לאחר השידור בתכניתו של חיים אתגר, העלתה ענבל אור בפרופיל הפייסבוק שלה פוסט אישי ארוך ואישי על התוכנית ששודרה ועל התנהלות העניינים שמאחורי הקלעים.

כלים

אור כותבת בפרופיל שלה:

"שלום לכולם. היה לי קשה מאד להושיב עצמי ולכתוב את המילים הללו. הסיטואציה בה אני נמצאת מורכבת מלהסביר בכמה מילים בפוסט בפייסבוק ולעתים נראה שגם כך, אף אחד לא מעוניין לשמוע.

בכל זאת, חשבתי שנכון לנסות ולהסביר את עצמי, כאן. פרופיל הפייסבוק שלי. הנכס התקשורתי היחידי בו אני יכולה לכתוב בדרכי שלי, לדבר במילותיי ומבלי לעבור עריכה או פילטר מהול באג'נדה חורצת דין של כלי תקשורת כזה או אחר. אני עושה זאת עבור עצמי, עבור מי שמוכן לקרא וכן מתוך תקווה להציב סימן שאלה בקרבם של הספקנים.

הריאיון אצל חיים אתגר היה טעות ללא כל צל של ספק. האם הייתי חוזרת על כך? ברור שלא. ובכל זאת, מן הראוי לספר, למי שמעוניין להקשיב איך התנהל הדבר בפועל. מאחר ויש לדברים שני צדדים.

אני מכירה את חיים תקופה ארוכה. כשפנה אלי, לא הייתי מלווה על ידי יועץ תקשורת וחשתי כי אהיה בידיים טובות. חשבתי כי יתעניין בסיפור שלי ויציג אותו בצורה אובייקטיבית. זה שונה כאשר פונה אליך אדם שאתה מכיר. אתה נפתח בקלות יתרה ומניח שלא ישחירו אותך שלא לצורך.

אני לא מתכחשת לדברים שנאמרו, אבל מי שאינו מבין תקשורת, הצופה מהצד, עשוי שלא להבין כיצד נוצר לו אייטם שכזה ולהניח שהקונטקסט בו הונחו הדברים במשדר, הוא הקונטקסט בו דיברתי וכאן הטעות. אדם שפוי לא היה מסכים להלך במודע לתוך מלכודת שכזו ואלו מכם שעדיין מאמינים לי לאחר כל שנאמר עלי... אני שפויה ומבינה את גודל הנזק והאכזבה האישית שנגרמה לי כפועל יוצא מכך, אלא שאת הצד הזה שבי, לא פופולרי לשדר.

התכנית צולמה על פני לא פחות מארבעה מפגשים איתי. בין מפגש למפגש, עברו ימים רבים ולעתים למעלה משבוע. כל שיחה עם חיים הוקדשה לנושא מסוים עליו שוחחנו שעות רבות. נאמרו דברים רבים.

דמיינו לעצמכם שיחה בת 3 שעות עם אדם שאתם מכירים. הוא מספר על עצמו דבר מה ואתם מספרים על עצמכם. אתם נפתחים. אתם חשים ביטחון. יש להניח כי שיחה שכזו תניב תוכן רב הנוגע בתחומים מגוונים.

ובכן, איתי נערכו 4 מפגשים, לא פחות. נאמר לי כי אלו צרכי התכנית. למעלה מ10 שעות של תוכן מצולם בסך הכול, כשהפרק בו הופעתי בתכניתו של חיים אתגר, ארך אולי רבע שעה. כיום אני מבינה כי לא לחינם הדברים מתבצעים כך. כמות התוכן האדירה לא נדרשת באמת לעיתונאי שרוצה ראיון קצר ואפילו לא לכזה המעוניין בראיון עומק. כמות שכזו נועדה לייצר מרחב תמרון שיאפשר לעריכה לעשות ככל העולה על רוחה עם חלקים צרים שנבחרים בקפידה מתוך אוסף הדברים העצום שנאמרים. בנקודה זו, עיתונאי שהיה בוחר לייצר מהחומרים כתבה חיובית, היה יכול לעשות זאת, עיתונאי שהיה מעוניין להפוך אותי ל"אשה הקטנה", היה יכול לעשות זאת ובעצם, ניתן היה למצוא אמירה כזו או אחרת שתתאם כמעט כל אג'נדה איתה היה מגיע אותו עיתונאי מראש. הבחירה של חיים הייתה איסוף אמירות שונות וללא המשך השיחה איתי בנוגע אליהן בכדי לאזן אותן והצגתי בדרך בה כולכם צפיתם.

