן זוכי הפרס לשנת 2016:
מדעים מדויקים, מתמטיקה: פרופ' יוסף ברנשטיין – אוניברסיטת תל אביב
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' יוסף ברנשטיין על מחקריו, המתאפיינים בשילוב וירטואוזי ומהפכני של כלים מגוונים מתחומי האלגברה, האנליזה והגיאומטריה, בהבנת תופעות מתמטיות רחבות היקף.
מדעים מדויקים, מתמטיקה: פרופ' דוד קשדן – האוניברסיטה העברית בירושלים
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' דימיטרי-דוד קשדן על עיצוב תורת ההצגות ושימושיה המגוונים באלגברה, בגיאומטריה אלגברית ובתורת המספרים.
מדעי החיים, חקר המוח: פרופ' חיים סומפולינסקי – האוניברסיטה העברית בירושלים
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי על יצירת הרקע התיאורטי להבנת מנגנוני הפעולה של המוח והתנהגותן של רשתות עצבים ועל הפיכת התיאוריות למשנה סדורה באמצעות טכניקות השאולות ממכניקה סטטיסטית.
מדעי החברה, עבודה סוציאלית: פרופ' זהבה סולומון – אוניברסיטת תל אביב
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' זהבה סולומון על מחקריה, אשר הרחיבו והעמיקו את ההבנה התיאורטית והמעשית של האופן שבו אנשים מתמודדים עם טראומה וגם את הדרכים לזיהוי של סימני מצוקה וגורמי סיכון.
מדעי החברה, עבודה סוציאלית: פרופ' רמי בנבנישתי – אוניברסיטת בר אילן
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' רמי בנבנישתי על תרומתו המדעית לחקר רווחת הילד ושלומו ולפיתוח המקצועי בתחומי העבודה הסוציאלית תוך מעורבות בחברה הישראלית והתייחסות לאתגרים הייחודיים שבפניהם היא ניצבת.
מדעי הרוח, חקר השואה: פרופ' יהודה באואר – האוניברסיטה העברית בירושלים
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' יהודה באואר על מחקריו המגוונים שהעלו את תודעת השואה בקרב הציבור הרחב והשפיעו על חקר השואה ועל השיח הציבורי בארץ ובעולם בנושאים של האנטישמיות, השואה ורצח עם.
תרבות ואומנות, ספרות עברית: הסופר א.ב. יהושע – אוניברסיטת חיפה
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' אברהם ב' יהושע על סיפוריו, מחזותיו ומסותיו העוסקים במשמעות הקיום היהודי לדורותיו ומשמשים קול ייחודי, צלול ומורכב לשכבות השונות בחברה הישראלית.
תרבות ואומנות, ספרות עברית: הסופרת רונית מטלון – כתר ספרים
פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' רונית מטלון על הישגיה הספרותיים ועל תרומתה הייחודית והחדשנית למרחב הכתיבה והקריאה בעברית בעשורים האחרונים.