רבים מכם שואלים עצמם "מדוע היא עשתה זאת". ובכן, כפי שציינתי תחילה. זו הייתה טעות גדולה. על אף שהתראיינתי לא פעם ולא פעמיים בעבר, איני אשת תקשורת ומן הסתם, מטעויות לומדים...

האישיות שלי מושכת אש. זה תמיד היה כך. אני לא צנועה ויש לי פה גדול. אני אומרת מה שאני חושבת ועושה זאת בגובה העיניים. זו אני ואני מודעת לכך שאותן התכונות שהפכו אותי לאהודה על התקשורת בעבר, הן אלו שמשמשות נגדי כעת. לא השתנתי ודרך השיחה שלי עם התקשורת נשארה כשהייתה.

האג'נדה התקשורתית כלפיי נמצאת בשיאו של גל קיצוני. זו הסיבה העיקרית שאני כותבת כאן ולא ממתינה לעריכת דבריי על ידי עוד "מלאך" חובב רייטינג. התיק בענייני נמצא בפתחו של בית המשפט העליון. הדברים רחוקים מסיום ובמקומות מסוימים אף קיים שיפור בפני הדברים העובדתיים. שופטים מחפשים הוכחות, מסמכים וכו'. לא כך עובדת התקשורת. העובדות לא מייצרות רייטינג. מי יספר לכם שהוסר ממני הליך שנגע לחשד בהלבנת הון פשוט מאחר והגיעו למסקנה שאין חשש שכזה... זה לא מעניין, זה לא מחולל רייטינג. אנשי תקשורת, עיתונאים ומראיינים אינם שופטים ואינם עורכי דין. הם אנשים מן הישוב. אם תשכנעו אותם בצדקתכם, הם שלכם. אם מספיק אנשים יטענו נגדכם (ולא דורשה כמות באמת גדולה לשם כך), יהיה דיי בכך בכדי שכלי התקשורת יחרצו את גורלכם ובמנותק לחלוטין מההתנהלות המשפטית. אלאור עזריה אשם או לא אשם? ינון מגל הטריד או לא הטריד? תלוי את מי שואלים... את בית המשפט, או את כלי התקשורת.

אני לא בורחת מהמציאות. יש הליכים משפטיים. כשיסתיימו, אקח על עצמי כל אחריות שתידרש. עם זאת, הסיקור התקשורתי רחוק שנות אור מהעובדות המשפטיות. מוזן בצורך ברייטינג, באג'נדה "ומה לעשות", בדרך בה אני עוברת מסך, באופן שמייצר לכתבי התחקירים לעת מצוא, רגעי שיא של עונג צהוב צרוף.

אני בוחרת שלא להיכנס כעת לעובדות המשפטיות. בהמשך אפרסם כאן מעת לעת מסמכים קצרים ועובדתיים ואתן לעורכי הדין שלי לעשות את העבודה ובתקווה שהפעולות המשפטיות הן שיהדהדו.

למאמינים בי – תודה.

לספקנים - אני מבינה אתכם. לא הייתי מאמינה שכך הדברים מתרחשים בפועל אם לא הייתי עוברת זאת בעצמי. מקווה שכשאני כותבת באופן אישי, עולה בראשכם סימן שאלה והמציאות נראית פחות "שחורה לבנה" כפי שמעוניינים להציג אותה.

שבת שלום"

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS